היוונים מעדיפים את גרגירי החומוס, רוִויתיָה שמם, במרק רווית'יַאדָה, המתבשל בתנור שעות ארוכות בסיר חרס מיוחד למטרה זו עם מים, שמן זית, בצל וזה הכול. בעבר זה היה המרק המסורתי ליום ראשון בבוקר. היו מאחסנים אותו בתנור העצים של המאפייה למשך הלילה ואוספים אותו אחרי הביקור בכנסייה, וההשוואה לחמין החורפי שלנו מתבקשת. האי הקיקלאדי סִיפנוֹס היה ידוע באיכות החֵמר שלו, שהיה עמיד במיוחד לחום, ולחופי האי היו קדרים רבים שייצרו כלי בישול חומים (עם עיטור מיוחד לכל משפחה, לזיהוי מהיר) וייצאו אותם לכל רחבי יוון. היום החמר הזה כבר נדיר גם שם, ורוב כלי החרס מיוצרים מחמר זול יותר, שאינו מתאים לאפייה אלא לקישוט, הגשה או שתייה.
המרק המוצע כאן הוא גרסה עשירה קצת יותר, וגם מהירה יותר של המרק הזה. רווית'יַאדָה המצרכים (6 מנות):
להגשה:
אופן ההכנה:1 מסננים את החומוס ממי ההשריה ומעבירים לסיר. מכסים במים, מביאים לרתיחה ומסירים קצף שנוצר על פני המים שוב ושוב, עד שהמים נקיים. מסננים את החומוס שוב ומחזירים לסיר. מכסים שוב במים קרים ומביאים לרתיחה. מכסים את הסיר ומבשלים על להבה נמוכה כשעה. 2 מחממים את שמן הזית בסיר נקי על להבה בינונית. מוסיפים את הכרישה, הבצלים, הסלרי והגזרים ומטגנים עד שהם מזהיבים. מוסיפים את השום, רסק העגבניות והיין ומבשלים 5 דקות על להבה גבוהה. 3 מוסיפים לסיר את החומוס יחד עם נוזלי הבישול וממשיכים לבשל על להבה נמוכה עד שהחומוס רך לגמרי. מוסיפים את הפטרוזיליה והתרד ומבשלים 10 דקות נוספות. 4 מעבירים כרבע מתכולת הסיר למעבד מזון, מרסקים למחית ומחזירים לסיר. מתבלים במלח ובפלפל שחור. 5 מחלקים את המרק לקעריות הגשה, מזלפים על כל מנה מעט שמן זית ומיץ לימון, זורים מעט מלח ומגישים. * המתכון מתוך הספר "גרקו, מטבח יווני". >> והנה גם מתכון למרק עגבניות |