גיא בימקה היה צעד מחצי הגמר שיתקיים בשבת הקרובה, אבל אז הגיעה משימת הגבינות ששיבשה לו את התוכניות והוציאה אותו מהנבחרת. כבר באודישן הראשון הוא לקח סיכון כששילב שוקרוט בתוך פיתה, ולאורך כל העונה התעלה על עצמו עם מנות משגעות אבל כשהגמר כבר עוד שניה כאן - הרבה יותר קשה להרשים את השופטים.
"יש ימים שלא הולך וזה היה אחד מהם", הודה בימקה אחרי ההדחה, "במשימה הראשונה הכנתי משהו שמאוד האמנתי בו וחשבתי שהוא טוב, אבל אף אחד מהשופטים לא אהב את זה. זה הוריד אותי ממש והראש שלי היה ריק לגמרי. הייתה לי תחושה שזהו, עשיתי את חלקי בתוכנית. אחרי המשימה הראשונה התחלתי לראות לאן זה הולך והשלמתי עם זה".
ההערות מהשופטים אולי גרמו לך להתייאש מוקדם מדי?
"לא התייאשתי כי אני לא אדם שמתייאש. אני נלחם עד הסוף, אבל הרגשתי שהראש שלי ריק כבר ואין לי עוד שפנים בכובע, הוצאתי את כולם. אז בסוף שחררתי ואמרתי שאם אני צריך ללכת בשלב הזה אז אני אלך, הכל טוב. לא בקטע לוזרי, אתה פשוט מרגיש מתי נגמר לך הסוס".
ראית את עצמך מגיע לגמר?
"ידעתי מה אני שווה, אבל לא חשבתי שאגיע כל כך רחוק. ברור שחשבתי שיש לי סיכוי בגמר, אבל בסוף אתה נמדד על מנה אחת, ואם אתה מפציץ - אתה יכול לעלות. זה מה שניסיתי לעשות, אבל זה לא הלך".
"לא מתחרט על כלום"
יחסית לשאר המתמודדים העונה, את בימקה היה מאוד קשה לתפוס ברגעי לחץ. ברוב המשימות הוא הצליח לשמור על קור רוח גם כשהחום במטבח הצליח לבלבל חלק מחברי הנבחרת. "אני באמת בן אדם כזה בחיים. אם קורה לי משהו מבאס, אשתדל לא לשקוע בו ודי מהר אוסף את עצמי וממשיך הלאה. בתוכנית גם הוכחתי לעצמי שאני יודע לתפקד טוב תחת לחץ ומול מצלמה. אמרתי תודה על כל רגע שאני שם זוכה ללמוד, לבשל לשופטים ולבשל אוכל חדש".
"ביום הראשון של צילומי הנבחרת, אני זוכר שהיה לי שוק קטן, שפתאום המצלמה כל הזמן עליי, וזה המאני טיים, אבל אחרי יום אחד כזה זה עבר לי. אני מתרגל למצבים מאוד מהר. היו לי משברים פה ושם אבל אני חושב שידעתי לצאת מהם. בביף וולינגטון שעשיתי היו לי הרבה תקלות שהיו יכולות לשבור אותי, אבל לא לקחתי את זה הכי קשה בעולם".
נשמע שאתה לוקח הכל בקלות אבל לצאת מהנבחרת בשלב הזה מרגיש פספוס.
"ברור שזאת אכזבה. עדיין לא כיף להיות מודח, דווקא בגלל שזה שלב כזה מתקדם. זה ביאס אותי, אבל בואי נגיד שאחרי זה לא בכיתי לכרית - הייתי מאוד גאה בעצמי על המקום שהגעתי אליו".
בדיעבד, יש משהו שהיית עושה אחרת?
"אני לא מתחרט על כלום ולא הייתי משנה כלום. אני חושב שהגעתי בסוף למקום שבאמת מייצג את היכולות שלי. עם כל הצער, אנשים עשו שם דברים יותר מרשימים ממני ברבע הגמר ובאמת הגיע להם יותר מלי, ואני סבבה עם זה. אני מודע ליכולות שלי ואני חושב שזה בדיוק המקום שהייתי צריך להגיע אליו, עם כמה שהייתי שמח להגיע לגמר".
מה הדבר הכי משמעותי שאתה לוקח איתך מהתוכנית?
"וואו, לקחתי כל כך הרבה דברים מהתוכנית, אבל בעיקר הוכחתי לעצמי שאני בשלן טוב. ידעתי שאני מבשל טוב אבל אף פעם לא ידעתי אם זה באמת מספיק לרמות האלה, וכל עונה הייתי מתלבט אם להירשם או לא. הפעם פשוט עשיתי את הצעד הזה, הגעתי לחמישייה האחרונה - והוכחתי לעצמי שאני יכול".
רינת, בת זוגו של גיא, היא קונדיטורית במקצועה, וכיום עובדת כטכנולוגית מזון במחלבה. קצת אבסורד, בהתחשב שגיא הודח במשימת הגבינות. "אמרתי לה שהיא לא תוכל להראות את הפרצוף שלה בעבודה אחרי זה", צחק גיא.
היא מעירה לך לפעמים על אוכל?
"היא יכולה להעיר לי על קינוחים, כי בקינוחים היא מבינה, אבל באוכל היא לא מעירה לי. אני יותר מבין".
איפה נפגוש אותך עוד חמש שנים?
"אני מקווה שלי ולרינת תהיה מעדנייה, מסעדה או בית קפה בעמק יזרעאל".