אמנם, לשלם חמישים שקל על שרימפס בפיתה זה לא מעט. אבל כשמדובר באותה כמות של שרימפס שתמצאו במנה ממוצעת ב"גוצ'ה" (ובעוד מקומות זולים יחסית שמגישים פירות ים), כמו גם בחומרי גלם טריים ומעולים – אזי שהתמחור לא באמת כ-זה מטורף.
הגלידה בפיתה: יציאה טובה, לא הרבה יותר
ההצלחה הגדולה של המזנון הראשון באבן גבירול הובילה, שלא במפתיע, לפתיחת סניף שני בקינג ג'ורג'. בינתיים, שבוע לאחר הפתיחה, הסניף החדש מפוצץ ממש כמו הראשון. גם פה האווירה בסגנון טברנה ידידותית, נדיבה ורועשת; גם אם אתם מאלה שזה עולה להם על העצבים - במקרה של המזנון, על צמד סניפיו, האוכל שווה את זה.
אז מה הגימיק הפעם? על הגלידה בפיתה בטח כבר שמעתם, אבל יש עוד כמה מנות חדשות כמו חריימה בפיתה, "שיפוד ים אדום" (קלמרי בפיתה), "שווארמה של סרדינים נשואים" וגם מנות קטנות כמו "תפוח אדמה דרוס" שדווקא לא מגיע בפיתה, ואפשר לחלוק אותו.
אני בחרתי בשיפוד הקלמרי (42 שקלים) שהיה מעולה: פיתה מפוצצת בקלמרי עם ירקות על הפלנצ'ה ומלא רוטב. עבור חובבי פירות הים מדובר במנה היסטרית, שלא נופלת מקלאסיקת ה"ורוד בפיתה" (57 שקלים), שהיא אחת ממנות הדגל של המזנון (הישן והחדש): מנה קרה של פיתה עם שרימפס ושמנת חמוצה (ושמן זית ומלח, וזה מדהים). את כל העסק מלווים פרח כרובית, שהוא למעשה כרובית שלמה קטנה שיצאה מהתנור עם מלא שמן זית ומלח, קערית טחינה מצוינת ושתי כוסות גזוז.
חוות הדעת לגבי קינוח הפיתה בגלידה (5 שקלים) מורכבת קצת יותר. מדובר ברבע פיתה עם, ובכן, גלידה: הפיתה טעימה ומפתיעה כי היא ספוגה בתרכיז בננות לוהט (שלי הרגיש כמו דבש). הגלידה עצמה אמורה להיות גלידת מסטיק, ובפני עצמה היא לא הייתה טעימה במיוחד – ובכל זאת, השילוב עם הפיתה והרוטב היה מיוחד ובגדר יציאה טובה. לא כזאת שאזמין שוב, כנראה, אבל אחת ששווה לנסות אם אתם כבר שם.
אם אהבתם את הסניף המקורי של המזנון, גם כאן תיהנו מכמה מנות מקוריות וטריות שלא תמצאו בשום מקום אחר. אם לא, בטח תמצאו מספיק מקומות אחרים לשבת בהם ולהתנשא על כולנו.