ניסוח רשימת על של עשר החומוסיות הטובות בארץ הוא משימה מפרכת ודי סיזיפית. בדיוק בגלל זה החלטנו לתת לשוקי גלילי מהבלוג חומוס להמונים לעשות את העבודה בשבילנו
החומוסיות הטובות ביותר? לא בטוח - איך בכלל אפשר לבחור. מה שבטוח הוא שכל החומוסיות ברשימה שלנו הן חומוסיות מובחרות ששווה לבקר בהן.
אבו חסן. מסבחה אלמותית | צילום:
שוקי גלילי
אבו חסן, הדולפין 1, יפו
שש שנים אחרי שעלי כרוואן ("אבו חסן") הלך לעולמו, החומוסייה שנושאת את שמו עדיין מלאת חיים כתמיד. הדור השני והשלישי במשפחה ממשיכים את המסורת בת 55 השנים ומאכילים בכל יום אלפי סועדים בחומוס של אבו חסן ובמסבחה האלמותית – שעליה עיקר תהילתו. שני הסניפים הצעירים יותר ברחוב שבטי ישראל אמנם מרווחים, אבל סניף הדולפין יישאר תמיד "המקורי", זה שמציע את החוויה המזוקקת ביותר.
הסורים: מנת הקומפלט היא הדבר האמיתי | צילום:
שוקי גלילי
הסורים, מל"ן 28, כרם התימנים תל-אביב
ברחובות הסמוכים תמצאו עוד כמה חומוסיות לא רעות בפני עצמן, אבל תתקשו למצוא מישהו שיחלוק על הטענה ש"הסורים" או "הסורי" (או "החלבי" בפי חלק מהמקומיים) עולה על כולם. אל תטעו ותזמינו חומוס – הדבר האמיתי הוא מנת הקומפלט, בריכת פול מדופנת בחומוס סמיך מנוקדת ברסיסי ביצה חומה, פטרוזיליה ופפריקה, עם זילוף עדין של שמן זית. מאכל תאווה אמיתי.
המחלוטה של סעיד | צילום:
שוקי גלילי
חומוס סעיד, השוק העממי, עכו העתיקה
לסעיד אין כתובת מדויקת, אבל כל עכואי יודע איפה הוא נמצא ותוכלו לזהות את המקום מרחוק לפי התור. זהו מוסד חומוס יחיד מסוגו, שמגיש חומוס אוורירי ורך כמיטב המסורת הצפונית, טובל בשמן זית גלילי מבית הבד הפרטי של סעיד (וגם את הפיתות הוא מייצר בעצמו). מלבד האוכל המצוין (אל תוותרו על המחלוטה!) ישנם רבים שסמוכים על שולחנו של סעיד ואנשים שעולים אליו לרגל מכל רחבי הארץ והעולם, בלי הגזמה.
חומוס פול עיסא: גרגרים שנמסים בפה | צילום:
שוקי גלילי
חומוס פול עיסא, רחבת סלאח אדין, עכו
את סעיד כולם מכירים ורבים מיודעי החן טוענים שדווקא סוהילה הסמוכה מכינה את החומוס העכואי הטוב ביותר, והאמת היא שקשה להיתקל בחומוס גרוע בעכו העתיקה. אבל לטעמנו הגדול מכולם, וכנראה גם הוותיק ביותר (למעלה מ-50 שנה) הוא דווקא עיסא. החומוס המשחתי שלו, עם תלולית נאה של גרגרים שנמסים בפה, טובעים בבריכה של שמן זית מעולה, הוא אולי חווית החומוס העכואית המזוקקת ביותר וכזו שלעולם לא תשאיר אתכם כבדים.
בחמש השנים האחרונות הפכה בהדונס מחומוסיה יחידה לרשת של זכיינים המפוזרים בכל רחבי הארץ, אבל בשביל הדבר האמיתי צריך להגיע לגשר ההלכה, על גבול תל אביב-רמת גן. את עמי, המייסד האגדי ומי שלא החסיר יום מאחורי הדלפק במשך 25 שנים, מחליף תלמידו המצטיין ציון (ויש הלוחשים כי התלמיד עולה על רבו). החומוס לא השתנה - סמיך במידה, חלק, קבור תחת ערימה של בצל ופטרוזיליה ומתנגב ברגע.
מסורת משפחתית ארוכה, מתכון סודי שהביא איתו מלצר סורי וכדורי הפלאפל הקטנטנים והפריכים להפליא שמלווים את המנות, מספקים רק חלק מההסבר. מה שבטוח הוא שהחומוס של עיכרמאווי, למרות שאיננו חומוס ירושלמי טיפוסי, נחשב בעיני רבים לחומוס הטוב ביותר בירושלים - ולא רק. בעל הבית, מוחמד, הכי מתגאה בשמן הזית שלו, אבל רוב האנשים מגיעים בגלל החומוס הנימוח, שטעמו לא דומה לשום דבר אחר.
מסעדת פרג', שדרות המגינים 29, חיפה
סביב כיכר פריז אפשר למצוא כמה וכמה חומוסיות מצוינות, אבל אנחנו הכי אוהבים את פרג'. גם את החומוס הסמיך, הנמס בפה, שנערם למכתש עמוק שמחשב לפרוץ את גבולות הצלחת; אבל אפילו יותר מזה - המשאוושה האוורירית והמתובלת במדויק של פרג'. למרות ההרכב הזהה לחומוס, מדובר במאכל שונה בתכלית שמתגלה במלוא הדרו בגירסה של פרג'. בשביל לטעום את החומוס תצטרכו להגיע פעם נוספת.
השלט הישן אומר "מסעדה מזרחית חליל", ואכן מדובר במסעדה לכל דבר שאפשר למצוא בה בשרים, תבשילים וסלטים מכל הבא ליד. אבל רוב האנשים מגיעים לחליל בשביל החומוס - או גם, ובעיקר, בשביל המסבחה החמימה והעדינה עם רוטב הפלפלים המסתורי. זוהי המתחרה העיקרית למסבחה של אבו חסן ומושא לויכוחים אינסופיים. בעיני רבים זו של חליל דווקא היא הטובה ביותר בארץ.
החומוס של הג'ינג'י, גרגרים שגדלו בקיבוץ | צילום:
שוקי גלילי
החומוס של הג'ינג'י, בכניסה לקיבוץ עינת
כמו בהרבה מקרים, גם בזה, קשה להפריד בין האיכויות הקולינריות לאווירה המיוחדת של המקום ולאישיות של בעל הבית, איתי, שהוא באמת הכי ג'ינג'י שאפשר. החומוס שלו, בעל מרקם גס מעט, עשוי מגרגרים שגדלו בקיבוץ ובושלו בישול ארוך במיוחד. הוא מגיש אותו במנות עצומות, מתובלות בנדיבות ובהומור. גם החומוס, המסבחה והפלאפל מצוינים.
מסעדת אבו עלי. חומוס חלק ועתיר לימון | צילום:
שוקי גלילי
מסעדת אבו עלי, סלאח אדין 10, מזרח ירושלים
אבו עלי היא אחת החומוסיות הוותיקות בירושלים, והיא מוכרת ונחשבת מאד בעיקר אצל תושבי האזור. בחלל תת-קרקעי ענק, הם מגישים חומוס חלק ועתיר לימון, עיסת פול מהבילה, פאטה (נזיד חם של חומוס וקרעי לחם עם המון לימון ושום) ופלאפל מצוין. גולת הכותרת היא המסבחה, שמזכירה קצת את זו של המתחרה לינא מהעיר העתיקה, אבל עולה עליה.
