חמשת המתמודדים הטובים ביותר העונה ב"מאסטר שף" יתחרו במוצאי שבת בחצי הגמר על שלושה מקומות בגמר הגדול. זו הייתה עונה עם משימות קשוחות ולפעמים אף מרגשות מאוד, כמו משימת האמהות. המתמודדים זכו להפתעה גדולה במטבח מהאמהות שלהם, שעודדו אותם מהמרפסת בזמן שהכינו את המנה שתציל אותם מהדחה.

השף והשופט חיים כהן התחבר למשימה הזאת מהמקום האישי ביותר. בשיחה עם גלית ואילנית נזכר באמו האהובה והודה כי, "כשאמא שלי נפטרה, באותה שנייה הרגשתי שהזדקנתי במאה שנה. אתה כבר לא ילד של מישהו, אין לך למי להגיד 'אמא'. אתה מתבגר נורא מהר".

"יש אנשים שהאמהות שלהם בישלו מספרי בישול, ויש כאלה שמחוברים לאמהות שלהם בעבותות דרך האוכל. לא משנה אם מישהו אחר יגיד לך שזה סתם או שזה לא טעים, הריחות האלה של הבית זה עוגן שמלווה אותנו כל החיים. כשאני נתקל באוכל שדומה למשהו שהרחתי בבית, זה ישר מעמיד לי את השערות בגוף. בסוף, מה אמא בישלה? תמיד אותו הדבר. כשהשכנות היו מתאספות אצלנו לפני החגים ושואלות מה נבשל, אולי הפעם נעשה משהו אחר - זה תמיד היה אותו האוכל בסוף, אבל זה החוזק".

באשר לרמת המתמודדים הגבוהה העונה אמר כהן, "אנשים באים מאוד נחושים, מאוד יודעים מה הם רוצים. הנכדים והנכדות של הסבתות שאנחנו תמיד מהללים את האוכל שלהן, היום בפרספקטיבה של זמן מבשלים יותר טעים מהן. הילדים האלה עושים אוכל אותנטי, וזה מדהים כמה שהוא יותר טוב בעיניי".

על ההדחות האמוציונליות והמפתיעות שהיו העונה סיפר, "אף אחד לא בא מוכן להדחה. אתה לא יכול להכין את עצמך לאכזבה. לחיים יש את הקצב שלהם, את ההוכחה שלהם. אנחנו מעמידים אותם בתנאים פסיכים. אנשים אומרים: 'אני יודע לבשל קוסקוס מדהים', אבל רגע - יש לך שמונה דקות. הלחץ הוא גורם מאוד משמעותי".

"אחד הדברים היפים בלחץ הזה, שאנשים מגלים על עצמם דברים שהם לא היו מאמינים. ביום-ביום כשאת נכנסת למטבח, רוצה לעשות מתכון ולא יוצא לך, את אומרת: 'טוב, עזוב, פעם אחרת'. פה צריך להתעקש, צריך להוציא. הם מפתיעים את עצמם וזה היופי".

בתפקיד השופט יש אחריות מאוד כבדה.
"זאת אחריות סופר כבדה. אני תמיד אומר לעצמי ולחברים שלי, שכשאתה שופט בן אדם זה לא עוסק בך אלא רק בבן אדם. אם זה עוסק בך, התבלבלת. התוכנית משנה חיים של אנשים. הרבה מהם באים כדי לעשות תיקון לחיים שלהם. זו זכות ענקית, זה לא ייאמן".

יש לפעמים חרטה על מתמודדים שהלכו הביתה מוקדם מדי?
"יש חרטה. אנחנו חמישה, יש אי הסכמות כל הזמן, אפילו התכתשויות. הכי נורא זה להתאהב במתמודד ולראות אותו הולך. השיפוט אובייקטיבי, יש לפניך המון אנשים, כל בן אדם עולם ומלואו, אתה לא יכול להעדיף מישהו רק בגלל שאתה אוהב אותו יותר כי אז אתה עושה לו עוול. זה שמישהו הלך הביתה לא אומר שהוא לא בשלן על, אלא שמישהו בישל קצת יותר טוב ממנו. גם לנו השופטים לא כל מנה יוצאת הכי טוב בעולם, זה נורא אנושי. אתה צריך להיות עם הרגליים על הקרקע וכשאתה שולח בן אדם, לשלוח אותו בטוב ולתת לו את הכלים לפצח את התיקון שאיתו הוא בא. הרבה אנשים שסיימו במקומות שני, שלישי ורביעי מינפו לעצמם את החיים. זאת מתנה".