השבוע נפתח עם שני פרקים שבהם זיהיתי סוף סוף את המתמודדים, בלי תורים ארוכים כמו בכניסה לרמי לוי במודיעין (תשע אגורות למלפפון, הייתכן?). פיינלי הגענו לשלב שיש בו 28 מתמודדים, שמהם יצאה הנבחרת המיוחלת לעונה השלישית, הללויה!
בשלנים ממאדים, בשלניות מנוגה
השבוע חילקו השופטים את המתמודדים לשתי קבוצות, בנים ובנות. הקבוצות קיבלו משימות די דומות: להכין מנה קרה, להכין מנה עם טוויסט ולסיום מנה שמעלה להם זיכרונות עבר. מה אני אגיד לכם, כבר הבנו שאני נהנית לצפות בתכנית, כן? אבל הפעם הזו רותקתי יותר מתמיד. וזה עבורכם צופים וצופות יקרים, זוגות נשואים וגם אתם הרווקים והרווקות – תקציר הספר שלא בטוח ישבתם לקרוא: "גברים ממאדים, נשים מנוגה, גרסת מאסטר שף".
הבנות: ערוץ ויוה פראייר לידן | תמונת AVI:
mako
אני ממש לא מגזימה, אגב. שבו, צפו בפרקים בזה אחר זה ותקבלו פתרון לכל הבעיות שיש לכם בבית, לא פחות מסשן אצל שרינק או מלהתקשר לורדה. תוכלו למצוא שם תשובות לשאלות כמו למה לא מצאתם זוגיות, למה הוא לא עוזר בבית, למה גברים מעבירים הלאה ולנשים חשוב לפתוח ולדבר על הכל, למה אנחנו מדברות 50 דקות בטלפון והם ממצים שיחה בשלוש דקות ואפילו האם הגברים בוכים בלילה (התשובה, אני אחסוך לכן את החלק הזה, היא פשוט לא).
פרק הבנות, משימה ראשונה: הכנת מנה קרה. מה הן לא עשו – ישר הפכו לסיר לחץ, אבל עם מוטיבציה בשמיים. לבסוף קיבלנו שלל מנות קרות, כמעט כולן סלטים. לעומתן הגברים, בקור רוח, ללא לחץ, בלי בכי, בלי תלונות ועם הרבה דידקטיות, הסתערו על המשימה. כמעט כולם הכינו סביצ'ה וטרטרים למיניהם.
כשהגענו למשימה השנייה הבנות התבקשו להכין ממולאים. לא סתם פלפל ממולא, אלא מנות יצירתיות שיש בהן ממלא ויש לו יחס עם הממולא ושאר פלצנות שדווקא באה מהצד הגברי של השופטים (אבל ככה זה כשאתה אמן - הצד הנשי אצלם עובד שעות נוספות). הגברים, לעומת זאת, התבקשו להכין מנה בשכבות. לא יודעת אם הייתה מחשבה מאחורי חלוקת המשימות, אבל גם זה יצא מדהים. הנשים ישר התחברו למשימה, ואם הייתי אייל שני הייתי אומרת שממולאים הם סימבוליות של רחם האישה שמראה את היחסים בין העובר לאם. אבל בשפתי: פשוט בינינו, הרבה יותר קל להכין מנות כאלו. מסכנים הגברים, גם ככה אנליטיים, אז נתנו להם שכבות, וכולם התבלבלו ולא הבינו את השופטים. האמת, ריחמתי עליהם. מה זה שכבות? כמה אופציות יש חוץ מלזנייה ואולי טריקולד מהאייטיז שהיינו אוכלים בקפולסקי בטיילת בתל אביב, או עוגת היער השחור – שתכלס השכבות היחידות שהיו בה זה של מרגרינה בכל מיני צבעים.
משימת זיכרון? יאללה, בכיף | תמונת AVI:
mako
מוכנות? תתחילו ליילל!
ואז הגיעה המשימה השלישית, רגע השיא בכל תכנית: הכנת מנה שמעלה זיכרונות מהעבר. מה אני אגיד לכם - ערוץ ויוה הפך להיות מצחיק לעומת מה שהלך בפרק הבנות. רק תן לנשים להעלות זיכרונות מהאוב ויאללה, הכל נפתח. לא היה צריך אפילו לדובב אותן, ישר נפתחו כל הברזים. סברינה? בום, בכי על אהבה ראשונה. קציצות? בום, בכי על הורים שנהרגו. פוקצ'ה? בום, בכי על הקשר עם אבא. מה לא היה שם? כל מנה ישר הביאה זיכרונות של טרגדיות, אהבות נכזבות, מוות ושכול, וממאסטר שף הפכנו ל"פוד תראפי" או "מאסטר-תראפי" (אני מוכנה לרוץ ולמכור את זה בחו"ל). אני אומרת לכם, גיל, המתמודד חובב הסחוג מתכנית הבנים, היה יכול להכין רק מהדמעות שלהן אחלה סיר של מרק תימני.
ובגזרת הגברים? מנה של זיכרונות – קטן עליהם. מה עלה שם? הגרמני הכין מנה שמזכירה לו את החורף שהיה לו באירופה הקרה וכמה פה הוא מזיע. מקסים. מה עם קצת רגש מעבר לעונות השנה? התימני ישר עשה צחוק ונזכר בדודה שלימדה אותו לאכול סחוג, האדריכל נזכר בדוכן הירקות והפירות הצבעוני והיפה שהיה לו, והטייס לשעבר הכין מנת כבד שהזכירה לו את האוכל הצבאי. תודה, אגב, לכולכם שלפחות חסכתם מאיתנו מנה שמזכירה לכם דאחקות ופלוצים במילואים.
שברו את הקשיחות של רושפלד. אחת - אפס לבנות
אחת אפס לבנות
לא יודעת מי נראה לכם יותר שווה בתחרות הזו בין המינים, מה שבטוח שבמקרה הזה אחת אפס לטובת הבנות, כי רק הן גרמו לרושפלד הקשוח לדמוע. וכאן למדנו משהו: נכון שאנחנו לא צריכות להיות תחליף אם כשאנחנו בזוגיות, כך יאמר כל פסיכולוג, אבל כדאי לנו ללמוד ממה שקרה עם רושפלד איך להגיע אל הגבר שלנו מבלי לאיים עליו, ולנצל זאת לצרכינו. אתי עשתה זאת נכון בעזרת המעמולים. ברגע שהוא נשבר היא דמעה בשקט – וזה השלב בוויכוח שבו כדאי שנוריד הילוך ולא נאמר "אמרתי לך" או "אתה כמו אמא שלך וכו" אלא להפך, רכות ופרגון הם המתכון.
לסיום, אי אפשר שלא ליהנות פעם אחת מקט-פייט של שני גברים בפריים טיים: הבחור עם מנת הבזין VS אייל שני. ברגע אחד כל העדינות של אייל שני נגמרה, וישר יצא ממנו הגבר הניאנדרטלי. אם היה במגרש כדורגל כנראה זה היה נגמר בבעיטה וכמה קללות טובות על אמא שלו. במקום זה בחר שני לתקוף שזו חוצפה שהיה צריך לאכול מנה לא מבושלת ושבגללו תהיה לו טראומה לכל החיים כשיפגוש פסטה. מסקנה, בנות, מדי פעם אנחנו רק צריכות לעמוד בצד ולראות אותם מתגוששים קצת בבוץ, זה אולי פחות סקסי אבל תודו שזה בידור לא רע.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן