הקרב על החומוס
חומוס הוא מאכל שמעורר הרבה אמוציות, אין ספק, אבל מי ידע שהוא יעורר כאלו אמוציות ברחבי הממלכה המאוחדת. קרב קטן על איך עושים חומוס ניטש בין שתי דמויות מרכזיות בקולינריה הבריטית: בפינה הימנית, כתבת האוכל מרי ברי שנתנה מתכון לחומוס שכלל גרגירי חומוס משומרים, שמן זית ויוגורט, והשמיטה את הטחינה הגולמית. בפינה השמאלית, השף הישראלי-לונדוני המצליח יותם אוטולנגי, שלא הצליח לקבל את הגרסה שלה ואף קטל אותה בלהט באופן פומבי.
נכון, המתכון המקורי של החומוס לא מכיל שמן זית אלא רק טחינה, וגם עדיף שגרגירי החומוס יהיו אמיתיים ולא משומרים ומלאים בחומרים זרים, אבל לכל אחד מותר לתת את הגרסה שלו, לא? מצד שני, ממי אתם מעדיפים לקבל מתכון של חומוס? מבריטית בלונדינית לבנבנה בת 79, או שף ירושלמי שלימד את הבריטים לאכול אוכל ים תיכוני?
מכסחי התחת
למקדונלד'ס נמאס מהשמועות שהם משתמשים בבשר נחות, שטוף באמוניה ומוזרק ב"פינק סליים", או שהם משתמשים בחלקי בשר כמו עיניים ושפתיים, והם שלחו את גרנט אימהרה מ"מכסחי המיתוסים" לבדוק את קו הייצור של ההמבורגרים. אימהרה מצא, מפתיע מפתיע, 100 אחוז בשר בקר טרי ונקי, שהפך במחי מכונות יצור לביג מק עסיסי.
עזבו את זה שאי אפשר באמת לקרוא לגרנט אימהרה "מכסח מיתוסים" כי הוא לא ג'ינג'י ממושקף או ז'לוב עם מגבעת ושפם, אבל בתור "מכסח מיתוסים" הוא לא אמור לשאול שאלות קשות ולנסות להפריך אמיתות שמוגשות לו על מגש? כך או כך, אני מחכה לפרק שבו יראו איך *באמת* מכינים צ'יקן מקנאגטס.
עוד באוכל טוב:
טראפל שאפל
כמה עשירה אופרה ווינפרי? היא כל כך עשירה שהיא הקימה רשת טלוויזיה שתשדר את האג'נדה שלה. היא כל כך עשירה שהיא הולכת להוריש 30 מיליון דולר לכלבים שלה (אמיתי), היא כל כך עשירה שהיא הוציא יותר מ-800 אלף דולר על שיט בים התיכון לעובדים שלה, והיא כל כך עשירה שהיא מביאה את הכמהין הפרטי שלה כשהיא יוצאת למסעדה.
מתברר שווינפרי, שסיפרה פעם בראיון שהיא נושאת איתה תמיד מלח ושמן כמהין, כבר לא מסתפקת בתחליפים של פשוטי העם לפטריות, אלא מסתובבת עם פטריית כמהין אמיתית, אותה היא מגררת ומוסיפה למנות שהיא מזמינה במסעדות. המחיר של פטריות הכמהין עומד בדרך כלל על כמה עשרות אלפי דולרים לקילו ויכול גם להגיע להרבה יותר, אבל בשביל אופרה זה כסף קטן. אז בפעם הבאה שאתם שואלים את עצמכם "מה אופרה הייתה עושה", פשוט תשפכו על זה כמהין, והרבה.
זה בכל מקום
עשרות אלפי מילים נכתבו על סוכר, ובצדק. אנחנו צורכים יותר מדי סוכר באופן מדאיג, ולא רק בקינוחים וממתקים – הסוכר נמצא בהמון מוצרים אחרים שאנחנו צורכים באופן קבוע, מקופסאות שימורים, דרך רטבים ועד לחם, והחברות המסחריות שאחראיות על ההתמכרות שלנו לסוכר מנסות למשוך את ידיהן מהנושא. הנה השנקל של ג'ון אוליבר על הנושא מתוך התכנית שלו "Last Week Tonight" וכרגיל, זה ממש מצחיק.
אל תבאסו לי את הפיצה
מתברר שיש דרך מדעית לאכול פיצה. בסרטון הנ"ל יש מילים כמו "עקומת גאוס" ו"ציר K", אז בהצלחה עם זה.
ועוד יותר קטנים:
די אמריקה, פשוט די: עוגת הקומות הזאת מורכבות משלוש עוגות פאי שאפויות בתוך 3 עוגות אחרות, עם פרוסטינג ביניהן, אגוזים וקרמל.
אם במקרה אתם מתכננים לחגוג את האלווין בסוף השבוע הקרוב, הנה כמה אופציות לתחפושות אוכל. מצאתי שם קאפקייק סקסי, בוריטו סקסי וסושי סקסי, אבל לא הצלחתי למצוא לאפה סקסית. אעדכן.
שפצו"ר קל למקרר שלכם, ויש לכם דרך מעולה לאחסן בקבוקים.
ג'ים גפיגן הוא איש מצחיק, הוא אוהב אוכל והוא כתב על זה ספר מצחיק. הנה ראיון איתו.
תפסיק לסובב את הבצק ותכין כבר את הפיצה המחורבנת.
אחרי הסרטון של "אוסטרלים טועמים ממתקים אמריקניים", הנה סרטון חדש שלהם טועמים לראשונה חטיפים מלוחים, והמראות קשים.
ולסיום: