מבחינתה של עדי סיון (34), החטא הכי גדול שלה במאסטר שף היה לקחת יותר מדי סיכונים, שלבסוף הובילו להדחתה מהנבחרת אמש (שני). בעוד ששאר המתמודדים בחרו להגיש מנות מלוחות במשימת הגילטי פלז'ר, היא בחרה להגיש קינוח, וזה לא עבד לטובתה. הבננה פלמבה שהכינה אמנם הייתה טעימה לשופטים, אבל הובילה אותה למשימת הדחה קשוחה שעלתה לה ביוקר. "זה נראה כמו משהו שילד הכין", אמרה מיכל אנסקי והדגישה שהמנה גדושה ולא אסתטית. אם זה לא היה מספיק כואב, אייל שני דאג לסובב את הסכין שאנסקי נעצה. "אני לא מרגיש שהמנה מושחתת מתאווה ותשוקה", הסביר, "אני רואה וטועם פה אי סדר, היא לא ממוקדת ואין לה פוקוס".
המעמד היה לא פשוט עבור עדי, יזמית ובעלת מכון יופי, אבל היא מסרבת לנטור טינה לשופטים. כשפגשנו אותה בביתה הפרטי, היא כבר הרגישה בנוח לפרגן לשופט שהלחיץ את שאר חברי הנבחרת. "הכנות של אייל שני מטריפה אותי, בקטע טוב. הוא מתפלסף, אבל אם מקשיבים לו באמת מבינים כמה הוא חכם ואומר דברים מעומק נבכי נשמתו. שאר המתמודדים פחדו ממנו, אבל בי הוא הכניס ביטחון ותמיד רציתי שהוא יהיה זה שיגש לעמדה שלי. הוא לא היה מוכן שאעזוב וממש נלחם עליי".
משימת ההדחה תפסה את עדי לא מוכנה. אל המטבח של מאסטר שף נכנסה עגלה עמוסה בחלקי פנים, ולעדי נותר רק לבחור באיזה סוג בשר תתמקד. "כשהם שלחו אותי למשימת ההדחה הרגשתי מרוקנת. הגעתי אליה עצובה ומאוכזבת. הייתה לי מנה מדהימה בראש. רציתי להכין קורקבנים עם כוסברה ולהניח אותם על פוקצ'ה מעלפת שאני אופה בעצמי", היא נזכרת, "אבל שאלוהים יעזור לי, לקחתי לשונות. אני עד היום לא מצליחה להבין מה עשיתי שם. זה משהו שמעולם לא בישלתי. פשוט התיישבתי על רצפת המטבח והתחלתי לגז'דר על מר גורלי. יצאתי לחלוטין מהזון ואיבדתי את זה, חד משמעית".
אם הייתה לך בראש מנה מנצחת, למה שינית כיוון ברגע האחרון?
"בתחרות לקחתי הרבה סיכונים וזה השתלם לי כל פעם מחדש. באחת הפעמים הכנתי מרק בלחם וזאת הייתה הפעם הראשונה שהכנתי את הבצק הזה, אז כנראה התלהבתי יותר מדי ולקחתי סיכון אחד יותר מדי. חשבתי שאני מסוגלת לעשות הכל".
לא רק הצ'אנס שלקחה היווה מכשול בדרך, אלא גם היא עצמה. השימוש בסיר לחץ והבשר שבחרה הציפו אצלה רגשות מהילדות שגרמו לה לאבד את הפוקוס. "אמא שלי הייתה מבשלת לשון והבישולים בשישי תמיד התחילו עם סיר לחץ. הרעש והריחות הזכירו לי אותה, הזכירו לי את הבית". כמו שמיכל אנסקי כבר העידה, לעדי אין עור ורואים עליה כל דבר שהיא מרגישה. כשהיא שמחה זה ניכר וכשהיא עצובה ממש אפשר להרגיש את זה עליה. לצערה, האמוציונליות שלה חדרה גם למה שבישלה.
