עוגת שושנים

עוגה שמלאה באהבה, שמרים ושוקולד המפיצה ניחוחות של חלה מתוקה

צילום: מסעדת טאטי

המצרכים (20 מנות):

להתפחה

• 50 גרם שמרים טריים

• רבע כפית סוכר
• רבע כוס מים פושרים
• כף קמח

לבצק

• 6 כוסות קמח

• 3 כפות סוכר
• כף תמצית וניל או שקית סוכר וניל
• 3 ביצים שלמות
• גרידת לימון מלימון שלם או גרידת תפוז מחצי תפוז גדול
• 200 גרם חמאה רכה
• 1 מיכל שמנת מתוקה

למילוי

• חצי מיכל של שוקולד השחר או נוטלה

• 4 כפות קקאו
• 4 כפות סוכר

לציפוי

• חלמון

• כפית מים
• רבע כפית סוכר

כלים

• כוס להמסת השמרים

• כפית
• כף
• קערה גדולה/קערת מיקסר עם וו לישה
• מגבת מטבח
• מערוך
• תבנית עגולה בגודל 30 או סיר פלא
• סכין חיתוך

1מתחילים בהתפחת השמרים: שמים בכוס את השמרים עם רבע כפית סוכר ורבע כוס מים פושרים. לאחר כמה דקות מוסיפים את כף הקמח. מחכים כמה דקות עד לתסיסה של החומרים.

2להכנת הבצק: שמים בקערה (או בקערת המיקסר) את מרכיבי הבצק: קמח, סוכר, תמצית/סוכר וניל, גרידת לימון/תפוז, ביצים, חמאה ושמנת מתוקה. מערבלים על מהירות נמוכה, או לשים בעדינות. מוסיפים את תערובת השמרים שתפחה ומעבדים את הבצק מספר דקות.

3נותנים לו לנוח 10 דקות ולאחר מכן לשים/מערבלים מספר דקות נוספות. עם סיום הלישה, הבצק אחיד ומוכן להתפחה.

4מכסים את הבצק במגבת ומשאירים אותו לתפוח. המהדרין נותנים לבצק לתפוח כמה שעות. במתכון הזה, תפיחה של חצי שעה הספיקה לגמרי.

5מוציאים את הבצק התפוח מהקערה ומחלקים לארבעה חלקים.

6מרדדים כל חלק למרובע. מורחים בעזרת מרית ממרח שוקולד ומשאירים מסגרת דקה בלי ממרח.

7בוזקים בעדינות כף סוכר וכף קקאו על כל עלה בצק מרוח.

8תופסים את קצה הבצק ומתחילים לגלגל אותו בעדינות. לאחר גלגול אחד, צובטים אותו כך שיידבק לעצמו ויוכל להתגלגל בלי להתפרק. ממשיכים לגלגל עד שמקבלים גליל נחמד. כך מרדדים, מורחים, בוזקים ומגלגלים את ארבעת חלקי הבצק.

9מניחים את ארבעת הגלילים אחד ליד השני, וחותכים כל גליל לרוחבו לחמש שושנים.

10מסדרים את השושנים בתבנית. מערבבים את החלמון עם המים והסוכר ומורחים מלמעלה.

11מכסים את התבנית במגבת ומשאירים להתפחה אחרונה בת חצי שעה. מחממים תנור ל-160 מעלות.

12מכניסים את העוגה לתנור לאפייה של כ-40 דקות. זמן האפייה יכול להשתנות מתנור לתנור, אז שווה להציץ מדי פעם ולבדוק את שלומה. העוגה יוצאת מהתנור כל כך יפה וריחנית, שנוצרת דילמה לא פשוטה האם להשאיר אותה בתפארתה או להסתער בלי להשאיר פירור.