תכלס אנחנו בעד זה שתכינו עוגת גבינה לשבועות בעצמכם – ערוץ האוכל וזה, אבל לטובת מי שמתעצל (כן, אנחנו יודעים, אין לכם זמן), החלטנו שלפחות כדאי שתדעו איזו עוגה לקנות. סקירה גבינתית במיוחד
על סף שלמות. עוגת גבינה עם אוכמניות
עוגות גבינה של גידרון
עוגת גבינה ללא סוכר
נפלתי בפח. כשהציעו לי לקחת עוגת גבינה הביתה ולכתוב עליה ביקורת הייתי כל כך נלהב שאפילו לא שמתי לב שצמד המילים "ללא סוכר" נזרק לו לחלל האוויר. מכיוון שסוכרת לא נמנית עם שאר תחלואי הגוף שלי, אף פעם לא התנסיתי עם ממתיקים מלאכותיים והשד, כך מסתבר, לא נורא בכלל.
למעשה, העוגה הייתה כל כך יפה, כל כך עשירה, כל כך מתוקה – שלא ניתן היה כלל לשער שמדובר בכזו שמסתפקת בתחליפים במקום בדבר האמיתי. כל זה טוב ויפה עד שמגיע אותו רגע בו עוצרים בין ביס לביס ומגלים את טעמו הבלתי נלאה של טעם הלוואי. ראוי לציין שלא מדובר בטעם שמקלקל את החגיגה הכללית, אבל הוא ללא ספק מורגש.
שלפתי את העוגה מהמקרר ברגע מכריע בארוחת שישי המסורתית אצל ההורים. רבע מהטועמים זיהו ישר שלא מדובר בעוגה רגילה והתלוננו על טעם לוואי. כשהסברתי להם שמדובר בעוגה ללא סוכר קיבלתי נזיפות כאילו הייתי ברק אובמה שמסרב להפיל את הכור באירן.
מעבר לעניין הטעם יש גם את העניין הבריאותי. ספק גדול שעוגה עם כל כך הרבה ממתיקים מלאכותיים יכולה להיות בריאה. רשימת המרכיבים של העוגה בלתי נגמרת עם שמות כימיים מסובכים. ולא פחות חשוב, הקלוריות שלה אינן פחותות מעוגת גבינה רגילה עם סוכר. רוצה לומר, אם אין לך בעיה סוכרתית, אין לך שום סיבה להתקרב לעוגה הזאת.
כל בית צריך עוגת גבינה | יח``צ:
דניאל לילה עוגת גבינה אפויה
כמו שניוטון, לפי האגדה לפחות, גילה את כוח הכבידה בעקבות נפילת תפוח על ראשו, יש סיכוי שאלברט איינשטיין הגיע למסקנה שהכל יחסי בחיים בעקבות אכילת עוגה קנויה. כי מידת ההנאה לא עומדת בפני עצמה, אלא ביחס לציפיות, לניסיון העבר וכמובן – למחיר.
לכן, כשבאנו לשפוט בהגינות את עוגת הגבינה האפויה והקפואה של גידרון, נאלצנו להדחיק כל זיכרון מהמאפים הביתיים של אימא וניחוחות המאפייה השכונתית, ולהתמקד בזן "עוגות הסוּפר" הלא-כל-כך-מוערך. הדעות שהתקבלו בקרב הטועמים לא היו ממש אחידות.
הרוב הסכימו שהעוגה מתוקה בדיוק במידה הנכונה והבסיס ספוגי, חסר טעם ומקלקל, אך לגבי שאר הסעיפים היו מחלוקות: חלק חשבו שהעוגה יפה בשל חלקה העליון החלק, בעוד שאחרים דווקא טענו שהיקפה נראה מעוך מדי. יש מי שאמרו שהעוגה דומה לעוגות ביתיות אפויות ואף מתעלה על העוגה של אמם, בעוד שאחרים אמרו שהיא ממש לא משהו מיוחד. מבחינת המחיר, חלק מהטועמים היו מוכנים לשלם עבורה 20 שקל בלבד, בעוד שאחרים חשבו שהיא מתומחרת בצורה הוגנת – 36.99 שקל.
