אחד מפירות הקיץ הכי טעימים שיש זה המנגו. הוא קליל, מתוק ומשדרג כל מגש פירות שרק תגישו. עכשיו, החלטנו לראות אם עד עכשיו התייחסנו אל המנגו כמו שצריך, והפלא ופלא – מתברר שלא. יש לא מעט טעויות שאנחנו כצרכני מנגו עושים שוב ושוב, וזה הזמן לקטוע אותן ולעשות סדר בדרכי בחירת המנגו, שמירתו ואחסנתו ובסופו של דבר – אכילתו. אז הנה כל הטעויות שעשינו בנוגע למנגו.
1. מסתכלים בקנקן: בוחרים את הפרי לפי צבע הקליפה
הרבה אנשים חושבים בטעות שמנגו צבעוני הוא מנגו בשל וטעים, ואילו אלו בעלי קליפה ירוקה הם לא טעימים ומתוקים, ולכן משאירים אותם על המדף - אלא שמדובר בטעות מוחלטת. "צריך להבין שזה עניין של זנים", מסביר אבי אייזנברג, מנכ"ל צמח אבוקדו, "יש זנים צבעוניים כמו מאיה, שלי ועומר ויש זנים ירוקים כמו קיט או נועה. בארץ התרגלו לקנות את הזנים הצבעוניים, אבל הזנים הירוקים מצוינים. באירופה למשל, בגלל שלרוב מוכרים את הפרי חתוך בשקית או בכלי פלסטיק, הם צורכים יותר את הזנים הירוקים. הם מתוקים ונהדרים". לדבריו של אייזנברג, לרוב אנשים בסופר לא מתעמקים בזן, אבל להבא עדיף לנסות את אלו הירוקים ולא לפחד מהם. מתברר שמנגו ירוק הוא אפילו מתוק יותר מאחרים.
2. מתבלבלים בפרי: חושבים שמנגו זה כמו אבוקדו
הרבה פעמים כשאנחנו ניגשים לבחור מנגו, אנחנו חושבים שהוא יתנהג כמו אבוקדו – ויבשיל לנו בבית. האמת היא, שהמנגו שמשווק בחנויות כבר בשל ומוכן לאכילה. "אם מנגו כבר הגיע לחנויות ולשווקים – הוא יהיה בשל, וזאת בשונה מאבוקדו", מסביר אייזנברג. "הפרי נקטף רגע לפני שיא ההבשלה שלו, ועובר תהליך בזמן המיון והאריזה. כשהוא מגיע למדף הוא בשל. לכן, אגב, חשוב לקנות במקומות מקצועיים שיודעים באיזה שלב צריך לקטוף את המנגו, כדי לוודא שעד שהוא יגיע ללקוח הוא יהיה בשל ומוכן ואכילה. מי שיקטוף את המנגו כשהוא כבר בשל, עד שהוא יגיע ללקוח – הוא יהיה רקוב".
3. מעדיפים את סלסלת הפירות: לא שומרים בקירור
אנשים חושבים שמנגו משתלב נהדר בסלסלת הפירות על השיש שלנו, יחד עם פירות נוספים כמו תפוחים ובננות. ואולם, אייזנברג דווקא ממליץ לשמור את המנגו בקירור. "כל פרי ששומרים בקירור – יחיה יותר. הקירור מאריך את חיי המדף של הפרי. אם תחליטו לשמור פרי בחום, אתם בעצם תעבירו אותו עוד תהליך של הבשלה", הוא מסביר. "אם אני קונה כמה מנגו, אני שומר אולי אחד בחוץ, לאכילה מידית, ואת היתר במקרר. מעבר לזה, אין כמו לאכול פרי קר. זה מקפיץ את הטעם ארבע רמות למעלה".
4. מרוב שיטות לא רואים את היער: לא חותכים נכון את הפרי
יש כל כך הרבה שיטות לחתוך מנגו, שלפעמים מרגיש כאילו אף שיטה היא לא לגמרי נכונה. יש את אלו שחותכים במרכז לשני חלקים, יש את אלו שחותכים לרבעים, יש את אלו שאוכלים עם כפית ויש את אלו שמקלפים עם קולפן את הקליפה ואז אוכלים את הפרי כמו שהוא. גם שמענו על כמה שיטות ביזאריות כמו קילוף מנגו בעזרת כוס שתייה. בעוד שחלק מהשיטות האלה רק מסרבלות את הדרך לאכילת המנגו, אחרות אולי יותר קלות לביצוע, אבל מלכלכות את משטח העבודה או מותירות הרבה מהפרי לא מנוצל. אייזנברג ממליץ על השיטה שלו: "אני חותך את הפרי משני הצדדים, מחלק לריבועים – ואוכל. נכון, מנגו הוא לא כמו תפוח, הוא דורש השקעה. אגב, יש זנים שאפשר לאכול כמו תפוח – לשטוף את הקליפה ולאכול ביחד איתה, כמו למשל המאיה, אבל רוב הזנים דורשים השקעה וצריך לקלף אותם. לאכילת מנגו צריך להיערך ויש לחתוך אותו בהתאם, זו התעסקות – אבל הטעם שווה את זה".