1. נצלו את הרעב
אם יש לכם אוכל חדש להציג לקטנטן, תמיד הגישו אותו בתחילת הארוחה. ככל שהילד יותר רעב הסיכוי שהוא פשוט יאכל את מה שיש לו בצלחת גדול יותר. רק שימו לב - ממש לא כדאי להגזים. אם תביאו אותו למצב של רעב גדול מדי, סיכוייההצלחה יצנחו לאפס עגול (ילד רעב, כמו מבוגר רעב, הוא ילד עם סף תסכול נמוך).
2. תנו להם לעזור
ילדים אוהבים לאכול את פרי עמלם – והחלות המקווצ'צ'ות שהם חוזרים איתן, רעבים ונרגשים, מהגן בימי שישי הן ההוכחה החיה לכך. תנו לילד לעזור בהכנות לארוחת הערב, ותגדילו אוטומטית את החיבה שלו לאוכל שעתיד לעלות על השולחן.
3. אל תתנפלו
רוצים להכיר לילד את עולמה המופלא של הכרובית? סבבה, רק עשו טובה, אל תעשו את זה בבת אחת ותתנפלו עליו עם כרובית שלמה שזה עתה יצאה את התנור. בחרו מנה שהוא אוהב, נגיד פשטידת פסטה או שניצל תירס, ושבצו שם את האוכל החדש, בקטנה. יכול להיות שהוא אפילו לא יבחין בשינוי, וגם אם יבחין – סביר להניח שזה לא יפריע לו. הצלחתם להעביר את הפשטידה המשודרגת? בפעם הבאה הוסיפו קצת יותר מהירק החדש, וככה עד שהטעם ייהפך לחלק מהנוף הקבוע.
4. אל תתנצלו
כשמגישים לילד צלחת בפרצוף אשם, הוא מיד קולט את זה. וקולט משמעו מסרב לטעום. העצה הכי טובה שלנו היא לא לפחד מהילד, ובעיקר לזכור שמה שאתם לא עושים – אתם עושים את זה בשבילו. כמו שזה נכון בביקור אצל הרופא, זה נכון באוכל הבריא שאתם רוצים להכניס להם לתפריט. אתם הבוגרים, אתם אלה שיודעים שברוקולי נורא בריא להם (בעיקר אם חסר להם ברזל, אבל לא רק) – אז בלי הסתייגויות ובלי התחנפויות. הגישו לו את הצלחת בגאון, והסיכויים שלכם להיענות ישלשו את עצמם.
5. יותר טעים מתוק
אוכל מתוק מתקבל אצל ילדים טוב יותר, את זה כולם יודעים. אז אנחנו לא מצפים מכם לצפות את הפולקע בקרמל, אבל טעם של סלרי, למשל, בטוח יתקבל יותר בקלות אם יוטמע בתוך שייק תפוחים, ביחסים סבירים כמובן. באופן דומה, ילד שלא מוכן להתקרב לדייסת קוואקר יואיל, סביר להניח, לטעום ממנה אם תשודרג בכמות נאה של צימוקים, מעט סילאן ופירות מהסוג שהוא אוהב. אכל את הדייסה? יופי, ברכות לשיבולת השועל על דריסת הרגל בחייו של הפעוט.
6. שחקו עם הצורה
ברור שחביתה בצורת דובי או אוטו תהיה לו טעימה יותר מסתם חביתה עגולה (אגב, ניסיתם פעם לעשות את זה עם חותכני עוגיות? תנסו!), אבל זה לא נגמר שם. כל שינוי צורה מגדיל את הסיכויים של המנה לעבור את הש"ג של הילד. מסרב לאורז מלא? הגישו אותו בצורת כדורים. סולד מביצים? נסו ביצה בקן או פרנץ' טוסט. מתנכל לירקות? במקום סתם סלט הגישו לו סלט עיגולים (רק אם הוא עבר את הגיל שנחנקים בו, כמובן), או פשוט טחנו הכל למעין גספאצ'ו.
7. תאכלו ביחד
כשכל המשפחה מסבה ביחד לשולחן כל הארוחה נעימה יותר, נינוחה יותר ומהווה כר טוב יותר להכנסת שינויים. מג'דרה, לשם הדוגמה (אתם מוזמנים להחליף אותה בכל מזון אחר שהקטן אינו רגיל בו), תתקבל הרבה יותר בקלות אם כולם יאכלו ממנה, מאשר אם תוגש לילד המסב לשולחן לבדו. ראשית, יש משהו באינרציה המשפחתית שגורם לאוכל פשוט להתקבל, בלי לעורר שאלות, ושנית, תמיד טוב לדעת שכולם אוכלים כמוך, כי אם גם אמא אוכלת את זה – כנראה שזה טעים.
8. אל תאמרו נואש
הילד מסרב לטחינה הירוקה שלכם? הניחו לו, ובעוד כמה ימים נסו להציע אותה שוב. אפילו אם הוא טעם והחליט שזה לא זה – לא צריך להישבר. לילדים לוקח זמן לאמץ חידושים, ויכול להיות שדווקא בפעם החמישית, או אפילו ה-15, הוא יחליט שזו הטחינה של חייו.
יש לכם עוד רעיונות יצירתיים? ספרו לנו בטוקבקים