"לבוא עם ראש פתוח ולב רחב"

בחודש שעבר התקיימה מסיבת החתונה של ארז ודיינה כהן. בני הזוג כהן הכירו באוניברסיטת אילנוי, ארצות הברית. ארז, ישראלי בן 30, יליד הארץ, היה שליח מטעם הסוכנות היהודית באוניברסיטה. דיינה, יהודייה אמריקאית בת 26, היא סטודנטית. בקיץ האחרון, שלוש שנים אחרי שנפגשו, החליטו להתחתן, ארזו מזוודות וחזרו לארץ. עכשיו הם מתגוררים ברמת גן. "אפשר להגיד שביצעתי את השליחות שלי מעל ומעבר", מחייך כהן. "במהלך ההכשרה לשליחות, אמרו לנו, בצחוק, ש'שליח מצטיין, הוא אחד שעושה גם 'יבוא אישי'..."

כמה שנים קודם, הגיעה לכאן דיינה בפעם הראשונה. אז, באה כדי להתגייס לצה"ל ושירתה בתור חובשת במהלך מלחמת לבנון השנייה. בתום המלחמה, חזרה הביתה. ישראל, החליטה, לא בשבילה. המפגש עם כהן, שהיה שליח בקמפוס שלה, טרף את הקלפים מחדש. "לא עוברים מדינה רק בגלל האהבה", מבהיר ארז. "בשיחות שהיו לנו, אני שכנעתי את דיינה שצריך לנסות שוב. אמרתי לה 'צריך לתת לישראל 'סקנד צ'אנס', גם בזמן שלום. הזדמנות שנייה'".

ארז ודיינה. עשה גם "יבוא אישי"

כהן הוא לא היחיד. הסוכנות היהודית מוציאה מדי שנה קרוב לאלפיים שליחים, לכל רחבי העולם. רק בשנתיים האחרונות, גדל מספר השליחים מטעם הסוכנות היהודית בכ- 20% מדי שנה. מדובר בישראלים, רובם צעירים, שמשרתים ביותר משלושים מדינות, במאה שישים ערים בעולם. כ – 350 שליחים נוסעים לתקופות ארוכות, של שנה עד שלוש שנים. עוד כאלף חמש מאות ישראלים יוצאים מדי שנה לשליחות קצרה, בת שלושה שבועות עד שלושה חודשים. השליחים לתקופות קצרות, נוסעים בעיקר למחנות קיץ שמתקיימים במדינות צפון אמריקה ולמשלחות חינוכיות. השליחויות הארוכות, עוסקות במגוון יעדים. כשישים מבין השליחים של הסוכנות היהודית משרתים באוניברסיטאות בחו"ל, על רקע מלחמת הדה לגיטימציה שמנהלות קבוצות פרו פלשתינאיות בקמפוסים נגד ישראל. המטרה היא להביא שליח ישראלי לכל קמפוס שיש בו נוכחות יהודית של אלף סטודנטים ומעלה. אם בעבר השליחים עסקו בחינוך, היום הם עוסקים גם בהסברה ובהצגת ישראל 'האמיתית'. כך למשל, במהלך מבצע 'עמוד ענן' היה לשליחים בקמפוסים תפקיד מכריע בכל הנוגע להסברה הישראלית. הם ארגנו עצרות תמיכה בישראל, פרסמו כתבות בעיתונות והפעילו קמפיינים להעלאת המודעות בכל הנוגע למצבם של תושבי הדרום. "חוד החנית של ההסברה הישראלית מעבר לים", אומר כהן. הוא עצמו התחיל תואר שני בדיפלומטיה כשהחליט 'לעצור' הכול, ולנסות לראות את הדברים גם 'דרך הרגליים'. אז יצא לשליחות באילינוי. "הסברה ציונות וחינוך", הוא מגדיר בתמצית, את היעדים שהיו לו. "התמודדות עם אתגרים לא קלים ועם בעיות קשות".

עופר איסרוב, מנהל יחידת השליחים בסוכנות היהודית, אומר: "אנחנו מדברים היום על 'חיבור', בין הצעירים היהודיים שחיים בארץ, לעם היהודי בעולם. חשוב לחזק את הזהות היהודית של צעירים יהודיים בתפוצות, אבל חשוב לא פחות שישראלים יהודיים שחיים בישראל יבינו שיש עם יהודי בעולם, ויתחברו אליו".

יהודה כ"ץ, או כצל'ה, בשבילכם,  מנהל רצף השליחות בסוכנות אומר: "יושבים צעירים יהודים ישראלים ואמריקאים במחנה קיץ ואוכלים ארוחת צהריים יחד. האמריקאים מברכים את ברכת המזון, בלי להבין את המשמעות. הם לא יודעים עברית. רוב הישראלים לא מכירים את הברכה, אבל מבינים את השפה. השאיפה שלנו היא לחבר בין אלה לאלה".

לא משכנעים, לא מטיפים

"כמו ללמוד שחייה בהתכתבות", משיב כצל'ה לכל מי ששואל למה אי אפשר לנהל הסברה, חינוך ויצירת זהות – רק דרך האינטרנט והרשתות החברתיות. אין תחליף, הוא טוען, לאינטראקציה הבינאישית ולמבע העיניים. "השליח הוא 'רב תכליתי'", מסביר כ"ץ. "תפקידו לחבר את האינדיבידואל או הקהילה בכל דרך שנראית לו אפקטיבית בשטח. אנחנו ממפים  איפה נמצא כל אחד מהאנשים שאנחנו פוגשים מבחינת הקשר שלו לישראל ולזהות היהודית שלו ומציעים לכל אדם פעילות שתתאים לו".

