חמין דגים

אכלתם פעם חמין דגים? גם אני לא (בעצם את חמין הדגים הראשון שלי זכיתי לאכול לפני כמה ימים), אבל הנה מה שהולך לקרות מעכשיו: כל שבת בצהריים, בקיץ או בחורף, אתם תאספו את כל המשפחה ותשבו על סיר כזה.

אני יודעת, תאמינו לי שאני יודעת - זה נשמע מוזר. "חמין דגים". כמעט כמו קוסקוס משקית. זה משהו שלא עושים. באמת שאני מבינה אתכם, אני האחרונה שתבשל את הדג שלה 24 שעות. בשבילי, תכניסו את הדג לרוטב הרותח ותכבו את האש. אז אני מבינה אתכם. אני מבינה למה הצירוף "חמין דגים" נשמע כמו משהו שעושה רק מי שלא מבין באוכל. כי הרי ברור לכולנו, אחרי 24 שעות בתנור (או על הפלטה) יהיה אפשר לקרוא לזה "חמין סוליות". אני מבינה איך הדמיון שלכם עובד.

ובכל זאת, נתתי לו להכין חמין דגים אצלי בבית. הוא הביא כמה קציצות סולת מאמא שלו ("קעבורה" הוא קורא לזה), אני הבאתי לברק ענקי וקצת חיטה ויצאתי מהמטבח. מדי פעם הצצתי, הייתי חייבת לראות מה הוא עושה שם, אבל בראש שלי כבר זממתי שכשהוא יילך, אני אכניס את החמין לתנור ואעמיד סיר קציצות למחר בבוקר, שיהיה.

ואז הוא זרק כמה ביצים לסיר והלך. ואני הרמתי את המכסה, היה לזה ריח מדהים. הדג כבר היה מוכן מזמן כמו שאתם מבינים, ורציתי לאכול את זה עכשיו. הדג מוכן, למה לתת לו עוד 24 שעות של חום נמוך?

אבל כמו שסמכתי עליו, אני מבקשת שתסתמכו עליי עכשיו - זה הולך להיות החמין הכי טוב שתכינו בכל שנות חייכם. אתם כבר יודעים שאני אף פעם לא מגזימה, אז כל מה שנותר הוא ללכת לדייג שלכם, להזמין דג שמן וגדול ולחייך כל הדרך למטבח. אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל הדג - עוברים עליו דברים מאוד טובים שם בלילה בתנור, הוא מתפרק לתוך הסיר, ומקבל גוונים של טעם ומרקם שלא הכרתי (ואכלתי כמה דגים בחיי).

בעיקרון זו מנה שנולדה אי שם באי ג'רבה - בחודשי הקיץ החמים הוחלפו נתחי הבשר בדגים שמנמנים שהקלו את מלאכת אכילת החמין בשבת בצהריים. אבל כמו שכתבתי לכם למעלה, אתם תרצו להכין את זה גם בחורף ובסתיו.

בשבת בבוקר, אחרי שהוא הלך, אלון אמר לי: "אני רוצה שהסיר הזה יהפוך למסורת אצלנו בבית".