פוקצ'ה דבש עם תאנים וגבינות טובות

• זמן עבודהשלושת רבעי שעה
• זמן הכנהעד שעתיים
• רמת קושיכל אחד יכול
• כשרותכשר חלבי

יש לי יומולדת היום. אני בת 30. אני מסתכלת אחורה על כל הדברים שהספקתי עד היום ומרגישה בת 100. אני מסתכלת הצידה, על האנשים שנוסעים איתי ברכבת, ואני יודעת שהם מודדים אותי לפי כמות הילדים שהספקתי להשריץ. יש לי ילד אחד עם מתיקות של עשרה ובטן תמידית של הריון חודש שלישי. הם מסתכלים לי על הבטן, מסתכלים על בארי וקמים, כדי שאוכל לשבת. אני לא בהריון, תודה. אה, את לא בהריון? בן כמה הוא? כדאי לך לתקתק אותם.

אני לא מתקתקת ילדים. לפני שהתחתנתי רציתי עשרה. הייתי מסתכלת על הג'מעה של יורם ורציתי גם כאלה, הייתי מסתכלת על כל האחים של סיון שתמיד היו מצחיקים ויפים ורציתי גם לגדל חבורה כזאת. אלון תמיד צחק עליי, קודם תביאי אחד, אחר כך נדבר.

אז הבאתי אחד, והוא הכי מדהים שיש. ההריון היה מושלם (ידעתי שאני בהריון רק אחרי חודשיים), הלידה הייתה קלה (באמצע בדיקה שגרתית אמרו לי לעוף לבית חולים כי אני "בלידה"), בארי התגלה ככדור שינה רציני ביותר (הולך לישון ב-19:00 קם ב-9:00 למחרת), תמיד אכל טוב, תמיד עם חוש הומור, תמיד שמח לגלות איתנו את העולם. אז מבחינת החוויה האמהית - הבו לי עוד עשרה כאלה.

והתסריט הזה, נולדתי איתו. בד.נ.א שלי הייתה אישה שיולדת ילדים בלי סוף ומכינה להם אוכל, ומנקה את הבית, והיא טובה לבעלה. זה סיפור טוב, אבל הוא פשוט כבר לא כל כך שלי.

ולקח לי זמן, הרבה זמן להבין את זה שלא ככה אני רוצה את החיים שלי. לקח לי זמן לאזור אומץ ולגלות לעצמי שכרגע, אני לא רוצה עוד ילדים. אז מה אם יש לי מטפחת על הראש, אז מה אם בארי מושלם ויש לי את כל התנאים בלב לגדל פה גן שלם, אז מה אם אמא שלי (או השכנה) חושבת שככה צריך.

ועכשיו אני בת 30, וזו המתנה הכי גדולה שיכולתי לתת לעצמי - לעצור רגע, לרדת מהרכבת, להקשיב. אצל הדתיים יש עניין שמי שחוגג יומולדת מתחבר לכוחות המיוחדים שהביאו אותו לעולם ומתחדשים כל שנה ומתוך כך יש בליבו אור מיוחד וסגולות לברך את העולם. אז אני לוקחת את זה ורוצה לברך אתכם שתמיד יהיה לכם רגע לעצור, להקשיב לעצמכם פנימה. לגלות אומץ לראות שם דברים שאולי לא העזתם לחשוב. רגע לנתק את עצמכם מהסביבה, מכל הרעש שהוא לא באמת שלכם. להבין מי אתם, ואיך אתם רוצים לצייר את הציור של החיים שלכם.

ולכבוד זה פוקצ'ה חלומית של תאנים וגבינות. מבטיחה לכם שלא משנה כמה ילדים יהיו לכם - הם יזללו את זה. נשיקות.

אופן ההכנה:

1ממיסים את הדבש עם המים הרותחים בקערה קטנה, ומצננים.

2מערבבים היטב את הקמח והשמרים במיקסר עם וו לישה.

3מערבבים את מי הדבש עם שאר המים (640 מ"ל) ומוסיפים בהדרגה לקערת המיקסר. חשוב לעשות את זה בהדרגה ולאט, כדי שהבצק לא יתפרק. לשים כך כ-10 דקות. כשכל המים נטמעים היטב בבצק הנוזלי, מוסיפים את שמן הזית והמלח ולשים עוד מעט.

4מעבירים את הבצק לקערה גדולה ומשומנת ומתפיחים שעה.

5מחממים תנור ל-250 מעלות, חום עליון ותחתון.

6מקמחים את נייר האפייה ובידיים רטובות צרים פוקצ'ות ארוכות ויפות.

לסדר את התוספות כמה שיותר צפוף, ואז עוד קצת|צילום: חן ואלון קורן, mako אוכל

7חוצים את התאנים לאורכן ומסדרים יחד עם הבצל על הפוקצ'ות בצפיפות. פורסים את הגבינה ותוחבים לתוך הבצק כך שקצת ממנה ייצלה בתנור וקצת ממנה יימס בתוך הלחם. חשוב לסדר את התוספות בצפיפות כי הלחם תופח ונוצרים מרווחים ריקים, ככל שתשימו יותר תאנים וגבינה - יותר טוב (אני לא העמסתי מספיק).

8מסדרים ענפי תימין ומכניסים לתנור עד להשחמה. אוכלים חם (למרות שאלון עדין זלל את זה גם אחרי 8 שעות).

>> חן עורכת סיורי אוכל בשוק מחנה יהודה ומארחת בביתה אורחים מכל העולם לסדנאות בישול וארוחות ירושלמיות. לפרטים ונוספים -mamadiali.co.il

>> וזה האינסטגרם שלה