המסעדות הכי טובות בישראל: כל הזוכות

שבועות ארוכים של מתח מגיעים ברגעים אלה לשיאם: צוות השופטים של פרויקט המסעדות הכי טובות בישראל, בחסות שרונה מרקט, פרללה, אסטרייה דאם, רשת מלונות בראון וקיטשן ליין, הגיש את רשימותיו הסופיות, אלה שוקללו עם עשרות אלפי ההצבעות שלכם, גולשי mako - והנה היא לפנינו: רשימת 30 המסעדות הכי טובות בארץ לשנת 2022. אין דרך טובה יותר להתחיל שנה.

>> מתכונים לראש השנה

מקום 30: 1910

המסעדה האיטלקית המפתיעה מצפון הארץ התברגה לרשימה בזכות הפופולריות שלה בקהל הרחב - המוני גולשים בחרו בה - ואנחנו בהחלט מבינים מדוע; לא פשוט למצוא מסעדות טובות ויציבות שפועלות במיקום מרוחק מהמרכז, ו-1910 שבדגניה היא אחת כזו. העובדה שהיא מוקדשת לאחד המטבחים שהישראלים הכי אוהבים, המטבח האיטלקי, כמובן סייעה גם היא.

התפריט של 1910 מתמקד בפיצות, פסטות ומנות טאבון, וכולל אפשרויות כמו ריזוטו פטריות עם קרם תירס; פיצה רומא עם פפרוני עגל וחצילים; פפרדלה עם חמאת עגבניות, בזיליקום ופרמזן; לברק על קרם לאבנה; וסטייק דנוור על ממרח סקורדליה. כל אחד יכול למצוא משהו שמדבר אליו מבין סוללת להיטים שמוגשים כאן, וזה אחד מהפרמטרים שהופכים את המקום הזה להצלחה כה גדולה. 

מקום 29: נומי

נומי בכפר מונש היא אחד המיזמים המשובחים ביותר שנפתחו מחוץ לתל אביב בשנים האחרונות. המקום יפהפה ומעניק תחושת מרחב שמאוד חסרה בלב הזירה האורבנית, מחובר לסביבה שבה הוא פועל ומתמקד באוכל מקורי שעשוי פשוט ונכון, אותו יוצרים יוני דנון וגדי בור, מהשפים הצעירים המוכשרים ביותר בארץ. יש כאן לטעמנו את מנת הלחם הטובה ביותר שאפשר למצוא במסעדות בארץ - לחם אש שאי אפשר להפסיק לאכול - ולצידה מנות שמתחלפות בהתאם להיצע העונתי כמו תירס בפחם עם אגוזי לוז וביצה עלומה, מוח בחמאת זרעי עגבניות ובמיה, טרטר בקר עם קרקר סומק וטירמיסו שחובה לנסות. נומי היא ללא ספק מהמקומות שמוכיחים שיש מקום למיזמים קולינריים שאפתניים גם מחוץ לערים הגדולות.

מנימוקי השופטים:

"מקום מיוחד, נעים ומזמין שבו כל מנה שניסינו הייתה מעבר לטובה. טיפול נהדר בירקות ובבשר".

"פנינה של ממש בעמק חפר שיותר אנשים צריכים להכיר".

מקום 28: ספרה

המסעדה הכשרה והמרשימה שנפתחה השנה ברחובות סחפה את חובבי האוכל בסביבה, והפתיעה אפילו אותנו כשהתברגה ברשימה כשהיא מגובה בבחירות ועדת השופטים ובהצבעות רבות של הקהל. התפריט הוורסטילי של ספרה כולל מנות ראשונות קלאסיות כמו פטה כבד על בריוש, סלט קיסר וגרבלקס סלמון, ומנות עיקריות מקוריות יותר כמו שווארמה דגים על לחוח עם טחינה הר ברכה; ניוקי ערמונים, כמהין ומרווה; וצלעות טלה על ראגו של עדשים שחורות. אף שהמקום חדש יחסית הוא הספיק להפוך ללהיט, והשמועה על אודותיו נעה במהירות. אנחנו צופים שעוד תשמעו על ספרה הרבה.

מנימוקי השופטים:

"מסעדה צעירה יחסית, שנפתחה בהשקעה אדירה שניכרת בכל פינה. תפריט מאד מגוון אך עם זאת מהוקצע. חוויה מותאמת לכל גוני הקשת ומוקד עלייה לרגל מכל קצוות הארץ".

מקום 27: בר 51

אחת המסעדות הבולטות של השנה החולפת וגם של זאת שלפניה היא בר 51, מהמקומות העמוסים ביותר בתל אביב וגם הסקסיים שבהם. המסעדה המבוקשת של מושיקו גמליאלי (שאחראי גם על מונא בירושלים ורדלר החדשה בנחלת בנימין בתל אביב) מושכת אליה בליינים וזללנים ומציעה מנות קטנות ומהנות שהולכות היטב עם אלכוהול. יש כאן מנות שהן בגדר מאסט כמו אנילוטי תפוחי אדמה ומסקרפונה ומנת שורש סלרי עם תרד וגבינת טולום, וכמובן קינוח פנקוטה זעתר וסירופ דבש. הכל התחיל בבר הארוך כאן, שהיה עם פתיחת המסעדה הנקודה החמה ביותר בתל אביב, והמשיך עם הזמן גם החוצה - עם סצנה שלמה שהתפתחה מסביב למקום הלוהט הזה.   

מנימוקי השופטים:

"מושיקו גמליאלי הוא טבח של שח-מט בשלושה מהלכים, אוכל מינימליסטי ונקי מאוד שמצליח להוציא ממינימום רכיבים מקסימום טעם. ככה צריך לבשל".

"אין מבחינתי חוויה משמחת ומענגת יותר מישיבה על בר מטבח מול סרוויס יפהפה כמו של מושיקו גמליאלי. אני אוהבת ומעריכה את המטבח הפשוט והחף ממניירות שלו".

מקום 26: OPA

המסעדה של השפית שיראל ברגר היא הנציגות הטבעונית היחידה ברשימה, אבל היא מציעה הרבה מעבר למטבח טבעוני גרידא. ברגר החליטה להתמקד בירקות ופירות, והיא מוציאה מהם כל כך הרבה תוצרים מיוחדים, שהמסעדה הפכה רלוונטית לכל מי שאוהב אוכל ומחפש לפתוח את הראש לטעמים ומרקמים חדשים, וממש לא רק למי שטבעוני. האוכל כאן כל כך ייחודי שבלתי אפשרי להגדיר אותו; הוא מתבסס על הירקות והפירות שנמצאים בשיא עונתם ומוציא אותם מכל שטאנץ שהתרגלנו אליו. בין המנות: עגבנייה בברנדי עם זרעי עגבנייה כבושים; גלידה של חיטה ונקטרינה עם סבלה שמן זית; וטארטלט קציפת שורש סלרי מותסס. מטבח חכם ומרתק שאין דומה לו בישראל.

מנימוקי השופטים:

" לקרוא לה 'מסעדה טבעונית' רק בגלל שכל המנות בה עשויות מירקות ופירות מאוד ימעיט בערכה של המסעדה הזו. הדברים שהשפית שיראל ברגר עושה שם יותר מזכירים קסמים ואומנות עם אוכל". 

"הגענו סקפטיים, אבל מדובר באחת הארוחות הטובות ביותר של השנה החולפת".

מקום 25: חנן מרגילן

כמות הסופרלטיבים שנשפכו עד היום על חנן מרגילן היא אינסופית. מדובר במסעדה ביתית, פשוטה, נגישה ועמוסה תמידית, שגם שפים מאוד אוהבים לאכול בה ולהלל אותה. לכאורה המטבח הפשוט והלא יומרני של חנן מרגילן לא בדיוק משתלב עם יתר המסעדות שמככבות ברשימה, אבל לטעמנו היא מספקת אופציה אחרת ומדויקת של מוסד שאולי לא מתאים לדייט ראשון או לחגיגה משפחתית מעונבת - אבל תמיד תמיד טעים לחזור אליו. אוכל שמנחם אותך ואתה משתוקק אליו: מקבב מהמעולים בארץ, דרך מרק דושפרה אגדי ועד סלט ירקות פשוט שעשוי נכון, וכבר אי אפשר להזמין בשום מסעדה אחרת.

מנימוקי השופטים:

"בית אוכל עדתי מסורתי שאני תמיד נהנה לחזור אליו ולמנות הדגל שלו" .

"פשוט אוכל טעים, נטול תחכום, הגון ומרחיב לב". 

מקום 24: לוקס

חיפה משופעת במסעדות נהדרות. רבות מהן, כמו תלפיות המצוינת, מעיין הבירה האגדית או סושי רוקו המעולה, היו מועמדות בפרויקט הזה, אבל רק לוקס הצליחה להתברג ברשימה הסופית. השף עלאא מוסא משלב במקום המצוין הזה בין התפיסה שלו של אוכל ערבי למטבח המודרני, ומוציא מהמטבח צלחות יפהפיות ומקוריות שקשה לשכוח. בין המנות: טבולה דג ים עם טחינה משכם ושקדים קלויים; ריזוטו של פריקי עם פטריות מוקפצות; שישברק דגים ויוגורט כבשים; וטרטר ערבי עם סינטה ובורגול דק.

מנימוקי השופטים:

"יש לא מעט מסעדות ערביות טובות בארץ, אבל אף אחת לא מנסה לעדכן את המטבח הערבי ללא הרף, תוך הישענות על מתכונים קלאסיים של אמא וסבתא, ובכל זאת לחדש, לעניין ולהיות גם כיפית כמו לוקס".

"שף עלאא מוסא לא מתבייש לתת למטבח הערבי המקומי פרשנות עילית (ואישית) שבה הוא לוקח את הטעמים המסורתיים ומציג אותם באור עדכני ומודרני, ואת כל זה הוא עושה ביד בוטחת ובהצטיינות".

מקום 23: TYO

אי אפשר להתווכח עם האהבה האדירה של הישראלים לסושי. במסעדת TYO, שהייתה אחת מהבחירות הבולטות ביותר של הקהל, הצליחו לשלב בין סושי לאווירה שקולעת בול למה שאנחנו מחפשים במסעדה עדכנית. התפריט רחב ידיים ומשחק גם הוא על המנעד שבין המסורת היפנית הנקייה יחסית לתוספות והפנפונים של המערב. אפשר למצוא כאן נתחי כבד אווז על ניגירי טונה וטוביקו שחור ופיצה טונה אדומה על טורטייה עם חמאת שום צרוב, אבל גם ניגירי לוקוס, אגדאשי טופו וסלט אצות עם ויניגרט מיסו. עכשיו אפשר להכריז סופית שהמקום הזה הוא ממסעדות הסושי האהובות בארץ.

מקום 22: שילה

המסעדה של השף שרון כהן ברחוב בן יהודה בתל אביב היא מוסד שעומד איתן ויציב בתוך הסצנה המתנדנדת של האוכל בתל אביב. שילה מציגה קו קולינרי ברור, המון ניסיון ואווירה מעולה שהיא גם סקסית ומלאת חיים וגם נעימה ולא מעיקה. התפריט מתמקד בדגים ופירות ים (אך לא רק), וכולל מנות חובה כמו טרטר דג ים עטוף אבוקדו שהפך לאיקוני; ניוקי עם בשר סרטנים וחמאה לבנה; וספגטיני פירות ים. כבר שנים שהמקום הוא נקודת אור בין המון טרנדים ומשחקים שצצים ונעלמים, ואנחנו מקווים שהוא יישאר כך גם בעתיד.  

מנימוקי השופטים:

"היא אוטוטו בת 20 ועדיין כל כך טעים בשילה. שרון כהן משכיל לשמור בתפריט את הבסט סלרים שמלווים אותו כבר כמעט שני עשורים ושהפכו את המקום שלו לאימפריה מקומית, אבל לא עומד לרגע במקום וממשיך כל העת לעדכן ולחדש".

מקום 21: הוטל מונטיפיורי

המסעדה הסקסית של קבוצת המסעדנות R2M של רותי ברודו היא כבר שנים אחד הלוקיישנים הלוהטים ביותר בתל אביב. המסעדה ממוקמת בתוך מלון מרשים, עם בר שתמיד כיף לשבת בו והמולה מלאת חיים שמספקת יום יום את התחושה שזה המקום הנכון להיות בו. מעבר לחלל העוצמתי, האוכל שמוגש כאן מצליח לחדש כל הזמן, ועדיין לקלוע לקלאסיקות. יש בהוטל מונטיפיורי מנות שכבר הפכו לשם דבר כמו הנאמס, קונסומה עוף עם רביולי או האומלט, שיש שירימו גבה שמוגש במסעדה בסדר גודל כזה, אבל יש לו קהל מעריצים שמגיע במיוחד בשבילו. עוד בתפריט: בר ים בחמאת צלפים וטרגון; קריספי צ'יקן בסגנון ווייטנאמי עם כוסברה; וספריבס דלעת ומרווה. אחד המוקדים הקולינריים שתמיד יגרמו לכם לרצות לחזור.  

