הפינה הנהדרת אך המקוללת של רוטשילד ומרמורק בתל אביב עושה סימנים של הסרת השחור. במיקום בו לא הצליחה בשנים האחרונות להתרומם אף מסעדה אחרת, פתחו לפני כשלושה חודשים את בר-המסעדה ״מלגו ומלבר״, ובינתיים ניכר שהמקום עמוס כמעט מדי ערב.
הקונפסט של מלגו ומלבר, שממנו נגזר גם שמו, הוא ישיבה בחוץ על בר המשקיף על שדרות רוטשילד וכיכר הבימה, או בפנים – על בר המשקיף אל תוך המטבח. יש גם כמה שולחנות בודדים, וגם מרפסת סגורה ואינטימית למטה על הרחוב.
מנות ברים כיפיות
במקום החדש מגישים שני מסלולי עסקית-ערב בין השעות שש לשמונה, ב-69 או ב-99 שקלים, ואנחנו התייצבנו במטרה לבדוק אם מדובר בפתרון ראוי לזלילה מוקדמת שאחרי יום עבודה מפרך, או לחילופין כדרך משביעה לתפוח איתה בילוי לילי מתמשך.
העסקית כוללת מספר אופציות לבחירה מקטגוריות המכונות ״סלט״, ״בר נא״, עיקרית (הקובעת את מחיר המסלול בסופו של דבר) ושליש בירה או כוס יין. המנות המוצעות בעסקית מהוות מדגם די מייצג לתפריט העמוס המוצע אחרי השעה שמונה, המכיל רובו ככולו מנות של דגים ופירות ים.
מקטגוריית הבר הנא הזמנו טרטר דג המוגש עם קרם סלק וקרם פרש ומנה מהספיישלים - זרועות סבידה בטיגון עמוק ברוטב איולי. טרטר הדג היה נחמד: הדג היה טרי ומצוין, אלא שהסלק - שטעמו דומינננטי בדרך כלל - כמעט ולא הורגש כאן. מנת הסבידה הייתה מנת ברים כיפית, למרות שחלק מהזרועות טוגנו יתר על המידה והיו צמיגיות מעט. היינו מעדיפים לקבל את הזרועות על הפלאנצ'ה, אבל לצד השתייה זו בהחלט הייתה מנה חביבה.
מהיצע המנות העיקריות בחרנו שתיים ממסלול ה-99 שקלים: פילה אינטיאס עם תפוחי אדמה, כרישה מאודה, תרד ולבנה, ושרימפס בוודקה ועגבניות. הפילה היה עשוי טוב, רך במידה הנכונה, בתיבול עדין שלא השתלט על הדג וגם השילוב עם הלבנה והתרד עבד. במנת השריפס לא מצאנו זכר לטעם של וודקה, ואחרי שסיימנו את ששת השרימפסים שכללה המנה הבנו שנותרנו עם בריכת רוטב עגבניות. הזמנו לחם שהגיע טרי וחם כדי לטפל בבעיה, והוא זה שהצליח להפוך את המנה למשביעה במידה וטעימה.
לקינוח אכלנו מוס שוקולד עם חתיכות עוגיות שוקולד-צ׳יפס שאינו כלול בעסקית (32 שקלים). למרות הפשטות דובר בשילוב גאוני בין פריכות, רכות ובעיקר מתיקות.
מתאים לנו להתחיל להשתכר בשבע בערב
מלגו ומלבר הוא לא מסעדה, ומוטב שלא להתייחס אליו וגם לא לשווק אותו ככזאת. מדובר במקום בילוי מוצלח מאוד למי שנפשו חפצה בכוהל טעים לצד מזון ברים משודרג. מדיניות הבית קובעת שיש לפנק את הסועדים בצ'ייסרים של "הנסי" מלווים בלימון מסוכר, כך שעם מצב רוח טוב בטוח תצאו משם.
באופן כללי הרעיון של עסקית ערב הוא מצוין, ולאט לאט אפשר למצוא פה ושם ברים המציעים אוכל ושתייה במחירים מוזלים בערב המוקדם. אין כמו דרינק אחרי העבודה, במיוחד כשהוא מלווה באוכל, וקונספט כזה מאפשר להתחיל את הבילוי הרבה יותר מוקדם באמצע השבוע - ואפילו לקום ביום שלמחרת בלי האנג אובר.