לפני מספר שנים, כשעוד הייתי צמחונית, פרגנה לי חברה ניו יורקית אליה הגעתי לביקור ולקחה אותי למסעדה בשם Vegetarian's Paradise. מהר מאוד התברר שהשם הראוי באמת למקום היה Vegetarian's Hell, כיוון שהאוכל המוגש שם - גושי סויה עצומים ומתובלים בתיבול גס - ניסה להידמות ככל יכולתו למנות עוף או בשר שונות, ובמקום זאת הביא לדחייה.
>> כבר ביקרתם בפייסבוק שלנו? טעים שם
הרבה שנים עברו מאז. אני חזרתי להיות קרניסטית, אבל כזו שגם תוהה בכל פעם מחדש על ההתעקשות של הטבעונים (צמחונות זה פאסה), לכנות את המנות האלטרנטיביות שלהם בשמן המקורי כמו שווארמה מסייטן, שקשוקה מטופו וטחינה במקום ביצים (!) בקציצות טבעוניות. למה חייבים לנכס שמות של מאכלים שאתם בזים לכם כל כך? שקשוקה זה ממש לא רק רוטב עגבניות!
לא חשוב. עם הגישה השלילית הזאת הגעתי אל החתול הירוק, פיצרייה טבעונית חדשה בתל אביב, המתיימרת לספק את התחליף המושלם לגבינת מוצרלה משובחת ונמתחת: ממרח קשיו עשיר, במרקם גבינתי וקטיפתי. התפריט עצמו כולל סלייסים בעשרה שקלים, פיצות אישיות ב-35 שקלים ופיצות משפחתיות ב-75, ומציע תוספות כמו ארטישוק, פטריות, עגבניות שרי, תרד, בטטות וגם זיתים הולך.
אז פיצה או לא פיצה?
כדי לקבל תמונה מלאה של החוויה, ציוותי אליי טבעונית נלהבת, תושבת ניו יורק, שכבר אכלה במקום בעבר ונשבעה כי מדובר באחת מהפיצות הטובות ביותר שאכלה בחייה. החלטנו ללכת על פיצות אישיות שגודלן יכול לתפקד בהחלט כארוחה שלמה. כעבור רבע שעה הגיעו לשולחן פיצת עגבניות שרי ותרד ופיצת ארטישוק ופטריות. כיוון שאחד המרכיבים החשובים בפיצה הוא הבצק, אפשר להשוות אותו אובייקטיבית לפיצריות אחרות. הבצק, לא דק מדי ולא עבה מדי, בדיוק בעובי הנכון כדי לערסל את הפה מבפנים בתנוחת כפיות מפנקת. אוורירי כשצריך וקראנצ'י מעט ביתר הזמן. פשוט נהדר.
עוד באוכל טוב:
- מבשלים עם הילדים: קינוח גבינה ודובדבנים בג'לי
- ראיון עם יותם אוטולנגי
- איך התזונה יכולה לשמור לנו על לב בריא?
התוספות עצמן היו טריות מאוד, כשרוטב העגבניות שגם היה טרי ונטול טעמי לוואי של חומרים משמרים היה טעים במיוחד עם הבצק. ועכשיו לגבינות קשיו-מוצרלה: עיסה בצבע חום בהיר המפוזרת באופן שווה על גבי הבצק אינה משתווה למוצרלה – אבל – היא לחלוטין עומדת בפני עצמה כמעטה טעים ועסיסי, ועל כן, אכן, מדובר בפיצה.
היתרון העיקרי של הפיצה הזו על הפיצה המקורית, הוא שכיוון שגבינת הקשיו אינה מגיעה במקשה אחת כמו גבינה צהובה, אפשר לבצוע חלק מהקראסט של הבצק ופשוט לטבול אותו בקשיו וברוטב העגבניות ולהעביר ניגוב. הבעיה העיקרית עם הפיצה היא אסתטית יותר: בגלל מרקמה, לגבינת הקשיו יש נטייה להתפזר וללכלך את הפנים – לא משהו שחמש-שש מפיות נייר לא יכולות להתמודד אתו. בעיה קטנה נוספת היא שככל שנוקף הזמן, צבעו של הקשיו הופך כהה יותר ומאבד מעט מהאפיל הראשוני שלו. הטעם לעומת זאת, נשאר כשהיה. מצוין.
החתול הירוק, לבונטין 7, תל אביב, א'-ה', 18:00-23:00, שבת, 18:00-23:00