על פי נתוני משרד הבריאות, אוכלוסיות מוחלשות סובלות יותר מעודף משקל, סכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב, ביחס לאוכלוסייה הכללית. האוכלוסיות האלו מוגדרות כמי שנמצאות באי-ביטחון תזונתי. זה לא אומר שהן בהכרח רעבות.
"אי-ביטחון תזונתי הוא מצב המתאר חוסר יכולת לרכוש מזון בכמות, באיכות ובהרכב ראוי". אומרת סמדר הוד עובדיה, מנהלת מחלקת תזונה ואיכות בארגון לקט ישראל. "ההגדרה איננה מתייחסת רק לנושא של רעב ושובע, כפי שהיה קיים בעבר. זה לא מספיק למלא את הבטן, חשוב במה ואיך".
הקשר בין ביטחון תזונתי להרגלי תזונה
ארגון לקט ישראל, ארגון הצלת המזון הלאומי, עוסק בהצלת תוצרת חקלאית ומזון מבושל. עיקר פעילותו היא בהצלת עודפי פירות וירקות המיועדים להשמדה מחקלאים ומבתי אריזה. בנוסף, הארגון אוסף מזון מבושל מבסיסי צה"ל, ממלונות ומשירותי קייטרינג. כל התוצרת מועברת ע"י לקט ישראל לכ-243,000 נזקקים באמצעות כ-250 עמותות ברחבי הארץ.
זוהי פעילות לוגיסטית אדירה, המבוססת על כספי תרומות. בלקט ישראל הבינו, לפני שנים, שהצלה והעברת המזון איננה מספיקה. "אכילה נבונה קשורה למודעות, חינוך וחשיפה למגוון מזונות", אומרת הוד עובדיה. "ההבנה הזאת הובילה אותנו לפיתוח סדנאות תזונה לאוכלוסיות מוחלשות".
על פי ניירות עמדה של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, קיימת השפעה של מצב סוציו - כלכלי על דפוסי רכישת מזון וכן קיים קשר בין ביטחון תזונתי לדפוסי תזונה. "אוכלוסיות בעשירונים התחתונים של החברה קונות פחות ירקות ופירות ובמידה פחותה, גם חלב וביצים.
"ויטמינים הם חומרים שהגוף שלנו לא יכול לייצר בעצמו ויכול לקבל רק ממזון. פירות וירקות מכילים את מגוון הויטמינים שהגוף שלנו צריך. זה בנוסף לסיבים תזונתיים ולפיטוכימיקלים שנותנים לירק או לפרי את הצבע שלו, משמשים כנוגדי חמצון ועשויים לסייע בהפחתת סיכון למחלות שונות. מחסור בירקות ופירות עלול להוביל לחסרים תזונתיים ובהמשך לתחלואה על רקע תזונה לקויה. בטווח הארוך, המדינה משלמת על אי-ביטחון תזונתי בשירותי רפואה".
יותר מודעות לתזונה נכונה בתקציב מוגבל
כשמחירי הפירות מאמירים לעשרות שקלים לקילוגרם ברור שישנם אנשים שלא יוכלו לרכוש אותם. לדברי הוד עובדיה, סדנאות התזונה של לקט ישראל לא מנסות להתעלם מהמצב אלא שמות דגש על בחירות נכונות של מזון בתקציב מוגבל.
"מצב כלכלי הוא חלק מהסיבה לבחירות המזון של אוכלוסיות מוחלשות אבל יש גם עניין של מודעות ובחירות תזונתיות פחות טובות. בסדנאות אנחנו מלמדים שגם בתקציב מוגבל אפשר להשתמש נכון. לא נמליץ על מוצרים יקרים. אנחנו גם משווים עלויות של מזון בריא למוצרי מזון תעשייתיים, שנוטים לחשוב שהם יותר זולים, אבל במציאות זה לא תמיד המצב.