בשורה התחתונה, יש לעוגה יותר נקודות חיוביות מאשר שליליות, ואם אתם זקוקים לפתרון קל ומהיר לאורחים שקפצו עליכם לפתע – לכו על זה.
עוגת גבינה עם אוכמניות
בסיום ארוחת ערב מלאת משתתפים הוצאנו שלוש עוגות מסוגים שונים אך דומים: עוגת אייריש קרים עם שוקלד לבן וגבינה מקונדיטוריה מובחרת, עוגת גבינה ואוכמניות מאפייה ביתית והשלישית – עוגת הגבינה ופירות יער של גידרון. האורחים התבקשו לטעום פרוסה אחת מכל עוגה ולחוות את דעתם. אלו שבדיאטה קיבלו הנחה והורשו לקבל טעימה קטנה מהשלשה.
עוגת הגבינה של גידרון קיבלה משלושה טועמים את הציון הגבוה ביותר – 5, שהוא גבוה יותר מזו שקיבלה העוגה באפייה ביתית. מביך למארחת, אבל על טעם ועל ריח, אתם יודעים. שניים אחרים (ולמען ההגינות נציין כי מדובר בשני אופים מיומנים, קפדנים בספירת הקלוריות ובעלי חוש טעם חריג במיוחד) טענו שהעוגה טובה, אך מעט שמנונית. אחד נוסף טען שהעוגה מצוינת. ואכן, מדובר בשילוב אהוב על חובבי עוגת הגבינה. מוס הגבינה טעים ואינו מתוק מדי, תחתית העוגה בטעם הווניל נימוחה בפה ומשתלבת היטב והתחושה הכללית, עם פירות היער, היא של עוגה קלילה שאינה מכבידה בסיום ארוחה מלאת קלוריות. אם היינו מורידים מעט מתחושת השמנוניות היינו מקבלים עוגה מושלמת לחובבי הז'אנר.
מחירים: 31.99 – 54.99 שקל. להשיג: בכל סניפי רשת שופרסל.
בחושה, אבל משודרגת. ריקוטה דובדבנים
עוגות גבינה של לחם ארז
נפתח באזהרה: אל תקבלו מגש מלא עוגות גבינה של לחם ארז על בטן ריקה. זה לא בריא לעוגות, וזה בטח לא בריא לכם. קולקציית העוגות "פינוק בלבן" של הרשת שרדה אך בקושי את הפיות תאבי הריקוטה והשמרים, ולהלן הממצאים העיקריים מן הטבח.
ראשון עלה קורבן מאפה אנטיפסטי – מאפה שמרים ממולא באנטיפסטי חציל ובטטה עם מעט גבינה וממרח צ'ימיצ'ורי. בפועל מדובר במעין עוגת שמרים מלוחה, שנראתה יפה עד מאוד אך לא לחלוטין הצליחה להסעיר. נדייק: הבצק היה מצוין – רך ועתיר במידה הראויה. אלא שהמילוי היה מועט מדי, ולא מאוד טעים, וככלל לא סחב את כל העסק למחוזות שאליהם הוא היה אמור להגיע.
עוגת ריקוטה דובדבן שנדגמה שנייה הפכה אותנו למאמינים מאושרים ולחסידי ריקוטה ודובדבנים. מדובר בעודה מזן העוגות הבחושות, אבל משודרגת לעילא. היא לחה בדיוק במידה הנכונה ומלאת הפתעות כרימון. הריקוטה והדובדבנים ספק משמשים במילוי ספק כחלק אינטגרלי מהעוגה. היא לא הייתה מתוקה מדי ולא שמנונית מדי, וסיפקה אותנו לחלוטין ליד הקפה.