מקום 20: אלטער

המונח השחוק למדי "פארם טו טייבל" בא לידי ביטוי בצורתו המובהקת ביותר כשמסתכלים על מסעדת אלטער ברמת השרון. אי אפשר לשבת במסעדה הזאת ולא להבחין בחיבור שלה לגידולים (הגינה היפה שממנה מגיעים הרבה מחומרי הגלם בתפריט היא הנוף המרכזי מהחלל), לעונות השנה ולירקות והפירות שנמצאים בשיאם בנקודת הזמן הנוכחית. החיבור הזה בא לידי ביטוי בתפריט שמשתנה באופן תדיר, וכמעט כל מנה בו מתמקדת בחומר גלם אחד ומוציאה ממנו את התכונות הטובות ביותר. זה לא מקום שמתאים לכל אחד, אבל מי שחובב חומרי גלם ימצא כאן חוויה יוצאת מגדר הרגיל.   

מנימוקי השופטים:

"המסעדה של ענר בן רפאל, ששוכנת בחלק מנומנם יחסית של מרכז רמת השרון, היא כמעט משק אוטרקי שלם. את כל הירקות ועשבי התיבול מגדלים כאן בגינה גדולה מאחורה, מה שהופך כל מנת סלט וירקות לקסם של ממש, עוד לפני היכולות של בן רפאל לשלב מטבחים וטעמים מכל העולם למנות מקוריות שמרגישות גם עיליות וגם מנחמות".

"מסעדה פשוטה אך עדכנית ומאוד מיוחדת עם קו קולינרי מאוד ברור, שבו מרגישים את השף בכל מנה, אבל לא בראוותנות יתר".

"שף סופר מוכשר ויצירתי עם תפיסת עולם ואמת שמוגשת בצלחת. מיזם יוצא מן הכלל עם תפיסת מקומיות, אוכל טעים ומקום נעים ויוצא דופן בנוף הישראלי".

"אוכל שמנסה סוף סוף לייצר ולהגדיר מטבח ישראלי".

מקום 19: הדסון

מסעדת הבשר המצליחה מרמת החי"ל בתל אביב הצליחה לעקוף שפע מסעדות בשר מצוינות שכיכבו ברשימה המורחבת, כמו מושבוצ הנהדרת ומקום של בשר (ושווה לציין גם את מסעדת מיט בר המשובחת ואת דוניה רוסה הצפונית, מסעדות בשר מהטובות בארץ) - וזה בזכות הצבעות הקהל. לאורך שנים המקום עובד כמו מכונה משומנת היטב, שכל ציר וגלגל שיניים בה יודע בדיוק מה תפקידו. אפשר לשבת כאן על נתח בשר מיושן וייחודי שטופל במיומנות עד להגעתו לשולחן (וגם יעלה בהתאם), ואפשר גם להגיע בשביל לזלול את מנת חלונות ניו יורק האיקונית, לצד כריך סלופי ג'ו טוב או המבורגר קלאסי מצוין. כל חובב בשר ימצא כאן את מבוקשו עם מנות שנלקחות כולן ברצינות תהומית, ויש גם קינוחים שהם תמיד ישר ולעניין, קלאסיים ומהמעולים ביותר שיש. 

 מקום 18: ביסטרו מיכאל

ביסטרו מיכאל במושב לימן היא אחת הדוגמאות המוצלחות ביותר למסעדה שהיא יעד - מקום שמגיעים אליו במיוחד, או שוזרים אותו בדרך לצפון כנקודה שאסור לוותר עליה. בכך הצליח מיכאל גרטופסקי לייצר משהו שלא היה לו בתקופתו כשף מוביל בתל אביב (הרברט סמואל בימי רושפלד, סושיאל קלאב); הביסטרו הכפרי שלו הוא נקודת קולינריה בטוחה ומיומנת שבה הוא מצליח להישאר נאמן לסביבתו, אבל גם לתת מקום לידע הרב שלו כטבח ולרצון להביא לשולחן נקודת מבט אישית. אפשר למצוא בביסטרו מיכאל מצד אחד טאקו בסגנון ערבי עם דג פריך או שקדי עגל בפחמים עם קרם של ארטישוק ירושלמי, ומצד שני כיסונים בסגנון סרדיניה במילוי תפוחי אדמה מעושנים וגבינת כבשים או ריזוטו עמוק עם ביסק סרטנים חלומי.

מנימוקי השופטים:

"מטבח כפרי, מחוספס, שבזכות מיקומו לא חש צורך להתעדכן בכך שכל תל אביב מתסיסה ומשמרת. מיכאל גרטופסקי פשוט מבשל את העונה ואת מה שגדל מסביבו, ועושה את זה ביד בוטחת ובוגרת".

"יש מעט מאוד מקומות ומעט מאוד שפים שיכולים לשמור על יציבות ולככב ברשימות ודירוגים מהסוג הזה כל כך הרבה שנים, כנראה שלא סתם".

מקום 17: רוטנברג

מי שיער בנפשו שלפתוח מסעדת שף שמגישה רק ארוחת טעימות סגורה שיש להזמין מראש, במושב גשר המרוחק, יהיה צעד כל כך מוצלח? לא בטוח שיזהר והילה, הבעלים והלב של המסעדה הזאת. לשמחתם ולשמחתנו, רוטנברג מוכיחה שיש מקום לחלוציות קולינרית בישראל, ויש מקום להתעקש על הגשמת חלומות גם אם נראה לעיתים שהם לא קולעים לדעת הכלל. לראיה העובדה שכל כך הרבה מחברי ועדת השיפוט (וגם מהקהל) הצביעו למקום הקטן והקסום הזה.

המנות ברוטנברג עונתיות, מקומיות מאוד ומשתדלות לעשות חסד עם חומרי הגלם, שחלקם מלוקטים על ידי הבעלים. אפשר להגיע לכאן לארוחת טעימות (יש להזמין מקום מראש), או להגיע לבר היין והאוכל שמחוץ למסעדה ולנשנש כמה מנות לא מחייבות. כך או כך, אי אפשר שלא להיות מופתעים מהמקום המרהיב והפראי שמשתלב עם מסעדה בסטנדרטים הגבוהים ביותר.  

מנימוקי השופטים:

"באחד המקומות החמים והנידחים בארץ פועלת מסעדה שלא מתפשרת ועושה מטבח מקומי אמיתי במקום שרחוק שעתיים נסיעה מכל עיר וריכוז פודיז גדול. האוכל תמיד חוקר ותמיד נטוע בסביבה. אוסף היין והתזקיקים הנדיר והנוף המהפנט שניבט מהחלונות המשוריינים משלימים את אחת המסעדות היחידות בארץ שארוחה בהן לעולם לא תהיה משהו אגבי אלא חלק מדרך, מסע – בכביש וגם בצלחות".

"הגישה החוקרת והמעודנת של יזהר והילה נוגעת ללב. זהו מטבח משכיל ונאור שעוסק בהתפתחות רגשית קולינרית".

"רוטנברג היא סוג של פורצת דרך שמצליחה להיות לא רק טעימה אלא גם מסקרנת, מקורית ועם אג'נדה עיקשת של farm to table ישראלי. הטיפול בירקות, כמו גם בנתחי הבשר, כמעט מינימלי, מה שרק מדגיש את האיכות שלהם".

מקום 16: הבסטה

המסעדה שסמוכה לשוק הכרמל בתל אביב היא כבר שנים מוסד להתווכח בגינו. ישנם אלה שלא מתחברים לקונספט או לאווירה, שלעיתים יכולה להרגיש כמו מועדון חברים סגור, ואחרים שנשבעים שמדובר במסעדה מושלמת עם אוכל פשוט אך מוקפד, אווירה נינוחה ואירוח למופת. המיקום של הבסטה בלב הרשימה שלנו מוכיח שהוויכוח אולי קיים, אבל מה שבטוח הוא שטעים פה. טעים מאוד. התפריט עושה המון כבוד למינימליזם ולחומרי הגלם העונתיים ביותר והטריים ביותר. הוא משתנה תדיר, וזאת חלק מהסיבה שלבוא לכאן זאת חוויה אחרת לגמרי בכל פעם מחדש, ומהנה ביותר. בין המנות: פסטה וונגולי עבודת יד; טורטליני ארטישוק ירושלמי; סטייק של פלמידה לבנה; ותבשיל טלה ומלוחייה. מרחק פסיעה משוק הכרמל, אחת מהחוויות הטעימות ביותר שאפשר למצוא באזור.

מנימוקי השופטים:

"עם תפריט היין הכי טוב בארץ, ובאווירה המשוחררת שמאפשרת להגיע לארוחה מלאה אבל גם לכוסית ונשנוש בדרך חזרה מהעבודה, הבסטה תמיד מספקת את העונג שבתפר שבין פשטות לדקדנטיות. לא משתוללים עם פירוטכניקות מיותרות אלא בוחרים את חומרי הגלם הכי טובים ומטפלים בהם במסירות".

"כל עיר צריכה בסטה - מקום שמציע את מיטב חומרי הגלם הטריים ביותר ומחמיא להם עם יין מצוין, אווירה משוחררת ושוק ברקע".

מקום 15: יפו תל אביב

אין בישראל מי שלא מכיר את השף חיים כהן. האוכל של כהן בא לידי ביטוי בצורתו הטהורה והטעימה ביותר במסעדה שהיא הבייבי שלו, יפו תל אביב. המקום כולו בנוי סביב הטאבון רחב הידיים שניצב בכניסה למטבח, ואי אפשר לוותר על פוקצ'ה בשרנית, קצת שמן זית ועגבניות שרי צלויות לפתיחת כל ארוחה כאן. המנות שכהן מגיש ביפו תל אביב הן קלאסיות ומדויקות, חלקן כבר הפכו מזמן לשם דבר - כמו ניוקי קטנטנים ועדינים עם סרטנים וחמאה חומה; טורטליני תפוחי אדמה עם שמנת, בוטרגה וחזרת; וכנאפה מרהיבה ולוהטת עם סורבה פיסטוק.

מנימוקי השופטים:

"מסעדת שף באווירה בגובה העיניים. האוכל מעולה, לא יומרני, יחיד במינו ולא רודף אחרי טרנדים. ואם חיים נמצא בסביבה, זה בכלל מדהים".

"אחת המסעדות הכי אלגנטיות בישראל. הטאבון בלב החלל הופך אותך לרעב מהשנייה שאתה נכנס, והאוכל נעשה ביד בוטחת עם המון כבוד לחומרי הגלם, גם הלכאורה פשוטים שבהם".

מקום 14: פרונטו

המשימה של השף דיוויד פרנקל בפרונטו הייתה לא פשוטה בכלל; הוא לקח מוסד בן עשרות שנים שפעל במתכונת מאוד ספציפית בתל אביב והפך אותו למסעדת שף עם אמירה אישית, תוך מתן כבוד גם למנות שעשו את המקום הזה אגדי במהלך השנים. האוכל בפרונטו עדיין מתכתב עם ארץ המגף, אבל כבר מזמן התרחק מהקונספט של מסעדה איטלקית וכולל שפע של אופציות נוספות שמאגדות בתוכן את הידע של השף, טכניקות התססה ומטבח מקומי ועונתי. האוכל של פרנקל בפרונטו ורסטילי וייחודי, וכולל אפשרויות משתנות כמו שרימפס גמברי בשמן זית מקומי עם גארום סרדינים בעונה ורביולי תירס עדין ברוטב חמאה, לימון ופקורינו.

מנימוקי השופטים:

"דיוויד פרנקל לא מנסה למצוא חן בעיני אף אחד. מטבח עדין, שחושף את חומרי הגלם ומטפל בהם בכפפות של משי, לא להאפיל לרגע על הטעם הטבעי של חומרי הגלם הכי איכותיים שיש. ארוחה שקטה, בוגרת, שזיקוקי הדינור בה מגיעים רק כשיושבים מרוכזים ומנסים להקשיב למנגינה של השף".

"השינוי המופתי שעברה פרונטו בשנה האחרונה הניב את אחת הארוחות הטובות ביותר בארץ".

מקום 13: פאסטל

סיבובים וגלגולים רבים חוותה מסעדת פאסטל במוזיאון תל אביב מאז נפתחה. משף מישלן צרפתי, דרך הלל תווקולי ממסעדת אנימאר המצליחה ודריה הכשרה, שהוביל את המסעדה תקופה ארוכה, ועד הגלגול הנוכחי, שבו מחזיק את המושכות השף מכוכב המישלן גל בן משה מברלין. בן משה העביר את המטבח של פאסטל מהפכה, והמקום מעורר מאז הגעתו עניין רב בקרב הפודיז בארץ. אל האוכל של בן משה מצטרפת העובדה שפאסטל פועלת במיקום מרשים ואטרקטיבי, והיא למעשה אחת המסעדות הנעימות ומסבירות הפנים ביותר שיש לנו היום בארץ. המנות כאן מקוריות וחלקן הפכו במהירות שיא למנות חובה, כמו לוקוס עם כרישה וחוסרום או הווריאציה של בן משה לשישברק.  

