הנה דרך מצוינת להתעלם מזה שלמצות יש טעם של מצות: להטביע אותן בשוקולד. מצות אביב עשו את הזה השנה במה שהם מכנים "מתכון משופר", ולמרות שאנחנו לא זוכרים את הטעם הקודם, אנחנו בהחלט יכולים להגיד שהטעם הנוכחי טעים ביותר. ציפוי השוקולד (שמקורו באבקת קקאו, אגב) תופס נדבך מרכזי על החטיף הזה, עד שכמעט לא ניתן לראות את המצה, והשילוב של השניים בפה גורם לכל פסח הזה להיראות הרבה פחות קשה לעיכול.
מחיר: 21 שקל ל-200 גרם.
מצה אורגנית של אביב
התקוות כאן היו גדולות – אולי בגלל שהמכבש השיווקי התגלגל גם עלינו, וגם אנחנו מזהים בין אורגני ובין טעים. אבל המצה האורגנית כאן היא פשוט מצה מקמח מלא. מה זה אומר? לקמח מלא יש נטייה לטעם יותר "יבש", גרגרי. במצה, שהיא ממילא פחות או יותר המאפה הכי יבש מחוץ לבייגלה, קמח מלא הופך את הנסבל לפחות נסבל. משום מה, אולי בגלל החוסר בחומרים משמרים ואולי לא, במצה הזו, למרות שהתקבלה טרייה, יש טעם לוואי קופסתי, כמו קרקרים שישבו בפלסטיק יותר מדי זמן.
מחיר: 25 שקל ל-400 גרם.
מצות אורגניות של חברת השדה
מצה אורגנית מקמח מלא ומצה אורגנית מקמח כוסמין מלא (אם החיטה!) נחתו על שולחני. האמת, התרשמתי. הקמח המלא הזכירה לי במראה את המגילות הגנוזות (לוק מכובד כזה, של נייר קלף), וגם הייתה טובה יחסית, למרות היובש מהסעיף הקודם. גם טעם לוואי לא הורגש. הכוסמין פחות עשתה לי את זה, אבל מכיוון שקמח הכוסמין ידוע כקל יותר לעיכול וגם כבריא עד מאוד, עשיתי טובה וגמרתי מהצלחת. בסך הכל אפשר להכתיר את האורגניות של השדה כמצות מוצלחות, כפי שניכר גם במחירים.
מחיר: קמח מלא: 25-26 שקל ל-300 גרם, כוסמין מלא: 27 שקל ל-300 גרם.
קמח שיפון מגיע מחיטה הגדלה במקומות קרים וגשומים יותר, והוא כהה יותר – אפור לפני האפייה, חום כהה אחריה, קשה יותר לאפייה, והטעם שלו מלא, מעניין, נוטה לחמצמצות. לחם שיפון הוא לחם לגדולים, הוא נעדר את הרכות הפשוטה והמפנקת של לחם לבן. אבל הטעמים המורכבים של הלחם מתהווים בזמן התפיחה, הזדמנות שלא ניתנת למצה. במצה, אותו קרקר מדופלם, קמח השיפון שהתווסף כאן לקמח הלבן הרגיל מעניק מעין מרקם גרגירי, חולי מאוד. אם אמרנו שהמצה האורגנית הופכת את הנסבל לפחות נסבל, כאן התוצאות חריפות יותר: הטעם פשוט בלתי נסבל, לפחות כשאוכלים את המצה סתם ככה.
דברים דומים להפליא אפשר להגיד על המצות שהוסף להן סובין. סובין הוא קליפת גרגר החיטה, אותו חלק שמסירים כדי להפוך קמח מלא לקמח לבן, והוא מלא סיבים, ככה שהוא בריא בשבילכם. הטעם דומה מאוד לזה של המצות עם השיפון (לקורבנותיי נדרשו שתי טעימות כדי להבחין בין המצות).
