ישראל חוגגת 70 שנה ואנחנו חוגגים ביחד עם המדינה בספיישל קולינרי צבאי במיוחד. אחרי שנים רבות, צה"ל השיק לא מזמן מנת קרב טבעונית למהדרין ואנחנו כמובן החלטנו לעמת אותה עם מנת הקרב הקלאסית כדי לראות מי עדיפה, ומה החידושים שנכנסו למנה הטבעונית?
אז ראשית תנו לנו לבשר לכם שמנת הקרב השתנתה מעט ממה שאנחנו זכרנו אותה. המנות שאנחנו קיבלנו כללו (במנה הקלאסית) שימורים של גרגירי חומוס, שימורי זיתים ירוקים, שימורי שעועית, שימורי טונה (בשני גרסאות שונות), שימורי ממרח שוקולד, שימורי חלבה, בוטנים מלוחים ושימורי אננס.
הגרסה הטבעונית הייתה דומה להפליא (וכללה גם כן שוקולד, חלבה, זיתים, ושעועית) כשבגזרת השימורים השונים קיבלנו שימורי כאן גם אפונה, שימורי תירס, ושימורי חומוס עם טחינה שמהווה את ההבדל המשמעותי בין המנות.
לצערנו, אחד החומרים שאנחנו הכי אוהבים - שימורי הבוטנים, נעדרו ממנת הקרב הטבעונית. אין לנו מושג מה לא טבעוני בבוטנים מלוחים, אבל אנחנו מקווים שההיעדרות נבעה מטעות, כי אנחנו נורא אוהבים את הבוטנים המלוחים ומאחלים אותם גם לחברינו הטבעונים.
גם בגרסת ה"חלבון" הטבעוני שמוצע במנת הקרב בדמות חומוס עם טחינה לא היה לחברינו שפע מזל. מדובר בתוספת המבאסת ביותר למנת הקרב, משום שחומוס וטחינה אינם מוצרים שמבלים היטב בתוך קופסת שימורים. לצערנו, היא מוציאה מהם בעיקר טעמים מתכתיים עצובים שהורגים את המוצר המקורי.
מצד שני, אחרי שהוציאו את הלוף ונותרה רק טונה בקופסה, כמעט ואין דברים שמבדילים בין מנות הקרב הקלאסיות לאלה הטבעוניות, כך שגם טבעונים בהחלט יכולים להרכיב אחלה של ארוחה ממנת קרב רגילה לחלוטין (לדעתנו זה אפילו עדיף).
לפחות ממה שאנחנו זוכרים, מנות הקרב השתפרו בהרבה (אין לוף, כבר אמרנו), והן כוללות היום הרבה יותר דגש על ירקות (גם אם הם בגזרת השימורים שלהם) והרבה פחות קרקרים חונקים ופריטים לא מזינים. ועל כך, וגם על הניסיון המבורך לייצר גרסה טבעונית טובה לארוחת הקרב, אנחנו לגמרי אומרים כל הכבוד לצה"ל.
בסופו של יום מטעימת מנות הקרב יצאנו עם מסקנה אחת נחרצת במיוחד. מדובר באוכל לגיטימי שהוא כבר לא בהכרח כל כך מבאס. רק מה? כדי לחסוך זמן, נסו להכניס למנה כמה שיותר קופסאות שימורים עם פתיחה מובנית שלא ייאלצו אותנו לנסר שעות ארוכות עם פותחני שימורים את הקופסאות. חבל על הזמן של החיילים שלנו, הטבעונים והלא טבעונים.