דווקא ברגע הכי קריטי של העונה, ליאור חוותה בלאק אאוט. שעה לסיום משימת ההדחה האחרונה לפני הגמר, היא מודה שאיבדה את הפוקוס. זה התחיל דווקא טוב: השופטים ביקשו מארבעת חברי הנבחרת הנותרים של מאסטר שף להכין אינטרפרטציה משלהם לקאצ'ו אה פפה, מנת פסטה איטלקית מפורסמת המכילה שלושה מוצרים בסיסיים: ספגטי, פקורינו ופלפל שחור.
אוחיון, בהברקה של הרגע, החליטה שהיא סוגרת מעגל ונותנת טוויסט למנת האודישן שלה, בה הגישה טורטליני שאלוט. היא הגישה רביולי פטריות עם שמן פטרוזיליה, והסדר המופתי בה המנה הוגשה כבר בישרה לשופטים שמדובר בעוד אחד מהתכשיטים שאוחיון הכינה. המנה לא הייתה רעה, אבל השופטים לא חשבו שהיא ענתה למשימה וליאור נאלצה להמשיך לשלב השני.
אלא שאז חברי הנבחרת התבקשו להכין טייק אוף על מנת האודישן שלהם, וליאור מצאה את עצמה בברוך. "הייתי מותשת ונאבקתי על חיי", היא סיפרה לנו אחרי ההדחה בראיון מהמטבח הפרטי שלה בגן יבנה. "בחצי השעה הראשונה פשוט עמדתי כי לא ידעתי מה לעשות, הייתי בטירוף, רק ברגעים האחרונים התעשתי. עשיתי בלק קוד במיסו עם קרם תירס על בסיס חלב קוקוס ובמקום טורטליני הגשתי דפי אורז קטנים במילוי חציל אסייתי. היה אולי יותר מדי פלפל בחציל, אבל לא היו הערות קריטיות".
כשהגישה את המנה לשופטים אמרה להם שהיא עומדת לבכות, והיום היא כבר יודעת לספר למה. "אני לא חושבת שהייתה לי טעות קריטית", היא נזכרת, "אבל כשאת משדרת חוסר ביטחון הסביבה קולטת את זה. השופטים ראו את הלחץ שנכנסתי אליו, אז כנראה זה מה שגרם להם לא להאמין במנה שלי בדיוק כמוני, למרות שהיא הייתה אחלה. אם הייתי מגישה אותה עם כל הגאווה והעוצמות שלי ועומדת מאחוריה, אולי זה היה עובד אחרת".
ואז הגיע הרגע להיפרד, הכי קרוב לגמר שרק אפשר.
"ממש התאכזבתי, זה הדבר שהיה לי הכי קשה בעולם, זה היה מרחק נגיעה ממני. עשיתי דרך מטורפת ואני לא חושבת שהאמינו בי בהתחלה, לקח לי זמן להוכיח שאני מבשלת טוב. המנות שלי מאוד קטנות ומעוצבות, הרגשתי שהשופטים חושבים שזה גימיק. לקח לי זמן לגדול, להעז ולהוכיח את עצמי. בהתחלה לא לקחתי סיכונים והייתי חייבת לצאת מאזור הנוחות שלי, ואז הגיעו המנות הכי טובות שלי. אם אתה שואל אותי היינו צריכים להיות רביעיית גמר. אני מפרגנת לכל מי שהגיע לגמר ועדיין יודעת שהם הפסידו אותי".
זה היה הרגע הכי קשה בתוכנית עבורך?
"דווקא לא. הרגע הכי קשה היה המשימה בה היינו צריכים להכין את עוגת בריאת העולם. אני לא באה מעולם המתוקים ולא אוכלת מתוק, אז המשימה הייתה מפרכת. כל דבר שעשיתי לא הצליח והייתי צריכה להתחיל מחדש, אבל לא ויתרתי לרגע. את הכיפה של העוגה הכנתי ארבע או חמש פעמים וגם אז היא נשברה לי. הדבקתי אותה והגשתי לשופטים, אבל ברגע שהרימו את הכיפה היא נשברה להם בידיים. לא היה אכפת לי, כל עוד אני הגשתי את זה שלם".
גם את נשברת כמו העוגה?
"קשה לי לספור את מספר הפעמים בהן נשברתי. לא ציפיתי לבכות בתוכנית בכלל. אני לא אדם תחרותי ולא אוהבת תחרות, והתוכנית הייתה אינטנסיבית עם מתמודדים ממש טובים. הייתי שואלת את עצמי לפעמים מה אני עושה כאן".
רוב חברי הנבחרת שניצחת הגיעו עם רקע קולינרי עשיר, כאלה שסוחבים את הטעמים והריחות של המטבח עוד מילדות. איך קרה שדווקא את, מישהי שהתאהבה במטבח רק בשנים האחרונות, הצליחה להגיע כל כך רחוק?
"הייתי סקרנית ולא מקובעת. לפעמים אנשים עם רקע וניסיון מקובעים למקום ולטעמים שהם מכירים וקשה להם להעז ולצאת מחוץ לאזור הנוחות שלהם, אז הפעם זה דווקא בא לטובתי. חוסר הניסיון הוביל לרצון לגלות, ללמוד ולטעום. לי לא היה מה נכון ומה לא נכון לעשות, פשוט הלכתי עם האינטואיציה שלי וזה עבד".
זו לא הפעם הראשונה שאוחיון בת ה-27 הולכת עם תחושת הבטן שלה. בגיל 19 היא תפרה לעצמה בגד ים, העלתה תמונה שלו לאינסטגרם וכך נולדה חנות האונליין "לומייר" לבגדי ים. עצם ההשתתפות במאסטר שף העלתה את ערך המנייה של אוחיון, ומאז היא עסוקה בצילומים לכתבות ותוכניות אירוח. "אני מיוצגת כרגע ביולי וקורים כל כך הרבה דברים שזה כיף", היא מספרת, "האנשים ברחוב מקסימים, מתלהבים, מבקשים סלפי. זה מרגש, רק שימשיך כך".
מה הצעד הבא שלך?
"חשוב לי להיות מובילת דעה במישור שבין אופנה לאוכל, להשפיע, להשאיר אמירה. אני צריכה עוד למצוא איפה, כי אני מתלבטת איפה אני מרגישה הכי מסופקת. יש לי כוונה לפתוח בקרוב בר אוכל בתל אביב ואני עובדת עכשיו מאוד קשה כדי לבנות תפריט מושלם וחווית אירוח שתדבר בשפה שלי".
נראה חיבור בין אופנה לאוכל במקום החדש?
"המנות שלי הן אף פעם לא רק אוכל, תמיד יש בהן אמירה אופנתית, זה לא אוכל שאתה צריך לשבוע ממנו, זה אוכל שהוא לכיף ולנשמה, כמו בגד שאתה שם בגד ומרגיש חגיגי בו".
מה הדבר הכי חשוב שלמדת בתוכנית?
"החוויה מעצימה, מבגרת ומאתגרת. גיליתי על עצמי הרבה דברים וזו מתנה. גיליתי שאני מסוגלת להתמודד עם דברים בלי ההורים שתמיד עוזרים לי, אבל הדבר הכי חשוב שלמדתי זה שאם אני רוצה משהו באמת אני יכולה להשיג אותו. אף אחד לא ציפה מבחורה בגילי להגיע למקום שהגעתי אליו".
מי היה השופט שהכי התחברת אליו?
"מצד אחד, גדלתי על אהרוני. התחלתי לבשל עם המתכונים שלו והוא העניק לי הרבה השראה, אבל מצד שני החיבור הרגשי שלי עם אייל היה חזק יותר. הוא כל הזמן היה אומר לי שבאתי ממקום חומרי וכל כך מתחשק לי להזמין אותו לכאן כדי שהוא יראה שזה לא מה שהוא מדמיין לעצמו, שבעצם באתי מבית מלא באמנות וגדלתי עם הדברים הכי פשוטים".
מה היית מכינה לו לאכול?
"רציתי מאוד להכין דים סאם העונה, אבל המשימות שקיבלנו לא תאמו את המנה. אייל סיפר לי על טיול שהוא עשה ביפן, אז הייתי רוצה להראות לו את הבקיאות והאהבה שלי לעולם הזה. זאת אולי ההזדמנות הכי טובה להגיש לו דים סאם".
מבין המודחים, את מי הכי הפסדנו בגמר?
"אני מתלבטת בין עדי סיון לג'אנה חן, כי לשתיהן יש יד מדהימה. הן מהממות באישיות ובאוכל הכל מתפרץ ביחד".
אז מי לוקח?
"ברמה האישית אני חושבת שונסה צריכה לזכות. היא מרתקת ואני מאוד מתחברת לעבודה שלה. אנחנו דומות, לא באוכל, אבל בסגנון ובאמירה האופנתית".
