אחת מתחנות החובה בניו אורלינס היא Café Du Monde. זהו אחד מבתי הקפה הוותיקים בעולם (ואחד התיירותיים שבהם) שנפתח ב-1862, והוא מפורסם בזכות שני דברים: קפה או-לה מעולה וסופגניות מרובעות בשם בנייה (Beignets), שמוגשות עם הר של אבקת סוכר שחודר טוב-טוב למערכת הנשימה בדרך אל הביס.
בניגוד לסופגניות הקלאסיות של חנוכה, שהן פשוט לחמנייה מטוגנת שמלאה בבצק, הבנייה הן כריות עם כיס אוורירי שהופך אותן לנשנוש המושלם של חג האורות – מטוגנות, מסוכרות, אבל לא כבדות. עוד בונוס – את הבצק שלהן לא צריך להתפיח בפעם השנייה – אלא לחתוך לריבועים ומיד לזרוק לשמן הרותח, שבתוכו הן מתנפחות כמו כריות קסם.
מתכון של אמריל לגאסי המצרכים (55 מנות):
אופן ההכנה:1 מערבבים בקערת מיקסר עם וו לישה שמרים, סוכר, חמאה וחלב במשך כדקה.
2 מוסיפים את הביצה ומערבבים שוב עוד דקה.
3 מנמיכים את פעילות המיקסר למינימום, מוסיפים את הקמח והמלח ומעבדים. אחרי שהקמח מתחיל להיטמע בתערובת מגבירים את המהירות ולשים כחמש דקות, עד שהבצק נפרד מדפנות הקערה ומטפס על וו הלישה. אמור להתקבל בצק רך ונעים.
4 מוציאים מהמיקסר, לשים עוד כמה שניות ביד, מעצבים לכדור, מניחים בקערה ומתפיחים כשעה-שעה וחצי, עד שהבצק מכפיל את נפחו.
5 מחממים בסיר שמן לטיגון עמוק.
6 בזמן שהשמן מתחמם, מחלקים את הבצק שתפח לשניים. את החלק שלא משתמשים בו מיד, מחזירים לקערה ומכסים עד השימוש. מרדדים כל חלק למלבן של כ-25 על 30 ס"מ (לא נורא אם יוצא גם יותר גדול). חותכים עם סכין חדה או גלגלת פיצה כ-25-30 מלבנים בגודל של כ-6 על 7 ס"מ. זה לא חייב להיות מדויק.
7 בודקים אם השמן מספיק חם – זורקים פנימה פיסת בצק או פיסת לחם. אם נוצרות בועות סביב הבצק והוא עולה למעלה תוך שניות – השמן חם מספיק.
8 מעבירים את הסופגניות לשמן הרותח, 2-3 בכל פעם. הן מיד יצופו למעלה ויתנפחו. מטגנים את הצד הראשון כדקה, הופכים ומטגנים את הצד השני אפילו פחות. שימו לב לטמפרטורת השמן, אם הסופגניות הופכות כהות מדי מהר מדי, מנמיכים את האש.
9 מעבירים למגש עם נייר סופג ומגלגלים אותן באבקת סוכר בעודן חמות, אך לא רותחות.
10 מגישים מיד, אבל מיד.
>> בשבוע שעבר הכנו מרק דלעת מתובלהכנתם? ספרו לנו איך יצא!
>> כל המתכונים לסופגניות>> כל המתכונים ללביבות |