בן אנד ג'ריס השיקו לקראת סיום הקיץ את מה שנראה כמו הווריאציה שלהם לגלידוניות האיקוניות. מדובר בחטיפי גלידה שנקראים פיסס, ומגיעים בשני טעמים: פיסס בצק עוגיות, כלומר גלידת שמנת עם וניל וליבת בצק עוגיות בציפוי פאדג' ופירורי עוגיות, ופיסס סולטד קרמל בראוני - גלידת שמנת עם קרמל מלוח וליבת בראוני בציפוי פאדג' ופירורי עוגיות.
הסוד של גלידוניות הוא בפשטות שלהן: מלבן של שוקולד פריך (או צימקאו, לא נתקטנן) במילוי של גלידה קרמית, שנזלל בשניות. בגרסה של בן אנד ג'ריס יש הרבה יותר מורכבות; הגלידה עוטפת ליבה של בראוני או של בצק עוגיות, ומעל שתי אלה מגיע הציפוי של שוקולד עם פירורי בצק עוגיות. כל השכבות יחד יוצרות חוויה הרבה יותר עמוסה בחלל הפה מאשר הגלידוניות הקלאסיות, וזה לא נאמר לחיוב.
מוזמנים לצפות במבחן הטעימה המלא באינסטגרם של ריטה או בטיקטוק
אתחיל בטעם הסולידי יותר, בצק עוגיות. בדרך כלל מדובר בטעם מתוק באופן קיצוני, אפילו ילדותי מעט, אבל כאן הוא עבד טוב יותר מאחיו הקרמל המלוח. שילוב הטעמים של ליבת בצק העוגיות וגלידת הווניל הצליח לעבוד לא רע בכלל. הבעיה התחילה בשילוב עם ציפוי השוקולד ופירורי העוגיות. כל זה ביחד יצר ערב רב של מרקמים בחלל הפה והותיר תחושה פירורית מאוד. זאת גלידונית שצריך לעבוד עבורה: לועסים עוד ועוד, ועדיין מרגישים פירורי עוגיות בפה.
טעם הקרמל המלוח והבראוני היה דומה מבחינה מרקמית, אבל מתוק וצעקני בהרבה. בסך הכל שני הטעמים לא היו גרועים אבל גם לא מדהימים, והבעיה כולה מסתכמת במרקם הפחות מהנה מזה של הגלידונית הקלאסית ובמורכבות המוגזמת שלא לצורך. אישית, אני מעדיפה להישאר נאמנה לגלידות הפיינט הרבות והטובות של בן אנד ג'ריס. שם השילובים, שגם הם נוטים לעיתים לעומס, בין גלידה לתוספות לעוגיות ולפאדג' הם הרבה יותר מהנים מאשר בחטיף הפיסס החדש. את הגלידוניות שלי אני מעדיפה לצרוך בצורתן השגרתית יותר.
ואי אפשר שלא לתת את הדעת גם על סוגיית המחיר: 24.90 שקלים למארז בן 150 גרם זה מחיר גבוה מאוד, כמעט כפול מהמחיר של גלידוניות סטנדרטיות (שעולות כ-55 שקלים למארז גדול של 600 גרם). אפשר להבין את המחיר הגבוה יותר של בן אנד ג'ריס לאור מורכבות המוצר, ואולי גם איכות חומרי הגלם, אבל במקרה הזה לא בטוח שהתוצאה הסופית מצדיקה את המחיר.