חובה במקפיא
הגלידה הראשונה שטעמנו, וגם זו שהותירה בנו את החותם הכי עמוק. ה"פיש פוד" – יעני אוכל דגים, אבל אל תיתנו לזה להוריד לכם את החשק – עשתה עלייה רק לאחרונה, ומיד קיבלה מאיתנו את אות "עולת הזהב". מדובר בגלידת שמנת בטעם שוקולד שיש בה גם חתיכות מרשמלו, קרמל ופאדג' שוקולד בצורת דגיגונים – שילוב מתוק שזה למות ומרנין עד בלי די.
מחיר: מ-26 שקלים לחבילת 400 גרם.
אחד הארטיקים שעשו את ילדותנו שמחה ומאושרת הוא הגלשן (וניל עם ציפוי של קרטיב לימון) – ואם אין גלשן, אז תותי פרוטי בבקשה (שזה אותו דבר רק בציפוי ורוד פציח). ארטיק הפרילי של נסטלה משחזר את ההצלחה המופלאה הזו, ועוד בגרסת גלידת יוגורט – מה שהופך אותו לשלגון האידיאלי במקפיא. הוא מגיע בשני ציפויים חדשים, אננס ותות, ומאפשר באמת מקסימום הנאה, בעלות של 100 קלוריות בלבד.
מחיר: 4 שקלים לשלגון, 23 למארז של שישה.
האריזה של הגלידות האורגניות של השדה לא כל כך מבטיחה. בניגוד לצבעונית היפה והממותגת היטב של המתחרים, בהשדה כנראה דוגלים במינימליזם. קופסה לבנה, סמל החברה, עוד עיטור קטן ולא במיוחד סקסי, וזהו בערך. לכן מה רבה הייתה הפתעתנו כשגילינו בקופסה הצנועה גלידה איכותית של ממש, כזו שיכולה לתת פייט יפה למתחרות הרציניות בשוק. שלושה טעמים טעמנו – וניל, שוקולד-תפוז ויוגורט אננס – ושני הראשונים היו ממש מעולים. לווניל היה טעם של עז וניל הצמח, ולא של החיקוי הסינתטי שלו, לשוקו-תפוז היה טעם של שוקולד מריר איכותי, ולחשוב שהכל עוד אורגני? תענוג.
מחיר: 29 שקלים ל-500 מ"ל.
נו, נחמד
כמה רעש עושים סביב המגנום הזה, אלוהים. פרסומות, הפקות, בלגנים. לרגע חשבנו שמדובר בציפוי של זהב אמיתי. ובכן, בפועל מדובר בארטיק וניל עם פסים של ריבת חלב, מצופה בשוקולד בצבע מוזהב. והטעם? טעים לאללה, כמו כל המגנומים האחרים. אנחנו לא באים לזלזל במותג המדוגם הזה, מגנום, הוא באמת אחד הטובים והמדויקים – אבל הגולד? לא יותר מעוד אחד בסדרה.
מחיר: 9 שקלים לארטיק בודד, 33 לשישייה של גרסת המיני.
הקונספט נחמד: ארטיק לילדים בצורת פרפר, שכל חצי שלו שעון על מקל משל עצמו – מה שמאפשר חלוקה נקייה וקלה של הארטיק לשני זאטוטים. הקרטיב עצמו הוא שרבט, טעמו אמור להיות "טעמי פירות", אבל למעשה הוא מזכיר עד מאוד מיץ ענבים מהסוג שבא בשקית, ונמכר בהמוניו בקיוסק שליד בית ספר. אמנם אין צבעי מאכל וככה, אבל אנחנו נותרנו עם תחושה של ג'אנק.
מחיר: כ-4.5 שקלים לקרחון.
בהתחלה התלהבנו – קרטיב משקה אנרגיה! אמנם סביר שזה לא הקרחון הכי טעים בארץ, אבל היי – אם נצא ממנו אנרגטיים, זה שווה. ואז טעמנו: הטעם, כמצופה, מזכיר טיפה סוללה וטיפה סירופ נגד שיעול. למעשה, ככל שהעמקנו לקק הגענו למסקנה שהוא ממש טעים – אבל מה, כל איכות מעוררת היא ממנו והלאה. מסתבר שמדובר בחיקוי טעמם של משקאות האנרגיה, בלי שום ניסיון לחקות גם את פעולתם. חבל.
מחיר: 2.30 לקרטיב.
בליסימו יצאה בליין חדש של גלידות עם 2 אחוז שומן בלבד, בטעמי וניל שונים. אנחנו טעמנו גלידת אייס קפה ונילה וגלידת וניל עדשים, ונהנינו, אבל לא מאוד. באייס קפה טעם הקפה היה חלש מדי, וגם הווניל לא סיפק את הסחורה. הווניל עדשים קצרה קצת יותר מחמאות, ואף חוסלה במהירות סבירה.
מחיר: 23 שקלים לקופסת 1.3 ליטר.
לא נפלנו
הסיבה שהרשינו לעצמנו לשבץ את האגן דאז בקבוצה הכי פחות מכובדת היא רק שהציפיות שלנו היו גבוהות. האגן דאז נו, אנחנו מתים על האגן דאז! בקיצור, על הטעם החדש לא מתנו, אפילו שיש בו בייליס אמיתי, ולא סתם אייריש קרים סוג ז'. גלידה טובה, לא נגיד שלא, אבל לא מצוינת. אחידה וחלקה, בלי הפתעות, בלי הערך המוסף הזה שתמיד מכריח אותך לקחת עוד כפית אחת, הפעם באמת אחרונה.
מחיר: כ-30 שקל לאריזת 500 גרם.
קרחון בארבעה טעמים – דובדבן, משמש, ענבים ואננס – שהקטע שלו הוא בכלל המקל: משהו פלסטיקי שאפשר למלא במים, ולהשפריץ בהנאה על העוברים והשבים. אם הקרטיב עצמו היה טוב במיוחד היינו סולחים על הצעצוע המטופש – אבל הוא לא. איך נאמר, קרטיב רמזור הרגיל ריגש אותנו יותר. והצעצוע המטופש? מטופש, וגם קצת חורק.
מחיר: כ-4.50 שקלים.
כפי שיכולתם לראות למעלה, הגלידות האורגניות של השדה מאוד הפתיעו אותנו, ולטובה. מה לעשות שאת גלידת היוגורט שלהם לא כל כך אהבנו. חשנו שהיא לא מספיק מתוקה, ולמעשה, כשניסינו למלל את טעמה לא הצלחנו לעלות על שום טעם מובחן.
מחיר: 29 שקלים ל-500 מ"ל.
גלידל היא סדרה ותיקה לשומרי משקל, ויש לה את אוהביה ושונאיה משכבר הימים. אנחנו טעמנו רק את טעם הבננה החדש, ולא במיוחד נהנינו. המרקם אינו כשל ארטיק אמיתי ומרגיש מלאכותי ומשונה, וטעם הבננה נחמד כשלעצמו (נו, טעם של "בטעם בננה"), אבל איכשהו, עם כל הדיאטטיות הזאת, לא באמת עובד. 33 קלוריות לארטיק.
מחיר: 5 שקלים ליחידה, 39 לאריזה של 8.