תוכן הסדנאות, הינו פרי פיתוח ייחודי של הדיאטנית מורן קילזי, מנהלת תכניות התזונה של הארגון ומשלב גם הכנת מאכלים משותפת. הסדנאות מועברות על ידי 15 דיאטניות קליניות העובדות עם לקט ישראל, בכל הארץ, במספר שפות לאוכלוסיות במעמד סוציו אקונומי נמוך.
8 מנות ירקות ופירות ביום
בזמן שישנם ויכוחים שונים סביב צריכת מוצרים מן החי – בשר, מוצרי חלב וביצים, הקונצנזוס סביב ירקות ופירות כבסיס לתזונה בריאה נותר במקומו והם נמצאים בהמלצות התזונה של כל מדינות העולם. משרד הבריאות הישראלי ממליץ לצרוך 5 מנות של ירקות ו-3 מנות של פירות מדי ביום. למרות שלישראלים יש תדמית של חובבי פרי וירק טריים, שמצויים בשפע באגן הים-התיכון, מתברר שאנחנו צורכים הרבה פחות ממה שנדמה לנו.
"סקר של הלמ"ס מראה ש-60 אחוז מהאוכלוסייה הכללית צורכים פחות מ-3 מנות ירק ביום. 20 אחוז לא צורכים אפילו פרי אחד. אנחנו בפער מההמלצות ואוכלוסיות מוחלשות נמצאות בפער גדול אף יותר".
מי מלמד אותנו תזונה נכונה ואיך אנחנו נחשפים אליה?
"אנשים רגילים לאכול מינים וסוגים מאוד ספציפיים של ירקות וזה הרגל שבדרך כלל מגיע מהבית. מדינת ישראל התברכה בשפע של יבולים. רק ללקט ישראל מגיעים 90 סוגים שונים של פירות וירקות בשנה. אנחנו מקפידים לתת לכל עמותה 5 סוגים שונים של ירקות ופירות בשבוע, אבל אנחנו יודעים שיש סוגי ירקות ופירות שאנשים נמנעים מהם או אפילו לא מכירים אותם ולא יודעים איך להשתמש בהם. ירקות כמו סלק, ברוקולי או קולרבי שיש להם טעם נהדר וערך תזונתי מעולה. האוכלוסייה מקובעת על סוגים מאוד ספציפיים וחלק מהמטרות שלנו בסדנאות הוא לחשוף אותם לירקות ופירות חדשים.
"הורים וילדים חווים בסדנאות משחקי טעימה עיוורת. ילדים שאנחנו פוגשות בסדנאות בבתי ספר מפתיעים אותנו בטעמים שהם כן אוהבים אחרי שהם נחשפים אליהם.
האם החשיפה למגוון סוגי ירקות ופירות משפיעה על הצריכה בבית?
"מחקר של האוניברסיטה העברית בדק את הקשר בין תרומה של פירות וירקות שמקבל נזקק בעמותה, לאיכות התזונה שלו. התוצאות הראו שיש קשר ישיר ומובהק בין רמת התזונה לאיכות הסל שהנזקק מקבל. במילים אחרות, זה אומר שהתרומה והחשיפה מובילות לצריכה. אנשים משתמשים בתוצרת שמגיעה אליהם.
"השנה עשינו תוכנית שבה נתנו למשפחות מארזים של 6-8 סוגים שונים של פירות וירקות, להם צירפנו מתכונים. במקביל, עשינו פעילות לילדים של אותן משפחות לחינוך לתזונה בריאה וספורט בשיתוף עם המכללה האקדמית בווינגייט. גילינו שאנשים אולי לא יקנו סוגי פירות וירקות שהם לא רגילים לאכול, אבל הם צורכים ומשתמשים בהם ברגע שהם נחשפים אליהם".
אילו פידבקים קיבלנו?
"פידבקים מדהימים. המון משתתפים כתבו לנו אחר כך כמה היה להם טעים ומפתיע להכיר פירות וירקות חדשים ושהם הולכים להכניס אותם למטבח. אחד הרגעים המרגשים ביותר בתוכנית היה כשנתקלנו בילדים שבפעם הראשונה ראו קלח תירס ולא תירס מקופסה".