שם: חופית סרמילי

איפה פגשנו אותה לראשונה: עונה 9

באיזה מקום סיימה: מקום שני

מתרגשת לקראת החזרה ל"מאסטר שף"?
"האמת שכן, בסוף זה חוויה בעיקר בשביל עצמי. בחיים שלנו אנחנו לא חווים משהו כזה, זה נורא אינטנסיבי ותחרותי".

חשבת שתחזרי?
"כשסיימנו את העונה הקודמת, אמרתי שחייבים לעשות עונה לאנשים שצריך לתת להם הזדמנות שנייה וקיוויתי שיום אחד זה יקרה. תמיד שאלו אם אחזור במידה ויקראו לי, אז אמרתי שכן. זו חוויה כיפית, נורא נהניתי מהתהליך הזה".

את רוצה את סגירת המעגל?
"זה בטוח. היה לי מאוד קשה שלא ניצחתי, זה קשה שהקונפטי נופל עליך וזה לא שלך. עכשיו אני רוצה לנצח, זה באמת בשביל עצמי".

היה חשש לחזור?
"כשדיברתי עם בעלי, אמרתי לו שיש את האופציה לחזור והוא שאל אותי מה יקרה אם לא אנצח שוב. כשהוא שאל את השאלה הזאת לא היה לי מה לענות, זה באמת החשש שלי, מה יקרה אם שוב לא אזכה. החלטתי שמה שיהיה יהיה, לא הבטחתי לעצמי שלא אתבאס אם לא אזכה, אבל אם הציעו לי כנראה שאני צריכה להיות בדבר הזה. ולהגיד לא זה היה כמו להגיד שאני מפחדת, וזו לא אופציה מבחינתי".

איך היו הימים שאחרי התוכנית?
"אני זוכרת שבעלי היה מתעורר מהבכי שלי. היה לי קשה. לא כי זה העולם שלי, יש לי עולם מושלם בחוץ, אבל בסוף את מגיעה לאיזה שהוא רגע שאת בתחרות ורוצה לנצח. חוויה מדהימה והכל, אבל בסוף יש תחרות ויש מנצח אחד".

לצד זה, היו גם רגעים חיוביים?
"היו כאלה שהעריכו אותי מאוד והיה פירגון. כמובן שהיו כאלה שאמרו שאני קצת מתנשאת ושמעניין אותי רק תחרותיות. אבל אני רוצה להסביר שלהיות בתחרות זה לא מילה רעה, להפך זה מילה טובה. כשאני אומרת תחרות זה לא אומר שאני בתחרות עם אחרים, רציתי שאחרים יצליחו והייתי שם כשהיה צריך. הצופה אולי ראה אותי כאחת תחרותית ששמה מרפקים, אבל במשימות קבוצתיות רציתי באמת שהקבוצה תנצח, האמנתי בעצמי וידעתי שאני יכולה להביא את הקבוצה למנה מצטיינת".

מה עשית מאז שנגמרה התוכנית?
"בשנה אחרי הרגשתי שהייתי בהתאבלות ובעיקר חשבתי מה אני עושה עם עצמי, אני מרגישה שזה לקח הרבה מאוד זמן ופספסתי הרבה בדרך, אבל אני לא חוטאת על זה. היום אני עושה סדנאות בישול, לקח לי הרבה זמן לעצב את זה, בדיעבד כי הייתי במקום קצת מתאבל ומתקרבן".

יש רגע שאת זוכרת במיוחד מהעונה?
"אני זוכרת את המנה שהעלתה אותי לגמר. הייתי הראשונה שהמנה שלה עלתה, אני זוכרת שהשופטים טעמו את המנה ואמרו: 'אכלנו ובכינו'. לאורך העונה תמיד שמרתי על איפוק, אבל ברגע הזה פשוט התפרקתי מבכי וממש נפלתי על השיש, כי חשבתי במשימה קודמת שלא מגיע לי להיות בגמר ואני לא מספיק טובה".

איזה מטבח את מתכוונת להביא הפעם?
"אני ממשיכה עם הסנטר שלי, שזה מטבח שמבוסס בעיקר על בצקים, פירות וירקות. אני נורא אוהבת להביא חומרי גלם בסיסיים ולפאר אותם. אם לקחת מאפה ולהביא את היד שלי או ירק כלשהו ופשוט לפאר אותו או לקחת מעט חומרי גלם ולעשות מהם טוב. חומרי הגלם היקרים והמורכבים לא מדברים אלי, זה תמיד מנות עם מעט חומרי גלם, טכניקות פשוטות ולמקסם את הדבר".

יש כלים שלקחת מהעונה הקודמת ותשתמשי בהם עכשיו?
"כן. המנה הראשונה שאני חושבת עליה ברגע שמזניקים את המשימה, ללכת עליה. כי זה האינטואיציה הראשונה והטובה שלי. להאמין בעצמי, לא לפחד, ואם יש משהו שאני חייבת לקחת איתי וזה באמת הכי חשוב - לא להסתכל על מה אחרים עושים. לאורך כל העונה זה ליווה אותי ואני חייבת שזה יהיה גם עכשיו. עונה קודמת הייתה לי טובה, הייתי ממש עם עצמי, אמרו לי כל הזמן שאני יודעת את המשימות. אני מפחדת שאני לא כזאת היום, אני יודעת מה הולך להיות וזה יכול לגרום לי להיות פחות טובה".

יש דעה של אחד השופטים שחשובה לך במיוחד?
"זו שאלה קצת לא נכונה עבורי, כי כן חשוב לי שכולם יהיו מרוצים. יכלו לעוף על המנה שלי, אבל מספיק שמישהו אחד אמר: 'אבל', והרגשתי שזה לא מספיק טוב. אם אנחנו מדייקים את הדבר אני מרגישה שאני מתחברת לרותי ברודו, מרגיש לי שהיא אישה פייטרית".

יש מתמודדים שאת מרגישה תחרות מולם?
"כל אחד ואחת פה הם תחרות שלי. בסוף כל מי שהגיע לכאן הוא בשלן מאוד טוב ומה שיכריע זה להיות בטוח בעצמך, טוב בזמנים, לדעת לבחור מנות יצירתיות מספיק וטובות. כל אחד פה אם הוא מפוקס ורגוע יכול להפציץ, לכן כולם תחרות".