שבלולי פיצה מהירים

שבלולי פיצה הם קלאסיקה של ארוחת ערב. מצד אחד (הצד שלהן) – פיצה. מצד שני (הצד של רגשות האשם) – מידת השקעה מספקת, שליטה בחומרי הגלם, הרגשה של אוכל של בית. סיטואציה שבה כולם מנצחים, ללא ספק. מלבד דבר אחד – שבלולי פיצה אומרים אחד משני דברים: בצק עלים או בצק שמרים. בצק עלים נמצא אצלנו ברשימת הדברים שלא נכנסים הביתה - הוא מלא שומן תעשייתי ולא נחשב אצלי אוכל.

בצק שמרים דורש תכנון מראש, ושעות אחה"צ בדרך כלל לא מאפשרות לי הרבה זמן למחשבות, בין ההסעות, ההחזרות, החוגים, החברים, ההפעלות והניסיונות הנואשים לשלוט על כמות הבלאגן שמתפתח מסביב. בערך חצי שעה לפני זמן הארוחה, אני צריכה להחליט מה מכינים. אז זוכרים את שבלולי הפיצה? הבצק הזה אינו מכיל שמרים (אף אחד לא מאמין) והוא מושלם עבורם. לוקח 10 דקות מהרגע שמתחילים עד שהשבלולים נכנסים לתנור. אחרי עשרים דקות נוספות כולם רצים לשולחן בלי שאני צריכה לקרוא להם, רק בגלל הריח. מתקבלים שבלולים במרקם של בצק פיצה רגיל ומוכר, בלי שמרים ובלי התעסקות מיותרת - כל מה שצריך בשביל ארוחת ערב. השבלולים יתאימו בול גם לבראנץ' או אם קופצים אליכם אורחים ספונטניים במיוחד. אפשר לגוון את המילוי וליצור גם גרסאות מתוחכמות יותר.