ראס א שטן, המרוחקת כ-40 דקות נסיעה מהגבול, היא רצועת המפרצים הכי מדוברת בקרב אוהבי סיני. הראס הוא ראש מצוק סלע הגולש לים כמו מגלשת אבן אימתנית, שיוצרת שני מפרצים. ראש הסלע, שבמצבי תודעה מסוימים יכול להיראות גם כראש שטני, משמש נקודת תצפית מרהיבה בזריחה או בשקיעה על המפרצים, וגם על ההתנחלות הישראלית המשתרעת על החוף המתעגל.
הרומן של הישראלים עם האזור החל לפני שלושים ומשהו שנים, עם הקמתו של קאמפ "ראס סיני", או פשוט "הראס", של עייש הבדואי וזוגתו הישראלית סיגל, שהיה הקאמפ הראשון בחוף. השניים הגיעו לפני כשלושים שנה לראש המצוק הצופה לים, בנו עליו חושות שנראות כאילו צמחו מהסלעים וקראו לכולם לבוא ולנגן. והם באו. בהתחלה בעיקר היפים, ואחר כך לא מעט אומנים ויוצרים. מאז הפך הראס לשם נרדף לסדנאות ג'ימגום ומוזיקה.
כחמש שנים לאחר מכן קמה במרחק 100 מטר משם ממלכת אורלי קאסטל ביץ' (ראו מיד) בניהולה של אורלי המסתורית מתל אביב. במהלך חופשה בסיני פגשה אורלי באטווה ענז, בדואי יליד קהיר שהתגורר באזור, והשניים החלו להפוך את החוף הבתולי לאתר תיירות. אורלי מבלה, מאז ועד היום, על קו סיני-ישראל ומעניקה בית הרחק מהבית לאלפי ישראלים בשנה.
מאז זרם הרבה סחלב בראס א שטן, וכיום הרצועה כוללת (בעיקר במפרץ הצפוני) שורה אינסופית של קאמפים שהם כמו מסע בין ממלכות שונות. אבל אנחנו התכנסנו כאן בשביל האוכל. אז מה אוכלים בראס א שטן?
ליטל האד (Little Head)
המסעדה בליטל האד היא עדיין המקום הטעים ביותר בהיאחזות ראס א שטן, והכל בזכות השף עלי רמאדן, הידיים והנשמה של הקאמפ הנמצא בקצהו של המפרץ הצפוני. המסעדה של ליטל האד מלאה תמיד, כי לבישולים של עלי רמאדן מגיעים מכל הקאמפים בראס, ואפילו מאל מאחש ונואיבה.
התפריט של עלי מגוון, והכל בו באמת טעים: המקלובות, פירות הים, הדגים ואפילו המנות המערביות שאני לעולם לא טועם בסיני כמו פיצה. אבל הכי כדאי לבדוק מה עלי מכין היום ובעיקר מה הוא מכין לעצמו - כי ככה מגיעים למנות הכי טובות.
בערבי שישי ובערבי חג קשה למצוא מקום בליטל האד, למרות שמדובר בארוחת בופה. אבל איזה בופה: פתיחת שולחן אינסופית של בשר כבש ועופות לצד ירקות ואורז שבילו שעות בבור המדפונה רוחש הגחלים והגירו מיצים ונוזלים איש על רעהו; מקלובה מעולה - בשרית או צמחונית; דגים, פירות ים ושיפודים על גחלים; מאפי בשר, כמה סוגי ממולאים, מלא סלטים, קינוחי בקלאווה וכמובן אום עלי. לחובבי המאנץ' הלילי, גם כשהמסעדה המרכזית כבר ישנה אפשר להזמין המבורגרים טעימים בבר של הליטל הממוקם ממש על המים.
בקיצור, תמיד טעים בליטל וחובה להגיע למקום, לפחות לארוחה אחת שבסופה האום עלי של עלי - גרסת האלף לילה ולילה של ברד פודינג, שמוגש כאן בקערה לא גדולה מדי מחרס ובה מבעבע מעין סופלה בצבעי מדבר.
אפריקן טוקל (African Toukl)
מעט צפונה משם, בקאמפ לא מרשים במיוחד, מבשל ג'ומעה, השף הסודני של אפריקן טוקול, מנות מהמטבח הסודני והאפריקאי שיש המגיעים בשבילן אפילו מדהב. מנת הדגל היא אפריקן צ'יקן, מנת עוף חלומית וחריפה של עוף מצופה תבלינים אפריקאיים שמתפרק מעצמותיו, עשוי בטאבון ובגריל.
במבה קאמפ
ההפתעה הקולינרית של הראס. הגעתי לשם בעקבות המלצות שרצו על ראש מצוק הראס היפהפה המשקיף על שני מפרצי גן העדן, וגיליתי מקלובה מצטיינת, מנת שרימפס מעולה, שייק מנגו-תות פגז ואום עלי נדיר, וכל זה בכ-800 לירות מצריות.
רוקסי קאמפ (Rock Sea Camp)
קאמפ אקולוגי גרמני השוכן בקצה המפרץ הדרומי והפראי. הדרך אליו מהטריטוריות הישראליות במפרץ הצפוני היא מהיפות שתעשו בחייכם – הליכה של כשעתיים בתוך גלויה, עם ים טורקיז וסלעים כתומים, אדומים וסגולים.
שימו לב, כדאי לתאם הגעה מראש, כי אחרת יש מצב שתצטרכו לחזור את כל הדרך הארוכה על בטן ריקה.
ברוקסי מגישים אוכל מצוין, פשוט אבל מוקפד כמו בברלין, שמשלב בין האותנטיות הבדואית למוקפדות האירופית. ישנן שלוש וריאציות על ארוחת בוקר, כולן זולות במיוחד (100-200 לירות מצריות): בוקר קונטיננטלי הכולל גבינת גאודה, ביצה עלומה/קשה, לחם וירקות חתוכים; ארוחת בוקר מזרח תיכונית הכוללת חביתה מקושקשת, טחינה, לבנה וסלט ערבי; וארוחה בדואית הכוללת פול, טחינה וסלט.
האוכל ברוקסי מוגש במרבץ מנוחה קטן ואינטימי ממש על המים, וכולל כמה מהמנות הטריות והטובות בסיני: סלט פטוש, סלט עדשים בסגנון יווני או תפוחי אדמה ברוזמרין עם צזיקי וסלט (150-200 ל"מ); דג היום (כ-400 ל"מ, בשבת אין דגים); מזטים: טחינה, חומוס, זיתים, סלט וגבינת פטה (400 ל״מ); פיצות – מומלצות פיצת הגורגונזולה הטעימה או הפיצה הבדואית עם הפטה (כ-200 ל"מ); ופנקייקים מעולים כמו פנקייק פירות, פנקייק ממולא גבינה, פנקייק ג'ינג'ר ופנקייק שוקולד (140-160 ל"מ). ויש גם שייקים מתחלפים, סלט פירות וכמובן סחלב (100-140 ל"מ).
** הזמנת מקום לרוקסי באתר בלבד
קאסטל ביץ' של אורלי (Castle Beach)
הקאסטל של אורלי, המשתרע בסמוך לקאמפ של סיגל ועייש, הוא כנראה הקאמפ הכי ישראלי בסיני. עם מטבח נפרד וכלים מיוחדים לשומרי כשרות, נראה שאורלי מבינה מה עם ישראל מחפש: תחושת ביטחון ובית, מקום מתוקתק ונקי ואוכל טוב.
בקסטל מגישים לזולה המרכזית, המצוחצחת, תפריט מגוון עם מנות מצוינות: מקלובה טובה, דגים ופירות ים מצטיינים שצריך להזמין מראש, וגם חומוס עבודת יד נהדר ושלל מנות לצמחונים וטבעונים. בימי שישי וחגים אורלי עורכת כבר עשרות שנים ארוחות מיוחדות עם קידוש או ברכות, ובחנוכה מדליקים עשרות חנוכיות לצד סופגניות ומתוקים מקומיים.
בימים אלה הקאסטל עובר שיפוץ, אז שווה להתעדכן.
ניו מון איילנד ביץ' קאמפ (New Moon Island Beach Camp)
בריזורט הכי מפונפן בראס, הממוקם בראש מצוק במפרץ הדרומי, נמצאת מסעדה שחייבים לבקר בה לפחות פעם אחת. הניו מון איילנד (ואל תתבלבלו עם אחיו הצנוע המון איילנד) מוציא מכל אחד וואו אחר. יש שחולמים בלילה על המקום ומתים לחזור, ויעידו על כך תורי ההמתנה בבוקינג, ויש שמבקרים אותו על היותו גרוטסקה עיצובית הכי רחוקה מסיני.
האוכל בניו מון שנוי במחלוקת – אבל לטעמי הוא טרי ואיכותי. התפריט מגוון, אפילו מגוון מדי - ספר מרובה עמודים הכולל מגוון רחב מאוד של מנות מקומיות, לצד כאלה מערביות: בשר, דגים, פירות ים מעולים וסלטים כמו באבאגנוש או סלט יווני. עוד במקום 10 סוגי פסטה ו-10 סוגי אום עלי עם שלל תוספות. עוד במיוחדים: ופל בלגי ובר משקאות עם מכונת אספרסו אימתנית שבה מקציפים גם את חלב הסחלב לפני חימומו הסופי, והתוצאה היא סחלב ברמה אחרת. המחירים בניו מון מעט גבוהים לתמורה, ועומדים על כ-800 ל"מ לסועד לארוחה שכוללת סלט, מנת בשר/דגים/פירות ים, קינוח ושייק. בבוקר מוגשת ארוחה עשירה בסגנון בופה במחיר 300 ל"מ.
ביירות
ואם אתם כבר בסביבה - 5 דקות צפונית לראס א שטן, בסופה של רצועת אל מאחש, תמצאו את מסעדת ביירות, שכבר הוכתרה על ידי לא מעט סועדים כמסעדה הטובה ביותר בסיני. בביירות, הממוקמת בקאמפ אל מגארה, תמצאו מטבח לבנוני שלא טעמתם בשום מקום בעולם, עם מנות בלתי נשכחות כמו שישברק, חאשווה ושרימפס שאחריו נגמרות המילים.
*הכותב הוא בלוגר אוכל בסיני Sinaifood ומדריך סיורים קולינריים חווייתיים בסיני.