אוכל מקסיקני. מה עשינו בלעדיו עד לפני כמה שנים? אמנם נדמה שאפשר למצוא היום בכל קרן רחוב איזה כוך חמוד שישמח להטיח בך בוריטו באגביות של סביח, אבל עד לא מזמן חיינו בוואקום של זכרונות מצ'יפוטלה (לפריבילגים) ושמועות על טאקוס מהטלוויזיה (כל היתר). עכשיו כל אחד שנפש שבועיים בקנקון ולמד להגיד גווקאמולי במקום אבוקדו חוזר עם חשק לפתוח מזללה. ולמה לא, בכיף, הרי מדובר באוכל שדי מזכיר את הישראלי - עמוס בירקות, בטריות ובטעמים, ומזכיר גם קצת תיאורים עיתונאיים של סלב בארון - שמח, צבעוני ותמיד כיף ללכת אליו עם חברים. ומה עם להזמין אותו הביתה? ובכן, כאן העסק כבר הופך ליותר מורכב.
מקס אנד קו, המקסיקנית החמודה מבן יהודה שמגישה מרגריטות מצוינות וזולות ותה טעים, עושה בחודשים האחרונים גם משלוחים הביתה. הם לא כוללים את המרגריטות, למרבה הצער, אבל כן את כל המנות המגה מסובכות מהתפריט. כי אוכל מקסיקני זה לא עסק פשוט - אתה צריך להחליט אם אתה רוצה אותו בקערה, בטאקו או בבוריטו, אם אתה רוצה בשר, עוף או טבעוני, אורז או קינואה או ירקות, סלסה, איזה ממרח מתחשק לך להוסיף (שעועית, גווקאמולי וכדומה) ועם איזה ירקות בא לך לסגור את כל העסק הזה. בקיצור - מורכב יותר ממשימה ב"הישרדות". אנשים לא נחרצים עלולים למצוא את עצמם מתייסרים מול התפריט שעות ארוכות ובסוף מזמינים את הסלסה בדרגת החריפות הלא נכונה.
חונק או מפנק?
לאחר שהצלחנו לפענח את התפריט, הזמנו הביתה שלוש מנות. רוסט קרנה (43 שקלים) בקערה, שהם נתחי בשר בקר בבישול אטי עם בצל ותבלינים מקסיקניים, עם אורז לבן מאודה, תוספת של מוצרלה וצ'דר מגורדות, מחית שעועית שחורה, סלסה חלפיניו ליים בדרגת חריפות 3 (הו, הטעות) וכוסברה. הזמנו גם טאקוס בצד בתוספת 5 שקלים. מנה נוספת הייתה פויו א-לה פפריקה (36 שקלים) - רצועות עוף בפפריקה ובצלים, שמגיעות בקערה עם אורז לבן, גוואקמולי, סלסה בדרגת חריפות 2, חסה, כוסברה, בצל סגול וחלפיניו כבוש. בתוספת 5 שקלים לקחנו גם בוריטו, מתוך הנחה, שגויה כמובן, שעדיף להרכיב אותו בבית. פרט לשתי המנות האלו הזמנו סלט בשם אנסלה פרסקו פיקנטי (32 שקלים) שכולל ירקות, שעועית שחורה, סלסה וגבינה בולגרית, ונאצ'וס ב-19 שקלים.
עוד באוכל טוב:
- אחת ולתמיד: איך מכינים ביצה קשה מושלמת?
- בית מאפה צרפתי חדש בתל אביב
- שבלולי פילו במילוי דלורית וגבינות. חצי שעה והם שלכם
הבטיחו להגיע עד שעה ועשרים, הגיעו אחרי שעה ו-5 דקות שזה בסדר גמור, אבל המנות לא הגיעו חמות מספיק שזה כבר מבאס. היומרה להרכיב בעצמנו את הבוריטו התגלתה כהיבריס חסר בסיס (עם הטאקוס זה עבד קצת יותר טוב), הכל התפרק ונזל, ובסוף אכלנו את המנות היישר מהקערה. והן היו לא רעות בכלל. לא מדובר בנתחי בשר מובחרים במיוחד, אבל הם מצורפים לכל כך הרבה מרכיבים אחרים שזה לא באמת משנה, כי הכל מסתכם בסוף באבחנה הקולינרית החדה - "טעמים מקסיקניים כאלה". קצת חריפים (הסלסה בדרגה 3 מוגזמת, בדרגה 2 מושלמת), כיפיים וטריים.
הסלט היה סתמי. בסופו של דבר, בניכוי השעועית השחורה, מדובר בסלט יווני. הוא היה טרי וגדול ונחמד וסיפק את הקרייבינג לסלט (כן, זה קיים), אבל לא הרגיש מקסיקני או מסעיר במיוחד. הנאצ'וס היו נחמדים וקצת משעממים, אבל יש גבול לכמה אפשר לצפות מנאצ'וס. כל המנות גדולות - מה שהופך אותן לאחלה מבחינת ואליו פור מאני - וגם צבעוניות ודורשות ערבוב וסידור ושאר הפעלות לאנשים שאוהבים להתעסק עם האוכל שלהם. התחושה היא של אוכל רחוב כיפי ומלא בטעמים, אבל עדיין - אוכל רחוב. כמו להזמין פלאפל הביתה. שזה, אגב, לגיטימי לגמרי בעיניי וחבל שאין את האופציה, אבל לא מרגיש מאוד חגיגי. ההזמנה ממקס אנד קו חמודה ונדיבה, אבל רוב הסיכויים שבפעם הבאה שיתחשק לנו אוכל מקסיקני, נאכל אותו במקום עצמו.
זמן הגעה: עד שעה ועשרים, הגיעו תוך שעה.
אריזה: סטנדרטית, לא מרגשת.
מחיר: 150 שקלים + 12 דמי משלוח.
בקשות מיוחדות: קחו אותנו לטולום.
מקס אנד קו, בן יהודה 122, תל אביב, 03-5672507.