חוויות מהסדנה של ארז קומרובסקי, וגם מתכון לקלצונה עם גבינה

כבר שנים שאני רוצה להגיע לאחת הסדנאות של ארז קומרובסקי בגליל. ארז הוא מושא אמיתי להערצה; קשה לשכוח את המקום הראשון שהיה לו בהרצליה פיתוח, מקום קטן, שבו היו מתקבצים המוני קונים בתור ארוך, כדי לקנות מהלחמים והמאפים החדשים שכמותם לא היו עד אז בארץ.

ארז המתין לנו בכניסה לביתו בישוב הקהילתי מתת שבגליל העליון, ממש ליד הטאבון, שאין מתאים ממנו לאחד מסביב קבוצת אנשים ולגרום להם להרגיש שהם במקום בנכון. משם יצאנו כולנו למרפסת, אל תוך הנוף המרהיב של הרי הגליל, ושם חיכתה לנו ארוחת "ברוכים הבאים" מלאה בכל טוב: שעועית שחורה מעורבבת עם מסבחה, פוקצ'ות, סלט שומר עם קרוטונים, גוואקמולי, סלט עגבניות על האש עם ארוגולה, והכל כל כך, אבל כל כך טעים. לצד כל אלה הוגש לנו יין ביד רחבה.

שבעים ושמחים יצאנו עם ארז לסיור בבוסתן האורגני שלו, שם הרחנו וטעמנו את מיני עשבי התיבול שהוא מגדל, כהכנה לסדנת המאפים והירקות שנרשמנו אליה, שמתחילה מיד אחרי.

בתחילת הסדנה ארז מלמד אותנו להכין פוקצ'ה ואחריה קלצונה – מאפה איטלקי שנהוג לראות בו מעין פיצה סגורה, אבל אצל ארז הוא הרבה יותר מזה. את הבצק הוא מכין בשלל צבעים: אדום מסלק טרי, ירוק מתרד טרי וצהוב מכורכום טרי, ממולא בעלי מנגולד וגבינות. זה לא דומה לאף קלצונה שאכלנו בעבר, ומצית בנו חשק עז למהר למטבח הביתי ולהכין בדיוק את זה, כמו ארז. אחר כך הכנו עם ארז סלט קולרבי ואשכוליות אדומות וצהובות, מעורב ירקות של ארטישוק, בצל וכרובית עם תיבול של מעורב ירושלמי, שהיה לא פחות ממדהים, וריזוטו פטריות. כל מה שצריך בשביל ארוחה צמחונית מושלמת. והיין? זרם כמים, אל תדאגו – כל מנה והיין שלה. אם רק לא הייתי צריכה לנהוג את הדרך חזרה, הייתי יכולה ליהנות ממנו עוד ועוד.

את חלקה האחרון של הסדנה העברנו מתחת לפרגולה בבוסתן, עם שתייה חמה ומנה אחרונה כמו שצריך. זהו, ככה נגמר המפגש הראשון, אבל בטוח לא האחרון, שלי עם ארז קומרובסקי. עד הפעם הבאה, אני מכינה גרסה משלי לקלצונה סלק שהוא לימד אותי להכין. אבל אתם יודעים מה? בלי האווירה הגלילית זה לא אותו הדבר.