המתוקים יותר מוצלחים. לחם ארז
למרבה הצער, אל עוגת הקראנץ ריקוטה ושקדים הגענו כבר פחות מורעבים. למרבה השמחה, זה לא מנע מאיתנו לעשות עליה סיבוב מכובד. מדובר בעוגת שמרים במילוי ריקוטה ושקדים שגם בצקה וגם מילויה היו מדויקים ועשו עבודת קודש – הבצק עתיר חמאה ועסיסי, והמילוי לא מתוק מדי ונימוח בפה. אין ספק, ריקוטה זה השוקולד החדש.
אחרונה התערתה אל קרבינו עוגת גבינה אפויה קלאסית, שלא ברור מה קלאסי בה בדיוק. אולי זה בגלל שהקלאסיקה שהרגילו אותנו אליה בבית היא שעוגת גבינה אפויה זה משהו יבש ומתפורר וחסר עומק. זאת של לחם ארז היא ההפך הגמור. למעשה, לא היינו סגורים על זה שהיא אפויה בכלל. אנחנו לא מוכנים לברר כמה אחוזי שומן היא מכילה, אבל היא בהחלט עשתה רושם של עתירה ועשירה. בסיס פריך בגובה הנכון, שכבת גבינה עבה אך לא אגרסיבית, שהמשחק בין המתוק והמלוח בה מוצלח ביותר, ופתיתי שוקולד לבן מעל שהפכו את כל העסק לחגיגי ביותר.
מחירים: 39-80 שקל. להשיג: בסניפי לחם ארז מיום ה' 14.05.09 עד יום שבת 30.05.08.
מתוקה ומתחכמת מדי. עוגת מסקרפונה
עוגות גבינה של רולדין
הנה מה שידעו לספר לנו ברולדין על הרגלי הצריכה שלנו של עוגות גבינה: רוב הנשים מעדיפות עוגות גבינה אפויות, בעוד שרוב הגברים מעדיפים אותן קרות, עם כמה שיותר שמנת ומוס בבקשה. אכן, אינפורמציה מפתיעה. מה שכן – רוב עם ישראל (77 אחוז אם לדייק), מתכוון לאכול עוגת גבינה בשבועות, קנויה או ביתית.
עם הידע הזה פנינו לטעום את ההיצע של רולדין השנה. ואלה הממצאים: עוגת הגבינה האפויה בשילוב שוקולד לבן מצופה בקרם שמנת וניל הייתה המוצלחת ביותר מכל העוגות שטעמנו. בסיס בצק הגבינה אמנם לקה מעט בטעם לוואי תעשייתי, אבל בסך הכל היה טעים מאוד. הקרם היה מתוק מאוד, ולאחר אכילה מרובה מהעוגה החל להרגיש כבר מתוק מדי והותיר תחושה של צרבת קלה. אבל זאת כבר אשמתנו. עיטורי השוקולד על העוגה היו מוצלחים ואיכותיים. לא כל כך הבנו את קישוט נגיעות הקקאו שעוטרו במטווה של מזלג, אך מילא. השילוב בין הגבינה לשוקולד הלבן נעשה בצורה טובה.
סינתטי ומתוק מדי. עוגת פיסטוק וקדאיף
בעוגת גבינה על קדאיף פיסטוק קיבלנו קרם פיסטוק בטעם סינתטי למדי ובמתיקות מוגזמת, שעליו עוגת גבינה חביבה ושערות קדאיף סבירות. פירות היער החמצמצים קצת רעננו את המנה האובר-מתוקה הזו אבל בגדול – לא נרשמו קריאות התלהבות.
עוגת מסקרפונה קרמל דווקא הייתה חביבה. המרקם של הקרם והעוגה היה נחמד ותוספת המרנג עשתה מעניין בפה, אבל גם העוגה הזו חטאה במתיקות יתר, שלא לומר בהתחכמות יתר. חברים, קיפ איט סימפל.
אחרונה נדגמה עוגת גבינה קרה קלאסית – שזה תמיד מה שאדם צריך בשבועות. היא הייתה רעננה ומתוקה במידה והאווריריות שלה הקנתה לה מרקם של מוס יותר משל עוגה.
