פופקורן כרובית

יש משהו אחר בשכונה הזו שעברנו אליה. או אולי זה המעבר לבית הספר. במקום הקודם, כשהגוזל עוד היה בגן, היו באים אליו חברים, היו נכנסים ביחד לחדר, מחרבים אותו עד היסוד, מפרקים צעצועים, בונים מגדלים והורסים אותם במחי טרקטור. לקראת סוף הפגישה כשאני מבקשת לסדר הם מכניסים צעצוע אחד לארגז ואני נשארת עם ערימות ללילה...

והשנה? באים אליו חברים, ניגש אלי ושואל ״אמא, איפה האייפד?״. אני עונה לו שעם חברים משחקים, ולא באייפד. הולך וחוזר אחרי דקה: ״אמא, אפשר לראות סרט בטלוויזיה?״ אני עונה שהיום לא יום שלישי שהוא יום הסרט בטלוויזיה, וחוץ מזה שעם חברים משחקים, ולא רואים טלוויזיה. מקבלת אוף אחד גדול, הוא נעלם לחדר ואני שומעת אותו אומר לחבר שיבוא ביום שלישי, אז יראו טלוויזיה. תיכף גם ירצו שאגיש להם פופקורן...