מנימוקי השופטים:

"אחרי שנים שבהן הקולינריה פיגרה משמעותית אחרי העיצוב באחד הלוקיישנים היפים בעיר, הגיע מברלין השף גל בן משה והשיב לפאסטל את הרלוונטיות שלה. כבר כעת ניתן לזהות כמה וכמה מנות נהדרות וייחודיות, מהסוג שעבורו יוצאים מהבית – הקלמרי הממולא בנקניק טלה, הלוקוס בחמאת ענבי בוסר, השישברק ועוגת הגבינה עם הזעתר והעוגייה עם גלידת החציל. ולא, זה לא קינוח".

מקום 12: פיטמאסטר

מאז שנפתחה, פיטמאסטר הכשרה גוררת אחריה קהל קרניבורים שרק הולך ומתרבה. המקום, שנפתח תחילה בפתח תקווה ולאחרונה התרחב עם סניף בצפון הארץ, הוא אחד מאלה שגרפו הכי הרבה הצבעות מהקהל בתחרות שלנו. לא מדובר במסעדה פר אקסלנס אלא במוסד שמקדש את הכנת הבשרים. מגיעים לכאן לסוג של הופעה שסובבת סביב בשרים מעושנים שונים: אל השולחן לא מפסיקות להגיע מנות, שאותן חולקים עם חובבי בשר נוספים שמסבים לשולחן הרחב. תוך כדי הארוחה בפיטמאסטר משדרים על המרקע את המתרחש בתוך המעשנות ובעת הכנת המנות, כך שחובבי הבשרים יכולים ללמוד מהעשייה של המומחים השונים. בקיצור, חוויה מקיפה שמאפשרת לקרניבורים ליהנות מארוחה שהיא גם מופע, ולא פלא שהם חוזרים לכאן שוב ושוב.

מקום 11: מחניודה

מסעדת מחניודה האיקונית של אורי נבון ואסף גרניט היא בין המוסדות שאחראים להפיכת שוק מחנה יהודה בבירה לאחד ממוקדי המשיכה הקולינריים הבועטים ביותר בישראל. המסעדה מושכת אליה סועדים מכל רחבי הארץ, וגם מהעולם - אין תייר שמגיע לירושלים ולא רוצה לאכול במסעדה המפורסמת שמשלבת אווירה משולהבת, דפיקות על סירים, ריקודים לצלילי מוזיקה רמה ואוכל טוב. הפופולריות שלה, שלא נפגעה גם כשגרניט ונבון הפכו לאימפריה חובקת עולם, היא שמכניסה את המסעדה שוב ושוב לפסגת הרשימות שלנו. מחניודה היא מסעדה שהקהל הישראלי פשוט מאוהב בה, ומצביע לה פעם אחר פעם. אפשר להגיע לכאן רק לכוס יין ולפולנטה האגדית, או לחלופין לשבת על הבר לארוחת טעימות מלאה מידיו של השף - כך או כך, מחניודה היא חוויה שלא שוכחים. 

מקום 10: מלגו ומלבר

קצת כמו סיפור סינדרלה, מוטי טיטמן הצליח להפוך את מסעדת מלגו ומלבר, בחריצות אין קץ, לאחת המסעדות היציבות והאהודות בקרב הפודיז בתל אביב ובכלל. זה לא היה מהפך מהיר אלא תוצר של עבודה איטית, קשה וסזיפית, שבמסגרתה טיטמן נדרש להוכיח את עצמו והוא עשה ועדיין עושה זאת כל יום מחדש, בהצלחה יתרה. המסעדה, שמשקיפה על שדרות רוטשילד באחד המיקומים הרומנטיים בתל אביב, התחילה כסוד שמור יחסית של קהילת האוכל והשפים, ולאט לאט הבשורה עשתה לה כנפיים. התפריט של טיטמן במלגו ומלבר ורסטילי וכולל אפשרויות כמו קרוקט עם דג לבן, איולי לימון כבוש ותחמיץ סלרי; קולרבי שרוף עם חמאת שקדים; תמנון עם קרם חומוס וחמאה חומה; וחזה ברווז ברוטב תמרינדי. אנחנו ממליצים על ארוחה באחד המושבים המוגבהים שמשקיפים על שדרות רוטשילד, בבר הכיפי במקום.

מנימוקי השופטים:

"היכולת של מוטי להפגין התרוממות קולינרית גם בביס צנוע כברוסקטה או קרוקט מעניקה את האפשרות ליהנות ממלגו ומלבר כמסעדת שף עילית או כגסטרו בר. הוורסטיליות הזאת נוכח התקופה היא מתנה גדולה".

"בעקביות ובמסירות, ערב אחרי ערב, מוטי טיטמן מגדל את מלגו ומלבר. התפריט כבר מזמן אינו Crowd Pleaser ונראה שטיטמן הולך ומעז להשמיע את הקול האישי שלו, קול שחושף שילובים לא קונבנציונליים שמתחברים לשלם אחד, מפתיע והגיוני כאחד".

מקום 9: פסקדו

פסקדו האשדודית הכשרה מככבת בעשירייה הפותחת של המסעדות הטובות ביותר בארץ וזה כנראה לא מפתיע איש. מסעדת הדגים הצנועה הצליחה במהלך השנים האחרונות לבסס לעצמה שם וקהל אוהדים מושבע, והיום אין כמעט מי שלא מכיר אותה בישראל. אם אתם חובבי דגים, אתם יודעים שפסקדו של השף יחי זינו היא המקום עבורכם. האוכל כאן פשוט אך קולע, מבוטרגה שמכינים במקום עם ביצת עין ופרוסת חלה; דרך סביצ'ה חאקו שכבר הפך לאחת ממנות הסביצ'ה המוכרות בארץ; ועד קוביות מונג'ק פריכות ועשירות - דג בטחינה עם בצל מצומצם (לכאורה אין קשר בין הדברים, אבל כשטועמים פתאום מבינים). וכמובן אי אפשר שלא להזכיר את לחי הלוקוס שהיא תענוג שחובה להזמין, אם התמזל מזלכם והיא בנמצא בתפריט בעת הביקור. אין צורך להכביר במילים, אם לא אכלתם פה, תגיעו.

מנימוקי השופטים:

"מה יש לומר שטרם נאמר? מסעדת דגים מיתולוגית שנוהרים אליה מכל קצוות הארץ, אנשים מכל גוני הקשת. מסעדה שהיא כשרה ובאים אליה אנשים שאינם שומרי כשרות. מסעדה ששמה את חומר הגלם במרכז ומציגה פשטות גאונית ומדויקת".

"מוסד דגים עם טעמים מושלמים ששווה את הנסיעה במיוחד לאשדוד - גם אם אתם גרים במטולה או אילת".

