מתמודדי מאסטר שף ילדים מזמינים אתכם לשמוע על החוויה, חושפים איך נראה יום צילומים שגרתי ומדברים על התהליך האישי שהם עוברים בתכנית. קבלו את הבלוגים של עודד וערן:
"אני מביא את עצמי על הצלחת"
עודד עובדיה בן ה-13 מבשל בערך מגיל שלוש. "זה תחביב, וזה גם דרך חיים". הוא אומר, ומספר שאחרי בית הספר הוא מבשל, בערב הוא מבשל, "וגם אם יש ארוחה חגיגית עם כל המשפחה אני אחראי על הבישול". כשיהיה גדול הוא לא בטוח שיהיה שף, ושוקל גם להיות מדען, אבל בכל מקרה- אם תהיה לו מסעדה הוא מתכנן על סגנון איטלקי "אבל עם מנות שפחות מכירים". מבין השופטים הוא היה שמח לבשל עם חיים כהן או אייל שני, ועל הבישול הוא אומר: "אני מביע את עצמי על הצלחת, אני משאיר את החותם שלי".
"באולפן אין הרגשה של תחרות"
ערן וייס, בן 13 מתל מונד, מספר מאיפה מגיעה האהבה למטבח: "אצלנו בבית תמיד יש בישול איכותי ולא שניצל קנוי, אז סופגים את זה, לומדים לאהוב את זה. זה תחביב גדול שלי". כשגילה יום אחד שיש הרשמה למאסטר שף ילדים החליט ללכת לאודישן. "היו הרבה ילדים עם מנות מפוארות, אני הכנתי משהו צנוע" הוא נזכר. לתכנית הוא הגיע בעיקר כדי ללמוד. "רציתי ללמוד בצורה חופשית, זה לא סדנה שלומדים משהו מקובע. במאסטר שף יש משימות שמבוססות על יצירתיות", הוא אומר. מסעדה הוא לא חושב לפתוח, "אני בכיוון אחר", אבל בכל מקרה הוא טוען שהוא יותר בסגנון של קונדיטוריה. "באולפן אין הרגשה של תחרות, אלא יותר של קורס", הוא מספר, "בסופו של דבר אנחנו קבוצה מגובשת ומאד מוכשרת, כיף להיות בחברה שלה".
>> שקד מספר בבלוג אישי: על מה חולמים אחרי יום צילום?
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן