צריך לגור על פלנטה אחרת כדי לא לדעת שהקטע של השף אייל שני, זה שהוא אוכל עם הידיים. רוב הזמן חבריו לשולחן השופטים ב"מאסטר שף", לא ממש מתייחסים למנהג הזה, אלא שבפרק האחרון כשהוא ניגש לטעום מצלחת הפסטה של אחד המתמודדים ושלף חתיכה עם היד - אהרוני התרגז. "אל תאכל עם היד", הוא זרק לקולגה, כשרותי ברודו הוסיפה ועקצה את שני בהומור: "הוא חינך דור שלם לאכול מגעיל".
בזמן הדרמה בין השופטים, תהינו לעצמנו מה באמת הדרך הנכונה? לאכול בצורה מנומסת עם סכין ומזלג? או שדווקא הדרך של שני היא המדויקת יותר, גם אם היא נראית יותר חריגה לעין. לקראת הפרק הערב (סוגרים נבחרת, אחרי החדשות, קשת 12), חקרנו קצת ברשתות החברתיות רק כדי לגלות שבהחלט יש צודק בוויכוח הזה - והוא מעריץ גדול במיוחד של עגבניות.
- אכילה עם הידיים מכניסה אותנו אל תוך הרגע, מה שהופך את החוויה כולה לעוצמתית יותר. השימוש בכלים הטבעיים שלנו, מפגיש אותנו עם אחד החושים המשמעותיים ביותר שיש לנו – חוש המישוש. הוא מקרקע אותנו ברגע, ממקם אותנו בהווה והופך את הסיטואציה לטבעית יותר.
- להתחבר לילד הפנימי: כמו שבטח שמתם לב, ילדים מעדיפים לאכול עם הידיים. גם בגילאים המאוחרים יותר, כשהם כבר יודעים איך להשתמש בסכו"ם, הם עדיין יעדיפו לצלול לתוך האוכל בדרך הטבעית ביותר, וגם אין בהם את הבושה או הפחד להתלכלך. ידוע שילדים מחוברים יותר לעצמם, הם עושים דברים מתוך אינסטינקט טבעי, כי הם עוד לא הספיקו "להיהרס" מההרגלים שאנחנו המבוגרים רכשנו. ואם תסתכלו פעם על ילדים, אפשר לראות בבירור - הם נהנים לאכול הרבה יותר מאיתנו.
- המבורגר כן, אבל פסטה לא: למה אנחנו עושים איפא ואיפא בסוגי מאכלים שאנחנו מרשים לעצמנו לאכול בעזרת הידיים? המבורגר, פיצה, צ'יפס, חומוס, את כל אלה אפשר ותקין לאכול בעזרת האצבעות, בזמן שמאכלים אחרים דורשים שימוש בסכין ומזלג. אולי זה לא סתם שאלו המאכלים האהובים ביותר.
- הפן הבריאותי: יש חוקרים שבדקו את היתרונות של האכילה עם הידיים ומצאו שבזכותה משתחררים אנזימים שטובים למערכת העיכול. מה עוד שהאכילה בעזרת הידיים, משאירה אותנו מחוברים יותר לאוכל כי אנחנו מרגישים אותו פיזית, מה שגורם לנו להרגיש שבעים מהר יותר ולא לאכול יותר ממה שאנחנו באמת צריכים.
- סובב עולם: יש תרבויות שלמות בהן לאכול עם סכו"ם נחשב לאקט מתנשא. לאכול אך ורק עם הידיים זה דבר שבשגרה, שפותח עולם שלם של טעמים שנחסם בגלל מתווכחי המתכת.
- כיף: לשחרר את חוקי הנימוס המעיקים זו תחושה שאין כמוה. אייל שני יודע בדיוק מה הוא עושה כשהוא ניגש לאוכל ופשוט הולך אחרי התחושות והלב שלו. אולי זה פחות מתאים כשאתה חולק את אותה הצלחת עם אנשים אחרים, אבל אם מדובר באוכל שלכם – תתפרעו, לכו אחרי התחושה הפנימית ושלחו יד אל המנה (רק תשטפו ידיים לפני, כן?).