אהרוני העביר ביקורת על הטקסטורה של הבשר והדגיש שאופן הבישול היה לא נכון, ואנסקי טענה שלבשר היה טעם לא טרי. בעצם, רק אייל שני חשב שהמנה מצוינת, אבל חירוף הנפש שלו מול חבריו השופטים לא עזר לה, ובסופו של דבר היא הייתה זו שנאלצה להחזיר את הסינר בסוף היום.
"מי מגישה מנה שהיא לא טעמה?"
"אני הייתי צריכה להיות המאסטר שף הבאה של ישראל", קבעה אחרי שטעמנו את האורז הפרסי שהכינה לנו במטבח הפרטי שלה. "לא אכזבתי רק את עצמי, אכזבתי את כולם - את בעלי, אחותי, האחיינים שלי וכמובן גם את הקהל. אנשים עצרו אותי ברחוב ואמרו לי שהם בטוחים שאני בגמר. שאלו בפייסבוק מי שלישיית הגמר וחצי מהמגיבים כתבו שהם בטוחים שאני אגיע לשם. במחנה האימונים אהרוני קרא לי 'הבטחת העונה'. הציפיות היו גבוהות והביטחון שלי היה גבוה, אז האכזבה הייתה קשה מאוד".
אבל למרות האכזבה, עדי מסרבת להיות עצובה ולוקחת את כל החוויה בהומור. "אתה יודע איך לשון של פרה נראית?", היא צחקה וסימנה עם היד את הגודל, "ככה. התלפפה בתוך קערה. נשבעת לך שלא נגעתי בזה. מהקערה ישר לסיר. אפילו לא העזתי לטעום את המנה כי היא הגעילה אותי. מי מגישה מנה שהיא לא טעמה? טעות פטאלית".
אבל למרות ההדחה, את נראית דווקא ממש מבסוטה.
"הייתי מחוייכת למרות שמרגע ההדחה כבר הרגשתי תחושת החמצה. בכל שלב שעברתי האנשים מסביבי היו טועמים את האוכל ואומרים 'וואו', ההפקה, התחקירנים, המאפרות והצלמים. אפילו בסדנאות בישול חברי הנבחרת אמרו שהתחרות מולי תהיה קשה, אז אני שואלת את עצמי איך לא הגעתי לגמר?"
בדיעבד, היית עושה משהו אחרת?
"הולכת על מנות יותר מוכרות ולוקחת פחות סיכונים. אחרי ההדחה דיברתי עם החברים מהתוכנית והבנתי שכולם הגיעו מוכנים, שהם ידעו בדיוק מה הם עומדים לעשות, אני הימרתי כל הזמן".
הרגישות של עדי הסתירה קצת מהצופים את הצד האנרגטי שלה, זה שאי אפשר להתעלם ממנו לאורך הראיון. היא קופצנית, מדברת בקצב מהיר עם המון תנועות ידיים ושומרת תמיד על חיוך רחב. מדי פעם זורקת בדיחה מצחיקה וצוחקת בקול גדול, וכל זה בזמן שהיא מבשלת. אבל ברגע שהיא מתחילה לדבר על אוכל, משהו בה משתנה, העיניים שלה פתאום מתכווצות ומתחילות לנצוץ.
אמרת שאת עפה על אייל שני. אם הייתה לך הזדמנות מה היית מכינה לו לאכול?
"את כל המנות שרציתי להכין בתוכנית ולא הספקתי. את האורז המפורסם שלי, שהוא חיבור בין הצד הפרסי של אמא שלי לצד הבלגי-צרפתי. זה אורז עם חומוס וכוסברה, שיושב על גלדי בצלים מושחמים בציר מצומצם של פטריות. וכמובן את הדג שאני מכינה בצורה אירופאית קלאסית, שמבשלים רק על העור עד שהוא מקבל את הצבע השחום".
