יש שיאמרו שהוא אלג'יראי ויש שיישבעו שהוא מרוקאי. על דבר אחד אין מקום לוויכוח – מדובר באחד המרקים הכי טעימים שיש. בצפון אפריקה המרק הזה מזוהה עם חודש הרמדאן, שם נהגו להכינו בעת סיום הצום. אצלנו, עוד מבית סבתא רבא שלי, נהוג היה להגישו ליום הכיפורים. החרירה הוא ארוחה שלמה ודשנה - עתיר בקטניות וניחוח לימוני.
המצרכים (4 מנות):
200 גרם גרגירי חומוס, שהושרו במים למשך לילה ואחר כך בושלו שעה-שעה וחצי על אש נמוכה
כוס עדשים שחורות, שהושרו במים למשך לילה
מעט שמן קנולה, לטיגון
1 בצל גדול, קצוץ דק
2 שיני שום, כתושות
צרור גדול של סלרי, קצוץ
צרור גדול של כוסברה, קצוץ
צרור פטרוזיליה, קצוץ
5 עגבניות, קלופות וחתוכות לקוביות קטנות
ליטר וחצי ציר עוף (חלופה פחות רצויה: ליטר וחצי מים מהולים באבקת מרק עוף)
1 כפית כמון (או לפי הטעם)
מלח
פלפל שחור
4 לימונים, סחוטים
אופן ההכנה:
1 מטגנים במעט שמן קנולה בסיר רחב על אש בינונית את הבצל, השום, עשבי התיבול, החומוס והעדשים למשך דקה-שתיים.
2 מוסיפים את קוביות העגבנייה ומבשלים 20 דקות על אש נמוכה, בסיר מכוסה.
3 מוסיפים את ציר העוף ומבשלים עוד כ-45 דקות, עד שהכל מתרכך. מתבלים בכמון ובמלח ופלפל לפי הטעם.
4 רגע לפני ההגשה סוחטים את הלימון ומוסיפים לסיר, או ישירות לצלחת.
אוכל
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן