במשך עשר עונות, מיכל אנסקי שפטה בתחרות הבישול "מאסטר שף" והנחתה את המתמודדים בתחילת דרכם המקצועית על המסך. בשבת (צאת יום כיפור, אחרי החדשות, קשת 12) אנסקי תחזור אל מקומה בפאנל השופטים בפתיחת העונה החדשה של התוכנית, אחרי שנעדרה מהעונה הקודמת. לצידה ישפטו גם רותי ברודו, יובל בן נריה ואבי ביטון.
בעונה החדשה יתמודדו בשלנים שהשתתפו בעונות הקודמות והיו במרחק נגיעה מהזכייה. הם יחזרו למטבח באולפן ויתחרו על התואר הנכסף, כשבדרך יצטרכו להגיש מנות שירשימו את השופטים - ואת אנסקי, שבפעם הראשונה תוביל תוכנית בפריים-טיים. "העונה הזאת מאוד מרגשת בשבילי. אחרי 12 שנה אני מובילה תוכנית בפריים-טיים ומבחינתי זו התקדמות מאוד משמעותית בקריירה ואני מודה על הזכות", אמרה והוסיפה על ציון הדרך: "גאה להיות אישה מובילה בתחום שבעבר היה שייך רק לגברים. זה מאוד מרגש שיש שתי נשים חזקות בפריים-טיים. יש גם מתמודדות מאוד חזקות".
"זה נותן לנו עונג גדול לטעום את המנות המקוריות שהם שולפים מהמותן כי זה כישרונם, את זה אנחנו יודעים", אמרה אנסקי על המתמודדים בתוכנית, אותם תשפוט בפעם השנייה על המסך. "הזמן שעבר החמיא להם ונתן ביטחון, ידע, ניסיון ופתאום זו ליגה אחרת של קולינריה. אנחנו יושבים לארוחת ערב, לא יודעים מי הכין מה ופשוט מדברים דיבור נקי ומדויק על אוכל. יש דרמה גדולה כשאנחנו חוזרים להגיד למתמודדים כמה כל מנה קיבלה, לפעמים מגיעים מעונג גדול לחרפה גדולה כשצריך לשלוח מישהו הביתה".
שפטת במשך העונות הרבה מתמודדים בלי ניסיון. איך זה לשפוט אנשים עם עבר ב"מאסטר שף"?
"מכבדים אותם. הרצון הוא לא לצלוב, חס וחלילה, כי הם מתפרנסים מזה בזכותנו. אנחנו יותר מדקדקים ופחות סלחניים על דברים כמו תיבול ומידות עשייה, כמו שאנחנו סלחניים בשקלול של הציונים בעונות אחרות. זה פורמט אחר, זה 'מאסטר שף', אבל יש טיפה יותר מקצוענים".
יש לך ציפיות מיוחדות מהם?
"מקווה שמי שיזכה יוכל לתת עונג ואור באמצעות אוכל, ויגיע לקהלים גדולים כדי שנוכל להנות בחיים האלה ולא לדאוג. אוכל זה מכנה משותף חשוב בין בני אדם שכולם מסכימים עליו. הוא מנחם, מרגיע ועושה אותנו בריאים ועם מצב רוח טוב. זה מה שהתקופה האחרונה דורשת - להתרכז בדברים הטובים והפשוטים, אוכל זו דרך מדהימה להגיע לנפש בלי פסיכולוג. אחד הרגעים הכי משמעותיים בתוכנית היה כשכל אחד מהשופטים היה מנטור. את העשייה שלי בשוק האיכרים והבמה שנתתי לחקלאים ב-15 השנים האחרונות, הצלחתי להביא לתוכנית ובישלנו מתוצרת חקלאית".
הציפיות הגבוהות מהמתמודדים העונה נובעות מההבדלים בין המנות שהוגשו בעבר לבין המנות בעונה הנוכחית. "בגלל שכל אחד מהמתמודדים הגיע או לגמר או לשלבים מאוד מתקדמים, אז הם רגילים למתח ולעבוד בלחץ ויודעים איך לדבר למצלמה תוך כדי", הסבירה אנסקי. "מה שלא רגיל זה הביטחון העצמי שיש להם ומאפשר רמת אלתור גבוהה, רואים בריאה של מנות שלא היו קודם. בגלל המזווה המדהים שיש לנו, יש יותר ביטחון ללכת לחומרי גלם ולזנים מיוחדים. הרמה היא וירטואוזית".
יש חומר גלם שהפתיע אותך שהשתמשו בו?
"רוקמוס, זה טחב יפני. פרטים בהמשך".
איך הדינמיקה בין השופטים?
"הצטרפו שני שפים צעירים, זה סוג אחר של ביקורת. אני שומעת את יובל או את אבי מדברים ומבינה דברים על אוכל, הם מגיעים ממקום אחר שלא קשור למסורת או לטכניקות מסוימות. זה מאפשר התפתחות ומקום להבעה עצמית. כמו בכל מיני תחומים, אנחנו עוברים שינוי בחברה וגם על הצלחות שלנו. אי אפשר להתעלם מזה שתעשיית האוכל היא התעשייה שהכי מסכנת את החיים על כדור הארץ. מצד אחד, יש תנועה אחורה לדברים שקשורים לעונה ולטבע, אבל מצד שני יש אוכל חדש שהוא תעשייתי עם חלבון אלטרנטיבי. אני חושבת שההתעוררות הזאת באה לידי ביטוי מאוד יפה בתוכנית".
אי אפשר להתעלם מהתקופה הנוכחית, איך היא עוברת עלייך?
"זאת תקופה מזעזעת, אנחנו עדיין בתוך האירוע ובתוך הטראומה. הלב שלי עם החטופים והאנשים שלא חזרו הביתה ואני לא ממשיכה בשגרה. הדסקית תמיד איתי וזו הדרך שלי להרגיש על הבשר שלי את העובדה שאי אפשר להמשיך קדימה ושמשהו צריך להשתנות פה. כשאנחנו מגיעים לנווה אילן אנחנו במציאות מקבילה, בעולם אחר עם חוקים אחרים ובתוך משחק. יש לזה ערך גדול כי אנחנו מרגישים הפוגה מהחרדה, הדאגה והאבל. זו לא שגרה, זו תופת ואנחנו, האנשים שנמצאים בעולם של בידור והסחת דעת, מתגייסים בצו שמונה לתת משהו אחר. הסחת דעת נעימה בדמות אוכל שמחברת בין אנשים. בדמות מסורת, נחמה, זיכרונות מהבית ועם המון כבוד לאדמה ולאנשים שאוכלים ומגדלים עליה. מקווים לעכל כשהתוכנית תעלה ואולי לתת קצת נחמה ללב דואב".