השבוע במאסטר-שף כל אחד מהמתמודדים קיבל קטע מצולם מבן משפחה, שנתן לו כוח להמשיך בתחרות והשראה למנה שצריכה להזכיר ניחוחות של בית. החיבור של המתמודדים בין אוכל לנחמה, לאהבה ולרגשות נעשה אוטומטית, כי אוכל מעורר אצל כולנו אסוציאציות לילדות, משפחה, חגים, ושלל זיכרונות ורגעים להתרפק עליהם, כך שבאופן טבעי היה פרק נוגע ללב במיוחד.
הסיפור שלה זה הסיפור של הרבה משפחות בישראל | תמונת AVI:
mako
מכל המתמודדים, ג'קי כבשה את לבי כשסיפרה מה זה לגדול במשפחה של 14 אחים ואחיות, שעבורם מנת כבש זה יום חג. עבור משפחתה כבש היה יקר, והוגש בבית רק פעמיים בשנה, בסוכות ובפסח. אז נכון שב"מאסטר שף" יש תמיד הרבה מקום לסיפורים האישיים, אבל האמת היא שביום שאנו קמים בבוקר לכותרת בעיתון שמכריזה שישנם מיליון ילדים רעבים בישראל, הסיפור הזה תופס משמעות נוספת. בשפע שבו אנחנו חיים אנחנו לפעמים לא תופסים מה זה באמת לגדול בלי. בלי אפשרות לראות, לבלות, לשבת במסעדות, לקנות בגדים ומותגים, בלי לדעת האם יש לך כסף בכלל לגמור את החודש.
המציאות הזו היא כבר לא הסיפור של משפחתה של ג'קי, הסיפור הזה נוגע היום ברוב המשפחות בישראל. גם האנשים שמרוויחים מעל הממוצע במשק יודעים שאם פעם יכלו לקנות בית ולטוס לחו"ל, היום כולם מחשבים את צעדיהם. אני לא מכירה אנשים סביבי שאין להם בימינו שום דאגה כלכלית.
ג'קי לא זכתה בתואר המנה המצטיינת, אבל בלב שלי היא נגעה בהחלט. כשהיא מדברת על המשפחה שלה, אין מה לעשות - היא מצליחה לגרום לך להתרגש ותוך כדי זה בא לאכול את מה שהיא מבשלת. וזה מספיק גם לי וגם לשופטים כדי לתת לה לא להגיע למשימת הדחה. שאר המתמודדים נאלצו לבצע אמש משימה שבה היו צריכים להכין מנות מפירות וירקות אקזוטיים שאף אחד מהם, וכנראה גם מאתנו, לא הכיר קודם לכן. המנות היו די מוזרות והיה דרוש אומץ רב מצד השופטים לטעום אותן. כנראה שלחיים יש חושים חדים, כי הוא ידע באיזו משימה להיות חולה ולהיעדר מהתופת שפקדה אותם.
כמות התגובות נגד שלי - לא הגיונית
שורה תחתונה, שלי הרמן הודחה! רגע של קתרזיס הגיע. כולם רצו שהיא תודח. גם בעיניי זה היה יכול להיות עוד במקום סלמה, אז בהדחה הראשונה, אבל זה לא העניין. במשך כל השבועות האחרונים, כמות התגובות והשטנה כלפיה היו בלתי הגיוניות, שכבר ריחמתי עליה. תכל'ס, היא אולי לא יודעת לבשל כל כך טוב לעומת האחרים, אבל היא לא פשעה. הלוואי שעל העוולות שלנו במדינה, כולנו היינו יוצאים בכזו תשוקה נגד הממשלה. אחרי הכל, אם אתם לא רוצים ששנה הבאה גם מאסטר שף תרד מהמסך, קחו את כל האנרגיה נגד שלי ונתבו אותה לפעילות שתעיר את ראש הממשלה להציל את התקשורת בישראל.
לא הגזמנו עם התגובות? בסך הכל היא לא פושעת | תמונת AVI:
mako
מי לא אוהב טלוויזיה? רוב האנשים צורכים כך את התרבות שלהם. זאת המציאות. רוב העולם יודע מה קורה במדינה שלו דרך מהדורות החדשות, רואה סרטים בטלוויזיה, משתמש בה כבייביסיטר חינם לילדיו, מקבל את מנת האסקפיזם היומית שלו וכן, גם צורך תרבות. אפשר לדון על הטוב והרע ולהיות ציניים כלפיה המדיה, אבל בסופו של דבר, יש מספיק בתים בישראל בהם טלוויזיה היא הבילוי העיקרי. ואל תגידו לי אז שילכו לקרוא ספרים. זה לא סותר, התקדמנו. אפשר לחיות בעולם שגם קוראים בולגקוב וגם רואים האח הגדול.
דמיינו עולם בלי טלוויזיה
תדמיינו לרגע שכל זה לא היה. הייתם רוצים מדינה בלי זה? כי אנחנו קצת מתקרבים למקומות לא נעימים: בערוץ 2 מודיעים שלאור בעיות כלכליות וגזירות ממשלתיות מהדורת החדשות היומית תקוצץ, התכנית "שש עם עודד בן עמי" יורדת וגם "פגוש את העיתונות" עם דנה וייס. זכייניות ערוץ 2 עצרו עשרות הפקות של תכניות טלוויזיה שהיו אמורות לעלות על המסך. ומה תאמרו על ערוץ 10, שהממשלה מעכבת את הזיכיון שלו ועתידו בכל חודש נתון לסכנה? ואם זה לא מספיק, אז גם בעיתונות הכתובה המצב לא טוב. העיתונים הולכים ומצטמצמים מיום ליום, פחות ופחות דפים, פחות ופחות תכנים. במי כל זה פוגע? מעבר לאלפי משפחות שמתפרנסות מדי יום משוק התקשורת, אנחנו האזרחים נפגעים.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן