שייק תות-בננה

עונת התותים פה! יששששש!!!! אצלנו במשפחה אוהבים תותים. אוהבים מאוד אפילו. הריח, הטעם, הצבע, הגרעינים הקטנטנים שמנקדים כל תות בחינניות... שמתם לב שהתות מחזיק את הגרעינים שלו בחוץ, ולא בפנים כמו שאר הירקות והפירות? מעבר להיותו אחד הפירות החמודים שיש, הוא גם עשיר בויטמין סי. לא שתות צריך שכנוע, אבל שישה תותים מכילים את התצרוכת היומית המומלצת לילדים של ויטמין סי.

פעם, לכל תות היה טעם. היום, לצערי הרב, יש יותר מדי תותים שגדלו לממדי ענק על חשבון הטעם. לתותים האלה יש מרקם ספוגי, הרבה לבן בחלקם העליון וטעם של מים. כשהייתי ילדה גידלנו תותים בגינה. זה לא קשה, ואפשר גם בעציץ או באדנית. אין כמו טעם של תות קטנטן, אדום ומתוק שעקבת אחריו יום יום עד שהבשיל. זהו תות של ביס אחד, עסיסי, מתוק ומרוכז שלפני הנגיסה בו מסתכלים עליו לרגע ואומרים "זה? אני זוכר אותו עוד כשהיה פרח!". עדיין אפשר למצוא תותים כאלה גם בחנויות ובשווקים. זן ישראלי אחד משובח במיוחד הוא זן "מלאך". אלו תותים קטנים ומבריקים, בעלי צורת תות כמו שתות צריך להיות ומתוקים-מתוקים. צריך פשוט להריח אותם ואז יודעים. עדיף לחפש את אלה שגודלו בשיטות הדברה ביולוגית, ללא חומרי ריסוס מזיקים.

עכשיו, כשעונת התותים בעיצומה, שייק יוגורתות-בננה ממלא אצלנו תפקיד של ארוחת בוקר או ארוחת ארבע, ולפעמים גם תוספת לארוחת ערב. כמו שאמרתי, תות לא צריך שכנוע.