"כבר שנים שמסעדת הדגים הכשרה של יחי זינו נחשבת לחביבת השפים ואנשי האוכל, ובשנה האחרונה גם שאר הקהל גילה אותה. זינו לא מפחד לשלב עם מנות הדג טעמים מקומיים שלא תמיד מרגישים שייכים, כמו טחינה או סחוג, וליצור מנות שמזוהות רק איתו, והן גם טעימות לאללה".

מקום 8: מריפוסה

מסעדת מריפוסה בקיסריה הצליחה להתברג בפסגת המסעדות הכשרות שלנו ברשימה. המסעדה של השפים מאיר אלאלוף, חביב משה ויומי לוי, שנמצאת במיקום הנחשב והאטרקטיבי של הגולף בקיסריה, סחפה אלפי מצביעים מכל הארץ, שהציבו אותה במקום כה מכובד ברשימה שלנו. לאור זאת, אפשר להצהיר שללא ספק מדובר באחת מהמסעדות הפופולריות ביותר כיום בישראל. לטעמנו זה קורה הן בזכות האוכל, הן בזכות המיקום היפהפה והן בזכות האווירה היוקרתית, שעדיין מצליחה להיות גם קומוניקטיבית. האוכל במריפוסה משתעשע עם קריצות לאסיה במנות כמו לברק מטוגן על אטריות זכוכית חריפות או סלמון בטוגראשי עם רוטב חלב קוקוס ולמון גראס, לצד נגיעות במטבח הים תיכוני עם פרגית על פריקי ושום קונפי או קבב דגים על רוטב של פלפלים קלויים.

מנימוקי השופטים:

"המסעדה של שלושת השפים יוצאי מטבחיו של השף אביב משה הפכה ממש לאחרונה לכשרה, ומציגה תפריט דגים ובשר עם קלאסיקות לצד מנות הרכבה אסייתיות. מסעדה עם אופי ואווירה".

מקום 7: אורי בורי

מסעדת הדגים האגדית בעכו זוכה השנה לכבוד שלגמרי מגיע לה. זה שנים שאורי ירמיאס חש שמסעדת אורי בורי זוכה לעניין מאסיבי בעיקר קרב התיירים שמגיעים לישראל, והשנה הוכחנו לו שממש לא כך הדבר. ירמיאס הצליח לעשות את הבלתי ייאמן, ולא רק לשמר את הרמה של מוסד האוכל שלו, שפעיל עשרות שנים ומושך אליו סועדים מכל הארץ והעולם, אלא אפילו להעלות אותה גבוה יותר. אחרי שהמסעדה הוצתה בפרעות בעכו ירמיאס שדרג אותה באופן משמעותי, והארוחות שאכלנו כאן בתקופה האחרונה היו מהטובות ביותר שלנו במסעדה אי פעם.

התשוקה של הצוות שעובד באורי בורי למסעדה ולהאכלת הקהל ניכרת, ובראש כולם עומד ירמיאס, שבאמת ובתמים אוהב את המקצוע ואוהב את הקהל. תמצאו כאן מנות דגים ופירות ים שהפכו במהלך השנים לאיקוניות בישראל. המחירים אינם זולים אבל בהחלט לא בפסגת התמחור של הרשימה הזאת, והאוכל מבוצע למופת. מסעדה שתענוג לשוב אליה.

מנימוקי השופטים:

"הארוחה הכי טובה שיש, לא משנה מה תזמינו ומתי תגיעו. מקום שהוא אל זמני ו-100 אחוז הנאה. צוות שמח, שירות מעולה, ממש לא יקר, לא מסובך ופשוט לתפארת התוצרת הימית. כל מה שמסעדה צריכה להיות. בנוסף, כיף לראות את הצוות שהוא ערבי, יהודי ונוצרי ואת האחווה בין כולם".

"כנראה שמדובר במנת הסלמון הכי טעימה בישראל. ומעבר לה, יש במסעדה הזאת אירוח ידעני ונעים ואופציה לחצאי מנות שחבל שלא קיימת במסעדות נוספות".

מקום 6: ג'ורג' וג'ון

תומר טל למד אצל כמה מהשפים המובילים בארץ, ביניהם חיים כהן ויונתן רושפלד, ובכל זאת הצליח לגבש שפה משלו, שבאה לידי ביטוי בתפריט המקורי של ג'ורג' וג'ון במלון דריסקו ביפו. מאז לקח את המושכות של המסעדה טל השיב לה לאט ובזהירות את הזוהר וההדר, וגם הצליח לבסס אותה כאחד המקומות הכי טעימים בישראל. המסעדה שוכנת בחלל יוקרתי ומרשים, ואם מתמסרים לחוויה אפשר להרגיש לרגע כמו בחופשה דקדנטית בחו"ל. השירות כאן מקצועי במיוחד והאוכל מכבד את חומרי הגלם ובו זמנית מנסה לייצר אמירה מקורית. בין המנות: לוקוס צלוי בעשן עם חמאת קונסומה עגבניות וחצילים; טורטליני במילוי ציר פקורינו; וכמובן פסטת סרטנים על קרם תירס מתוק שככל הנראה נוחתת על כל שולחן שמגיע לכאן, והפכה לאחת המנות המדוברות ביותר בארץ בשנה החולפת.

מנימוקי השופטים:

"תומר טל משלב אווירה של פיין דיינינג עם מטבח ישראלי חדש, והשילוב פנטסטי. מסוג המסעדות שכל מפגש עם התפריט שלהן הוא מאבק בלתי אפשרי, כי לך תבחר על מה לוותר, וכל מפגש עם המנות שלהן הוא קשה לא פחות – כי לך תתאפק לא להזמין עוד סיבוב מכל מנה (או לפחות מהפסטה סרטנים)".

"פסטת הסרטנים הפכה למנת הדגל של המקום, אולי בצדק, אבל יש עוד המון מנות שאסור לוותר עליהן שם, ושווה אפילו לחזור יותר מפעם אחת אם מתאפשר לכם". 

"תומר טל מגדיר מטבח ישראלי חדש בשיאו". 

"תפריט יצירתי, מיוחד וטעים מאוד".

