בפרק האחרון המתמודדים גילו שמעתה והלאה, ללא יוצא מן הכלל, בכל משימה כולם עומדים להדחה. ריקי, שהתרגלה להתבונן במשימות ההדחה מהמרפסת, קיבלה את הבשורה בהלם טוטאלי: "איבדתי את עצמי לגמרי, לא ידעתי מה אני הולכת לעשות", היא מספרת. הלחץ הוביל לטעויות טיפשיות, להגדרתה, ולעוגיות שפשוט התפוררו: "לא הכנסתי אבקת אפייה, זה הכי שטותי, אני מכינה את העוגיות פעם בשבועיים", היא מאוכזבת מעצמה, "שריקי סויסה תיפול על עוגיות מלוחות?! זה לא הגיוני!".
"כשנכנסתי לשופטים כבר הייתי מלאה וחנוקה מדמעות, הם שאלו איך היה ואני פשוט פרצתי בבכי". סערת הרגשות ואי ההצלחה במשימה שברו את ריקי שלראשונה הודתה: "אצלי אין דבר כזה כישלון, אני צריכה להיות פרפקט בכל דבר", היא מסבירה, "כך היה כל חיי וזה עלה לי ביוקר, לא נתתי לעצמי הנחה בשום תחום וכנראה שבגלל זה חליתי".
"הרגשתי שהאדמה רועדת לי מתחת לרגליים" | תמונת AVI: mako"אומרים שאנחנו מביאים על עצמנו את הסרטן"
"השאיפה הזאת להצטיינות בכל ולריצוי כל הסובבים אותי הייתה פשוט יותר מדי – הייתי חייבת להיות האמא הכי טובה, הסבתא הכי טובה, הרעיה הכי טובה", היא אומרת, "כשבן אדם לוקח על עצמו יותר מדי זה פשוט לא בריא". ריקי, שבסך הכל הלכה לבדיקת ממוגרפיה שגרתית לא תיארה לעצמה שהיום הזה ישנה את חייה: "זה היה תאריך מאוד מיוחד, בדיוק לפני שלוש שנים ב-10/10/10, ישבתי מחוץ לחדר וכאילו סימנתי לעצמי וי על עוד משימה כשהאחות קראה לי בחזרה לחדר".
עוד בתכניות קשת:
הלם במטבח: אין יותר חסינות במאסטר-שף
סקר העוגיות הגדול: מה העוגייה הכי ישראלית?
אייל שני בראיון מיוחד: "אני יודע שאני אדם מאוד דליק"
הרופאים הסבירו לריקי שהם זיהו אצלה גוש חשוד וקבעו לה תור לביופסיה לשבוע שלאחר מכן: "אמרתי להם בשום פנים ואופן ושאני לא מוכנה לחכות, בעלי הגיע לאסוף אותי וביחד נסענו לראשון לציון שיכלו לקבל אותי עוד באותו היום". הביופסיה לא הותירה מקום לספק - הגוש של ריקי היה ממאיר: "הרגשתי שהאדמה רועדת לי מתחת לרגליים, זה אולי נשמע שטחי אבל הדבר הראשון שחשבתי עליו היה על זה שלא יהיה לי שיער", היא צוחקת על עצמה במבט לאחור.
עם הידיעה שצפויים לה טיפולים, הקרנות וניתוחים, ישבו ריקי ובעלה לקפה וניסו לעכל את הבשורה, תוך שהיא לא מורידה את משקפי השמש מהפנים כי העיניים אדומות מרוב בכי: "פחדתי למות", היא מודה. בעלה ניסה לעודד אותה, הבטיח לה שהם ינצחו את זה ביחד, והזכיר לה את דבריה של האחות: "היא אמרה שאני צריכה להסתכל על חצי הכוס המלאה ולשמוח על הגילוי המוקדם, היא למעשה נתנה לי אור בקצה המנהרה".
"אם לא המחלה אולי לא הייתי חושבת ללכת למאסטר שף" | צילום: רועי נדלר"הבישול החייה אותי"
"עברתי ניתוח, כריתה חלקית של שד ורחם, ועברתי הקרנות, לשמחתי הרבה לא הייתי צריכה כימותרפיה", היא מספרת, "הייתי הרבה בבית וכל הזמן בישלתי והזמנתי אנשים כדי שיארחו לי חברה, זו הייתה התרפיה שלי, הבישול החייה אותי". חודשים ספורים לאחר הניתוח, בחנוכה של אותה השנה, אירחה ריקי 50 איש בביתה ובישלה לבד את כל הארוחה: "הבנתי שהריפוי הנפשי והפיזי שלי הוא על ידי כך שאני מאכילה את האנשים, אם לא המחלה אולי לא הייתי חושבת ללכת למאסטר שף".
איזה מסר היית רוצה להעביר?
"לכל הנשים מעל גיל 50 – תעשו לעצמכן טובה ולכו להיבדק. גילוי מוקדם מציל חיי האדם, זה המוטו. אם לא הייתי הולכת לבדיקה השגרתית ההיא, אם הייתי דוחה אותה לעוד חצי שנה, יכול להיות שזה פשוט היה מאוחר מדי", היא מפצירה ופתאום נזכרת במשימה שהציפה את הכל, "תראו מה זה, אחרי כל מה שעברתי אני עדיין מתרגשת מעוגיות", היא צוחקת.
מאסטר שף: רביעי ושבת ב-21:00