מאז ומתמיד ידענו שהשום טוב לבריאות (כבר היוונים נהגו לתת שום למתעמלים לפני המשחקים האולימפיים), שיש לו תכונות אנטי-בקטריאליות ושנוח להשתמש בו במקום אנטיביוטיקה.
מחקר שנערך בניו יורק ואלבמה שפך אור על מה שלא ידענו על שום – וזה איך בדיוק הוא עושה את זה. המחקר, שפורסם בעיתון המדעי היוקרתי PNAS, הראה שאכילת שום מגבירה את מאגרי הגז מימן גופריתי בגופנו. גז זה, שבריכוז גבוה הוא ממש רעיל לנו, ויש לו את הריח הדי איום של ביצה מקולקלת, משמש בגוף כנוגד חמצון וכמעביר סיגנלים להרפיית כלי דם – מה שמאפשר את הגדלת זרימת הדם למקום המיועד לטיפול.
החוקרים סחטו מיץ משיני שום והוסיפו כמות קטנה מהמיץ לתאי דם אדומים. התאים, בתגובה, התחילו מיד לפלוט מימן גופריתי. הכוח לעודד יצירת מימן גופריתי יכול להסביר איך דיאטה עשירה בשום עשויה להגן מפני סוגי סרטן שונים כמו סרטן השד, הערמונית והמעי. ריכוז גבוה של מימן גופריתי יכול להגן גם על הלב, שכן הוא יכול למנוע נזקים לשריר הלב שעלולים להיגרם מהתקף (גם הבצל, אגב, הוכרז כבריא ללב).
אכלת שום, או שאתה ממש עצוב לראות אותי?
עד כאן האליה. הקוץ טמון בכמויות: במדינות שבהן דיאטה עשירת שום אכן נמצאה כיעילה בהגנה מפני מחלות, כמו קוריאה, איטליה וסין, הממוצע היומי לאכילת שום הוא כ-12 שיני שום ביום. החדשות הטובות: לא צריך לאכול רק שום טרי, אפשר גם לבשל איתו – ערכו התזונתי יישמר. ההמלצה היא למעוך את השום ולהשאיר אותו מעוך כרבע שעה לפני הבישול, מה שמגביר את שחרור האנזימים המייצרים את התרכובות המבריאות שבו.
ומה נעשה עם הריח? לשם כך פותח טלפון המתריע כשרמת הריח הרע מהפה עוברת את המידה הנסבלת, אבל זה כבר סיפור אחר.
