"אם צריך לבחור – מלוחים. אני אוהב מאוד בשר ומנות ראשונות, אלו בדרך כלל המנות הכי מושקעות. לקינוח דווקא אעדיף אספרסו".
הדבר הכי טעים שאכלתי
"אי אפשר לענות על שאלה כזאת באמת. תלוי ביום, במצב: זה יכול להיות קבב אצל "סמי וסוסו" בבאר שבע, שווארמה טובה אחרי הופעה או מנה שאכלתי במסעדה מדהימה".
הקו האדום: בזה אני לא נוגע
"אני סוג של פח זבל נייד. בענייני אוכל אני סקרן, אוהב לטעום ולבדוק הכל. אם יש משהו שאני בכל זאת לא אוהב זה מרנג, המרקם עושה לי צמרמורת, האכילה של זה מרגישה לי כמו חריקה של גיר על לוח. בנוסף – אני לא נוגע בתמר לח – מרגיש לי כמו לאכול ג'וק".
מזרח או מערב: איזו עדה אתה מעדיף בצלחת?
"את האוכל תמיד אעדיף בצלחת חרסינה ולא בצלחת חד פעמית. וברצינות - בכללי אני אוהב את האוכל של אמא, האוכל הרומני".
האוכל הוא אויב או חבר?
"מאהבת"
מנת הדגל שלי
"אני חייב לומר, וסליחה על "הצניעות", שיש הרבה מאכלים שאני מכין מצויין. אין מנה מיוחדת קבועה, אני אוהב תמיד לחדש ולהפתיע".
הפשע הקולינארי הכי גדול
"כששורפים את הבשר לגמרי – זה כואב! באופן כללי אני לא אוהב שלוקחים חומר גלם טוב והורסים אותו, למשל בשרים שמזריקים להם מים ומלחים.
פשע קולינארי נוסף בעיני הוא אנשים מקובעים שלא נפתחים לטעמים חדשים. גם כשילדים מוכנים לאכול רק דבר אחד מסויים זה פשע, לא טוב להשאר תקוע רק על שניצל ופירה".
מי יושב סביב השולחן בארוחת שישי?
"המשפחה. אנחנו אוכלים ונהנים מהתבשילים ותמיד יש צחוקים".
איפה יותר טעים, בבית או במסעדה?
"גם וגם, בכל מקום טעים לי".
סנדוויץ בית הספר שלי
"אבא שלי היה משקיע מאוד בסנדוויצ'ים שלנו. אלה היו כריכים רבי שכבות עם אבוקדו ופסטרמה. אבי המציא את הסנדוויץ' המיוחד הרבה לפני אר-קפה. גם לילדים שלי אני מאוד משקיע בסנדוויצ'ים".
ילדים מבשלים: הדבר הראשון שלמדתי להכין בעצמי
"הדבר הכי ראשוני – חביתה. לאחר מכן, כשהתחלתי להתעניין בבישול, הייתי מכין מרקים: מרק ירקות, מרק בצל וכו'. למען האמת, גם בצבא כשהייתי מבשל לוף על גזיה או מכין טוסט באוהל, זה היה ברמה הכי גבוהה שיש, ללא תחרות".