מקום 5: OCD

גם אם אתם ממש לא אוכלים במסעדות, את השמות רז רהב ומסעדת OCD בוודאות שמעתם השנה. השף הצעיר חולל סנסציה של ממש כשהתברג לאחד המקומות הגבוהים בדירוג 50 המסעדות הטובות במזרח התיכון של סן פלגרינו, וגם כאן אצלנו הוא מצליח לגרוף מחמאות רבות הן מחברי ועדת השופטים והן מהקהל. כשמסתכלים על הדרך שעשתה OCD מהיום שבו נפתחה אי אפשר שלא להתרשם. מדובר בסופו של דבר במסעדה קטנה יחסית, שמציעה אך ורק תפריט טעימות קבוע וסגור המוגש למספר מצומצם של סועדים מדי יום. ועדיין, בעקביות ומתוך רצון להטביע חותם, הצליח רהב לבסס את המסעדה כאחת מהמובילות במדינה וכמקום חובה גם למי שלא בהכרח מתעניין בקולינריה עילית. השפה שלו ב-OCD אישית וחושפנית, והוא הולך ומשכלל אותה כל הזמן מתוך רצון לחדש לעצמו ולסועדיו, ולהביא לידי ביטוי את המטבח המקומי אך גם את זה האישי שלו, כפי שהוא רוצה להגדיר אותו. בשביל לאכול כאן תיאלצו כנראה להמתין שבועות או אפילו חודשים, אבל מדובר בחוויה שונה, ראויה ומיוחדת מאוד בנוף המקומי.

מנימוקי השופטים:

"המסעדה ששמה את ארוחת הטעימות על המפה כשאף אחד לא האמין שזה אפשרי הפכה עם השנים להיות מסעדה מקומית לחלוטין, עם התייחסות מעמיקה לחומרי גלם ועם למידה, התפתחות, צמיחה והעמקה בלתי פוסקות. החוויה הקולינרית הכי טובה היום בישראל ללא שום מתחרים".

"מה לא נאמר על המסעדה של ילד הפלא רז רהב? ארוחת טעימות מול מטבח פתוח לגמרי, חומרי גלם מקומיים מעולים שעוברים תהליכים ושיטות בישול מורכבות, סטנדרט שירות שלא נפוץ כאן ורשימת המתנה של חודשים ארוכים. אבל בסופו של דבר גם באמת באמת טעים כאן, וזו מסוג החוויות שלא שוכחים הרבה זמן".

מקום 4: טאיזו

קצת קשה להאמין שטאיזו חוגגת ממש בקרוב עשור לקיומה. מצד אחד ההרגשה היא כאילו רק לאחרונה נכנס המקום לחיינו והכתיב מחדש הרבה ממה שהקהל הישראלי יודע על אוכל אסייתי ועל רמת שירות ומקצועיות; מצד שני, דומה שכבר נצח שטאיזו מהווה אבן שואבת לאנשים שמחפשים אוכל אסייתי טוב וקצת אחר במרכז הארץ.

טאיזו הפכה במהלך שנות קיומה לאופציה מנצחת ויציבה למי שמחפש ארוחה מקורית שסובבת סביב טעמים אסייתיים, עם השראה מהמטבחים ההודי, הסיני, התאילנדי או הווייטנאמי. יובל בן נריה הביא אותה לפסגת המסעדנות הישראלית, והקהל שומר לו נאמנות של שנים שבאה לידי ביטוי בהצבעות הרבות שקיבלה טאיזו בפרויקט שלנו - טאיזו היא המסעדה שזכתה לכמות ההצבעות הגדולה ביותר. על אף שמסעדת a החדשה של בן נריה מתמקדת גם היא במטבח האסייתי, היא נבדלת מאוד מטאיזו ואפשר למצוא בה אוכל אחר לחלוטין. אם a היא האחות הקטנה והשובבה שעוד צריכה להוכיח את עצמה, טאיזו כבר מזמן הוכיחה לכולם שהיא כאן כדי להישאר, על האווירה הסקסית שלה והאוכל המגוון שכולל מנות שכל פודי בישראל כבר מדקלם את שמותיהן מתוך שינה - כמו דאמפלינג שנחניזי, קונוס אורז עם דגי ים וקציפת סויה ובאטר צ'יקן אגדי.

מנימוקי השופטים:

"גם אחרי כל השנים האלה, האוכל של יובל בן נריה עדיין טעים בדיוק כמו שהיה בהתחלה, מדויק ופשוט כיפי".

"מסעדה מעולה שלוקחת את עצמה ואת האורחים שלה הכי ברצינות שאפשר, וקבעה בארץ סטנדרט בכל הנוגע למטבחים אסייתיים. הרמה הגבוהה כאן נשמרת והתפריט מפוצץ בלהיטים".

"כל מה שטוב באסיה, עם טוויסט של שף. רמה גבוהה שנשמרת כבר שנים".

מקום 3: משייה

קשה מאוד לקחת מקום קיים ולבנות אותו מחדש בדמותך. עוד יותר קשה לעשות את זה כשהמסעדה כבר מבוססת והקהל מכיר אותה ויודע למה לצפות כשהוא מגיע. ובכל זאת גיא אריש הצליח בזמן קצר לעשות את הבלתי אפשרי, להמציא מחדש את משייה וגם את עצמו, ולהפוך את מסעדת המלון הזאת לאחת המסעדות הטובות והמפתיעות של השנה - ולראיה היא נבחרה כמעט על ידי כל השופטים שלנו, במקומות משתנים.

האוכל במשייה מדבר בשפה משלו, שמבטאת את מחשבותיו של אריש על המטבח המקומי, עושה כבוד לחומרי גלם מקומיים ומנסה להוציא מהם את המיטב ולהרוס כמה שפחות. האווירה במשייה קיבלה גם היא שדרוג של ממש: בכל רגע נתון החלל עמוס ומלא חיים, והשירות הוא לא סתם קשוב, אלא כזה שמלווה אותך בעדינות למשך כל הארוחה. בקיצור, מסעדה של מקצוענים, שגם היא רק תלך ותהפוך למדויקת יותר עם הזמן. 

מנימוקי השופטים:

"מאז כניסתו של גיא אריש למטבח הפכה משייה לאחת מזירות הניסוי הקולינריות הכי מעניינות ומיוחדות בתל אביב. בין נהרות הטחינה, עשבי התיבול, הכרוב והחריפות ששוטפים את מטבחי מרבית המסעדות תחת הכותרת של "מטבח ישראלי', אריש מביא משהו אחר – חומרי גלם מקומיים עיליים בשילוב טכניקות מכל העולם והקפדה על הפרטים הקטנים ביותר".

"גיא אריש לקח את המסעדה לכיוון חדש ומאוד עדכני: שלל טכניקות שימור והתססה במקום שמאפשר לבוא ולאכול א לה קארט או להתמסר לידי השף ולחוות ארוחת טעימות. טעים פה למות".

מקום 2: a

המסעדה היפנית של השף יובל בן נריה היא אחת מהמסעדות החדשות ביותר שתמצאו ברשימה שלנו, ובכל זאת התברגה למקום השני. זה קרה בזכות עבודה קשה מאוד של השף, קפדנות, שאפתנות, ביקורת עצמית והבנה של הקהל, ובעיקר בזכות אוכל מקורי שאין לו כמעט מקבילה בזירה המקומית. העבודה על המסעדה הייתה ארוכה וקדחתנית, והיא הולידה מטבח מקורי ומסקרן, שבעינינו בא לידי ביטוי בצורה המרשימה ביותר דווקא באגפים המאופקים יותר של הדגים הנאים וכן בסקציית המנות הראשונות המרשימה.

a מצליחה לשלב בין אווירה מהוקצעת, אוכל מושקע ועיצוב שנראה כאילו נלקח היישר ממסעדה ניו יורקית מדוברת שפוגשת את המגמות השוודיות והדניות הנקיות - ובזכות השילוב הנדיר הזה היא הגיעה לאן שהגיעה. אם אנחנו מכירים את בן נריה, נהמר שעבורו השנה הראשונה והמוצלחת לחייה של a היא רק ההתחלה, והמסעדה עוד תנסוק לגבהים חדשים בהמשך הדרך.    

מנימוקי השופטים:

"חומרי הגלם, העיצוב, השילובים המקוריים, הקריצות המקומיות, הקינוחים המדהימים, קופסת הממתקים, רול הסושי עם האויסטר והקוויאר, הצ'ירשי בצהריים, טורטיות התירס, הביס של כריות הכוסמת, הבשרים המתיישנים, תפריט היין המעולה וכן – גם המחירים העיליים. כל אלה מציבים את היפנית של יובל בן נריה בטופ של המקצוענות הקולינרית המקומית".

"יובל בן נריה מעמיד ב-a מטבח בסגנון יפני ברמה גבוהה ועם יצירתיות וחומרי גלם מעולים שמצדיקים יציאה למסעדה. טוב שהוא כאן בנוף הקולינריה המקומית".

"חייבים להוריד את הכובע בפני יצירת האומנות הבינלאומית שהיא a".

מקום ראשון: בית תאילנדי

יהיו כאלה שירימו גבה (שוב) על זכייתה של מסעדה תאילנדית אותנטית במקום הראשון בתחרות המסעדות הכי טובות בארץ, אבל גם הם לא יוכלו להטיל ספק בעובדה שבית תאילנדי, שמככבת שנה אחר שנה בתחרות אחר תחרות, היא אחת המסעדות הפופולריות ביותר בישראל. אפילו אין צורך לנמק, פשוט נסו להזמין מקום למסעדה ותיווכחו עד כמה הישראלים אוהבים את המקום הזה.

מבחינתנו המסעדה שהביאה לישראל את האוכל התאילנדי האמיתי ראויה לכל כבוד שהיא יכולה לקבל, והיא בהחלט קיבלה אותו גם השנה, הן מוועדת השופטים והן מהקהל. המסעדה של יריב ולק מלילי משלבת כמה תכונות נדירות שהופכות אותה לכל כך מוצלחת. ראשונה נזכיר את העקביות, שכל כך קשה למצוא במסעדות בארץ. בבית תאילנדי אתם יודעים בדיוק מה תקבלו, שוב ושוב, לאורך שנים. הרמה פה נשמרת על פני תקופות זמן ארוכות והסטנדרט הזה שווה זהב. פרמטר נוסף הוא האווירה המשוחררת שהופכת את המקום לכיפי ומזמין; בית תאילנדי ממוקמת קרוב לחוף הים, ואפשר להגיע אליה אחרי טבילה בין הגלים או לחלופין לערוך בה ארוחת ערב מוקפדת.

אבל ראשון לכל הוא כמובן האוכל. מדובר במטבח התאילנדי בשיא תפארתו - קלאסיקות שכל ישראלי שחוזר מתאילנד מחפש, לצד מנות מקוריות וייחודיות שאי אפשר למצוא באף מסעדה תאילנדית אחרת בארץ, ועל הרכיבים שלהן צריך לקבל שיעור מיוחד וסבלני מהמלצרים. אשר למחירים - בניגוד למסעדות רבות ברשימה, בבית תאילנדי הם עדיין סבירים.

אגב, גם בר האוכל של מלילי, קאב קם, כמעט ונכנס לרשימת 30 המסעדות הטובות ביותר.

מנימוקי השופטים:

"המסעדה שהתחילה את הרומן בין הישראלים לבין המטבח התאילנדי היא עדיין סמן האיכות, האותנטיות והמקצוענות העליון בתחום. בית תאילנדי היא לא רק המסעדה התאית הטובה בישראל, היא כנראה אחת המסעדות התאיות הטובות בעולם מחוץ לתאילנד".

"אוכל מרתק, איכות ויציבות, תמיד נעים, טעים ולא שגרתי".

"האוכל מיוחד וטעים, עם חומרי גלם מעולים וידע של תרבות אוכל מהמדרגה הראשונה. בנוסף, המסעדה ממשיכה לחדש, להפתיע ולייצר מנות מיוחדות גם אחרי למעלה מעשרים שנות פעילות".

"לא צריך מילים. צריך לבוא וזהו".

תודה רבה לשופטים הנכבדים שלנו (לפי א"ב שמות משפחה): ישראל אהרוני, עמית אהרנסון, לירן אוהלי, אפרת אנזל, שרון בן דוד, גיל גוטקין, ריטה גולדשטיין, יניב גור אריה, מאיה דרין, נציגי דתילישס, לין לוי, ניצן לנגר, רותם מימון, דוד קישקה ורוני קשמין.

וכמובן לנותני החסות לפרויקט: 

* שרונה מרקט, שוק האוכל המקורה הגדול בישראל ומרכז קולינרי שהפך בית לשפים מובילים ולשפים בתחילת דרכם, ומציע מגוון רחב ביותר של מטבחים ותרבויות.

* פררלה - מותג המים המינרליים המוגזים הטבעיים המוביל באיטליה

* אסטרייה דאם (ESTRELLA DAMM) - בירת פרימיום לאגר ספרדית מחומרי גלם ים תיכוניים. הבירה הרשמית של העיר ברצלונה מאז 1876.

* רשת מלונות בראון המקדמת את תרבות הקולינריה בישראל עם השפים הטובים ביותר במסעדות הרשת, בהם תומר אגאי, אייל שני, עידן (פומפי) בושארי, אוראל קמחי ומאיר אדוני.

* קיטשן ליין, חברה המובילה את ענף המטבח המוסדי והמקצועי, מייבאת ומשווקת ציוד מטבח איכותי לענף תעשיית האירוח והמסעדות ממיטב היצרנים  מארצות הברית ואירופה