מה עם ביקורים בארץ?

"מחקרים אחרונים שנעשו הוכיחו חד משמעית שהביקור בישראל מחזק את הזהות היהודית. אנחנו מציעים, אבל לא מכריחים ולא כופים על אף אחד לבקר בישראל".

עלייה?

"רק אם אנשים בשלים לחשוב על האופציה הזאת. אנחנו גמרנו לשכנע. אנחנו לא מטיפים. אם אדם היה בישראל, טייל פה, יש לו את הזיקה, אנחנו כן מציעים לו לחשוב על החיים בארץ כאופציה. אנחנו עוזרים לו להתגבר על החסם הפסיכולוגי של 'מעבר לארץ אחרת'. אנחנו עובדים היום בשיטות חדשות, שמאפשרות לאדם לבוא לישראל כדי להתנסות, בלי להרגיש שאם לא יצליח, יראו בו 'כישלון'. 'עלייה', כמושג, היא מושג שיפוטי. האדם היה במקום נמוך, ועכשיו הוא 'עולה'. אנחנו אומרים היום 'אהבת את ישראל? נסה לגור בה'. לא התאקלמת – לא קרה כלום. העולם שטוח. אנשים גרים פה, אנשים גרים שם. לא הסתדר, זה לא נורא. הגישה הזאת מסייעת למתלבטים לקבל החלטה חיובית".

"העולה הפך לשליח – המעגל נסגר"

גיא לויצקי, 22, נולד באוקראינה. כשהיה בן שלוש, עלה לארץ. אבא שלו היה ספורטאי. כדורסלן שהגיע לישראל כדי לשחק כדורסל. סבו מצד אמו, מספר לויצקי, היה יהודי. זה הספיק כדי להעלות לארץ את המשפחה כולה. גיא לויצקי, שיחק גם הוא כדורסל, בקבוצת בני הרצלייה ובנבחרת הנערים של ישראל. הוא ויתר על קריירה ספורטיבית, כדי להתגייס לשירות קרבי. שירת בסירת מטכ"ל ובשיטת, עד שנפצע. כך גם נקטעה קריירת הכדורסל שלו. הוא השתחרר מהצבא והצטרף לנבחרת השליחים של הסוכנות. בקיץ האחרון, נסע לשליחות הראשונה שלו, במחנה קיץ בקנדה. בחודש פברואר יתחיל לעבוד כמדריך חברתי בתיכון 'רמה' בירושלים, של סטודנטים יהודיים מהתפוצות שבאים לשהות בארץ סמסטר שלם.

גיא לויצקי. סגר מעגל

"כל חיי הרגשתי פחות שייך מאחרים", מודה לויצקי. "למרות שאני בישראל מגיל שלוש. עשיתי את הצעד הזה, של להתגייס לקרבי ואחר כך להיות שליח מטעם הסוכנות, כדי להרגיש 'חלק'. אף אחד לא חשב שאני עולה חדש אף פעם, אבל אני הרגשתי שונה. עכשיו, אחרי שהייתי שליח וייצגתי את המדינה, אני כבר לא מרגיש אחר. באיזשהו מקום זה כן נתן תחושה ש'העולה הפך שליח. המעגל נסגר'".

לויצקי התגייר במהלך השירות הצבאי. את חגיגת בר המצווה שלו, בחר לעשות דווקא כשליח, בקנדה. "אני בחרתי ביהדות", הוא אומר. "זה משהו שעלה גם במחנה. הבאתי לצעירים שם את נקודת המבט של הגר. הרבה שנים אני הייתי לא יהודי, שחי בארץ. במחנה פגשתי סיטואציה הפוכה. יהודים, שחיים בחו"ל. בעיני, לעשות בר מצווה שם, כשליח, נציג הסוכנות, היה סמלי".

"אסור לבוא עם דעות קדומות"

בניגוד לעבר, הסוכנות היהודית פונה היום גם לישראלים שחיים בחו"ל ולילדי הקבוצה הזאת. בשנים האחרונות נפתחו 'שבטים' מיוחדים לאוכלוסייה של בני ישראלים שחיים בחו"ל, שיתוף פעולה של הסוכנות ותנועת הצופים. מדי שנה מגיעים ילדי יורדים במסגרת גרעין 'צבר' לשרת בצה"ל. "ילדי הישראלים שחיים בחו"ל נחשבים היום יעד חשוב של הסוכנות", אומר כ"ץ. "בעבר עסקנו פחות בקהל יעד חשוב זה".

ארז כהן, השליח שהכיר בארצות הברית את רעייתו: "אסור לבוא עם דעות קדומות. המטרה היא להגיע לאוכלוסיות שונות, אפילו קהילות לא יהודיות, עם ראש פתוח וגם עם לב רחב".

הוא עצמו, כהן, בינתיים, מסיים חודשים ראשונים של התאקלמות בישראל, יחד עם דיינה, רעייתו הטריה. דיינה כבר עושה את ההתמחות שלה, כעובדת סוציאלית. "ההצלחה שלי לא נמדדת בעובדה שמצאתי בשליחות את אשתי, והיא עשתה עלייה", אומר כהן. "מבחינתי, ההצלחה הגדולה שלי היא שהסטודנטים שעבדתי איתם בקמפוס, ממשיכים היום את ההסברה הישראלית בחו"ל..".