"בא לי לעזוב הכל ולגעת רק באוכל"
אחרי שלוש עונות בהן גבר זכה בתואר "המאסטר שף של ישראל", עדי בטוחה שבעונה הנוכחית נראה אישה שזוכה בתואר הנכסף בזמן שהקונפטי ממלא את האולפן. לדבריה, חברות הנבחרת הן חזקות ופייטריות אמיתיות והפכו לקבוצה תומכת ומגובשת. "כל החיים שלי הייתי סוליסטית, יש לי את חברות הילדות שלי ושם זה הסתכם, אני לא מכניסה אנשים חדשים לחיים שלי. אבל בתוכנית מצאתי חברות אמיתיות לחיים ואפילו קשרים מפתיעים מהעבר".
מסקרן. איזה קשר מהעבר מצאת?
"ביום הראשון של הנבחרת הגעתי לחדר איפור ולידי ישבה רוחמה הרשדורפר. המאפרת שאלה אותה מאיפה היא הגיעה והיא סיפרה לה שהיא מבלגיה. עכשיו איזה בלגיה ואיזה נעליים? האישה תימנייה מכף רגל ועד ראש. כששאלתי אותה מה הקשר היא אמרה ששם קראו לה 'מאדאם פלאפל'. חשבתי שהיא צוחקת עלי, כי אבא שלי חי שלושים שנה מחייו בבלגיה. כשאמרתי לה מה השם שלו היא העיפה את היד של המאפרת ודפקה צעקה 'אני עומדת למות'. חשבתי שהיא מקבלת התקף לב, היא התחילה לצעוק שחם לה. מה מסתבר? כשאבא שלי הגיע לבלגיה בצעירותו, ביחד עם אשתו הראשונה, הוא הכיר במועדון אישה ישראלית ואת בעלה הבלגי. כל הרביעייה שכרה דירה בלב בריסל ולימים גם פתחו עסק משותף. האישה הזאת הייתה רוחמה. כשסיפרתי לאבא שלי שאני מכירה אותה הוא הופתע שהיא בכלל מבשלת, כי הוא זכר אותה כאחת שהכישרון שלה הוא שירה".
העולם באמת קטן. איזה עוד חיבורים היו לך בתוכנית?
"לכולן. אני וליאור אוחיון חברות טובות. אין בוקר שאני לא מדברת עם ג'אנה עוד מאז המיונים. את כל מה שלא קיבלתי מאמא שלי, כי היא נפטרה, ג'אנה משלימה. פרח רסלאן כבר הספיקה להתארח אצלי בפסח ובשבועות ואפילו ישנה כאן. זאת לא סיטואציה שחולפת, זה לא 'בוא נקשקש ונצחק אבל אל תצפה שאני אתקשר אליך', אלו חיבורים אמיתיים. אני מרגישה שמצאתי בית חם".
אבל אצל יזמית כמו אצל יזמית, הפלז'ר תמיד יהיה מעורבב עם הביזנס, בלי שמץ של גילטי. החברות של עדי עם המתמודדת ליאור אוחיון הולידה שיתוף פעולה עסקי בין השתיים מחוץ לכותלי למטבח. סלון היופי של עדי בגן העיר בתל אביב הוא המקום היחיד בו אפשר לרכוש את קולקציית בגדי הים של אוחיון, אבל זה לא נגמר שם. "בא לי לעזוב את עולם הטיפוח ולגעת רק באוכל", היא מתוודה, "ונסה ואני מפנטזות על שיתופי פעולה עסקיים באירופה ויש לנו רעיון שקורם עור וגידים לפתוח מסעדת פופ אפ עם כל החברות מהתוכנית".
אז איפה נפגוש אותך בעוד 5 שנים?
"אני רוצה שתהיה לי חברה שעושה טיולים קולינריים מסביב לעולם. בא לי לקחת אנשים לצרפת, בלגיה, יפן ואיטליה ולעשות שם דברים היסטריים. החוויה בתוכנית העניקה לי את הביטחון להעז. אני פתאום מעריכה את עצמי יותר, הפנמתי שלא הבנתי את היכולות שיש לי, אבל עכשיו אני יודעת שאני דווקא כן יכולה".