בתקופה האחרונה זוכה העוף בגריל לעדנה מחודשת בסצנת האוכל בישראל. אמנם השם קצת אחר ("עוף רוטיסרי") - אבל הרעיון בהחלט דומה לזה שכיכב כאן כמה עשרות שנים אחורה. בראש הטרנד הנוכחי עומדים כמה וכמה מקומות בארץ, והמובילים כרגע הם שני מקומות בתל אביב: קוקוריקו של השף רן שמואלי בשרונה מרקט והרוטיסרי של קבוצת דא דא ודא בשדרות רוטשילד. אצל מי יותר טעים? זה בדיוק הזמן להכריע.
דא דא ודא
מה הזמנו? ארוחה שכללה חצי עוף בגריל עם תפוחי אדמה וסלט ירקות (58 שקלים). את המנות אספנו מהמסעדות והבאנו איתנו לרמת החייל.
מה חשבנו? הרושם הראשוני שלנו מהטייק אוויי של דא דא ודא היה חיובי להפליא. המכסה של כל מארז כלל איור מרשים של תרנגולים שכבר גרם לנו להרגיש שמישהו השקיע בנו. התחושה הזאת חלפה די מהר כשהורדנו את המכסים ותחתם מצאנו תפוחי אדמה קטנים וחיוורים, סלט ירקות שאומנם היה פריך וטרי, אבל הרוטב שלו היה מבאס (וכלל נוכחות דומיננטית של רכיב אניסי שאיש לא הזהיר אותנו מפניו), וחצי עוף שהיה טעים מאוד (לפחות לטענת אחת הבודקות), אבל יבש בצורה שמעט ביאסה את החוויה.
בשורה התחתונה: העוף היה טעים מאוד (בטח לחובבי הז'אנר של עוף שאינו לח). בלט במיוחד העור שנצלה עד שזכה לפריכות משגעת. לצערנו, מעבר לעור הפריך כל השאר היה די מאכזב.
קוקוריקו
מה הזמנו? ארוחה שכללה חצי עוף צלוי עם תפוחי אדמה וסלטים (65 שקלים). גם כאן, אספנו את המנה מהמסעדה.
מה חשבנו? המארזים של קוקוריקו היו מרשימים פחות מהבחינה הוויזואלית, אבל התבררו כאיכותיים יותר מאלה של דא דא ודא (העוף ותפוחי האדמה הגיעו בתוך כיסוי מיוחד ששמר על הלחות והחום שלהם). לצד תפוחי אדמה שחומים ומושלמים קיבלנו גם תוספת של דלעת צלויה (מעט חסרת טעם אך צבעונית ובריאה) וכרוב צלוי (שסבל אף הוא מאותה בעיה כמו הדלעת). העוף עצמו סבל גם הוא מיובש קל, אך היה מתובל מאוד עם נוכחות בולטת של עשבי תיבול, מה שיצר טעמים עשבוניים ועשירים יותר וחוויית אכילה מפנקת ומנחמת.
בשורה התחתונה: לאור התוספות המוצלחות, המארז המתחשב והטעמים המעולים של העוף (ולמרות השם המבאס למדי) הזוכה שלנו בתחרות הרוטיסרי הוא ללא ספק קוקוריקו של השף רן שמואלי. הופתענו, נהנינו, ונשמח לאכול את העוף בדוכן עצמו, שם הוא בטח טעים אפילו יותר.