החדשות הטובות הן, כרגיל בפסח, לאוכלי מצה שרויה; למרות שהשיפון והסובין נותנים למצה יבשה טעם חולי, הם הופכים להיות קצת יותר מעניינים בפה בתור חלק מתבשילים שדורשים להרטיב קצת את המצות; מצה בריי שהוכנה עם מצות שיפון וסובין (טוב, וקצת מצה מחולקת רגילה כדי להרגיע את כל הבריאות הזאת) הייתה לא רעה בכלל.
מחיר: 20 שקל ל-400 גרם.
Cream ביס – עוגיות קרם צרפתי מצופות, מצות אביב
חברת מצות אביב מתמחה במצות. היא לא מתמחה בקרמים, היא לא מתמחה בציפויים והיא לא מתמחה בשילוב של כל השלושה. התוצאה היא סוג של קרמבו על בסיס מצה מועשרת שגרר מבטים מבוהלים ("זה נראה מפחיד לאכול"), קולות לא ברורים שהשמיעו הטועמים ואף זעקות אימה. הציפוי נטה להימס בטמפרטורת החדר ואף לפני הוצאת התבנית השברירית במיוחד מהשקית המגנה בקושי, נמעכה אחת הנשיקות לכדי מצב בלתי אכיל. הקרם שוב פילג אותנו בין מסנגרים מרוצים למקטרגים משתעלים שטענו כי הוא דחוס מדי והמצה זכתה ליחס צונן בנימוק שהיא קשה מדי. לא נלקחו מנות שניות.
מחיר: 21 שקל ל-300 גרם.
לא נעים, כמה שנהניתי מהעוגיות האלה. צורתן צורת לב, הן מצופות שוקולד מצד אחד, ויש להן טעם של העוגיות הכי סתם בעולם. אז מה מצאתי בהן? לא יודע, כנראה את מה שאנשים מוצאים בקרקרים האלה, שבצדם האחד ציפוי צימקאו (שאיכשהו תמיד מדביק אותם לקרקר השכן בחבילה). אולי זו פשוט ההתרגשות מעוגייה לפסח שאין לה טעם לא של בוטנים ולא של קוקוס. לא באמת איכותי, אבל מושלם לקפה.
מחיר: 20 שקל ל-400 גרם.
ונסיים בהמלצה חמה: דגים טריים של "דגת הארץ"
פעם הסופר היה מקום שפחות נעים להיות בו. היו בו בריכות עם דגים, ולידן היה ניצב איש רשע למראה, שהיה שולה מין המים דג אחר דג ומכה בו למוות. היום יותר כיף בסופר - סרחון הדגים לא קיים עוד, ובעיקר - לא צריך לחזות במעשי ההרג האלה, שבסך הכל די מקלקלים את התיאבון. אבל מה - אלייה וקוץ בה: אמנם אין איש שהורג דגים, אבל גם דגים אין. לפחות לא כאלה טריים ויפים, שעושים לך חשק להניח את המחבת על האש.
את הפרדוקס הזה הצליחו, לשמחתנו הרבה, לפתור ב"דגת הארץ": הם אינם עומדים ליד מחלקת מאפים וקוטלים בדגים בלייב, אלא משווקים למרכולים מגשיות עם פילטים טריים, נקיים ומוכנים לשימוש (בינתיים רק של בורי, אמנון, מוסר ואדמונית). אנחנו טעמנו, ונהנינו עד השמיים. טריים לגמרי, טעימים לגמרי, מקבלים באהבה את כל צורות ההכנה שהמצאנו בשבילם אד הוק. הבעיה היחידה הייתה עם העצמות: למרות הפילוט המושקע, נותרו כמה שהיינו צריכים להוציא בעצמנו, וכידוע, לא באנו כדי לעבוד.
בינתיים אפשר להשיג את הדגים האלה רק ברשת מגה בגוש דן, אבל זה עומד להשתנות.
שורה תחתונה: סוף סוף, דגים טריים בסופר!
מחיר: כ-35 שקלים למגשית של 400 גרם.
>> ומה אתם מתכוונים לבשל בחג?