טיפ לדיאטה: אל תבלעו
השפית ג'יאדה דה לורנטיס תמיד שיחקה על הקלף של הבחורה היפה שיודעת לבשל. בתכניות שלה בערוץ האוכל האמריקני היא מעבירה ווייב של בחורה חמודה ואיטלקייה – זה אומר שממש לא אכפת לה לתקוע מול המצלמה איזה כדור בשר או כף גדושה בטירמיסו, כי היי, זה האוכל שלה. אז איך היא כזאת רזה? אתם יודעים, הדבר הרגיל – היא שותה הרבה מים, אוכלת הכל במידה ומתעמלת מדי פעם. הרי זה הכל גנים, לא?
אולי לא. גורמים מההפקה של התכנית שלה הדליפו השבוע שג'יאדה פשוט לא אוכלת כלום על הסט של התכנית שלה, ואם היא מצולמת מכניסה משהו לפה היא פשוט יורקת אותו לדלי מיוחד אחרי שהמצלמה נכבית. ומעבר לכך, כשמצלמים אותה בתקריב אוכלת משהו נורא משמין כמו עוגה – זו לא באמת היא, אלא פה של מישהי אחרת עם תווי פנים דומים.
הדובר שלה, כמובן, הכחיש, אבל זו לא הנקודה פה. האם יש לג'יאדה מוסר כפול שהיא מעודדת אותנו לבשל דברים טעימים (ולפעמים גם משמינים) ולא לאכול אותם בעצמה? או שזו בעצם אשמת החברה המעוותת שלנו שמעודדת שפע והפכה את האוכל למלך, אבל מקדשת את הרזון מצד שני? חה, כמובן שלא. כולנו אשמים פה.
מרתה וגווינית': סיבוב שלישי
קצת נמאס לי לתקצר לכם את הריב של מרתה סטיוארט וגווינית' פאלטרו, אבל כל הזמן קורים בו דברים. אז הנה: סטיוארט התעצבנה על אספירציות הלייף סטייל של פאלטרו, אמרה שהיא צריכה לשתוק ופרסמה במגזין שלה בסיבוב השני של הסכסוך הפקת מתכונים שקורצת לגירושין של פאלטרו וסולן קולדפליי כריס מרטין. פאלטרו לא ממש הגיבה (חוץ מצחקוק נבוך ותגובה שכללה משפט בסגנון – אני לא מאמינה שהיא רואה בי תחרות), עד כה. קיצקץ, סוף סוף רווינו קצת נחת מגווינית' הצפודה וראינו תגובה הולמת לביף: מתכון באתר הלייף סטייל שלה ל"עוגת אסיר" (Jailbird cake), שהיא כמובן עקיצה לכיוון סטיוארט שבילתה זמן בכלא. מה שכן, העוגה דומה באופן מעורר חשד לעוגת הזברה של קרין גורן. מפה לשם, אני צופה התערבות של צד שלישי בסיפור – המעריצות השרופות של גורן שהולכות לטקבטק למוות את האתר של פאלטרו עם תגובות שדורשות את הקרדיט לגורו שלהן.
כמו כן, לגווינת' יש רשימת המלצות קניות לחג המולד בשבילכם, עם מוצרים שאתם פשוט ח-י-י-ב-י-ם לעצמכם, כמו מסחטת מיצים ב-4,739 דולרים, רוגטקה ב-28 דולר (ואני מדברת על הצעצוע הזה שאפשר להכין מענף של עץ, כן?) ומטפחונת של הרמס ב-850 דולר. תכינו את תווי השי שקיבלתם מהעבודה המעפנה שלכם.
עוד באוכל טוב:
בוקר טוב טהרן
תמיד זה מפתיע אנשים שיש תרבות, ועוד תרבות אוכל, במדינות אויב שנחשבות חשוכות. קחו את איראן לדוגמה, באף דמיון פרוע של אף אחד היא לא מצטיירת כמקום שוקק עם אנשים נחמדים שאוהבים אוכל טעים. העיתונאית גלרה קיאזנד יצאה לסיור קולינרי בטהרן מטעם המגזין Vice, ומה אני אגיד לכם – בא לי זרשק. הנה החלק הראשון בסיור שלה. כאן החלק השני | וכאן החלק השלישי.
איך אומרים את זה?
הסרטון הבא נורא קטן, אבל אין מצב שאני אתן לו לחמוק מכם ולהסתכם בלינק בסוף המדור. איש מבוגר ואיטלקי מנסה להגיד רוטב ווסטרשייר. נא לצפות פעמיים.
ועוד יותר קטנים
בימים האלו של לפני חג ההודיה האמריקני, מאות אלפי אנשים אמורים לעבור בשדות התעופה המקומיים ברחבי ארצות הברית. ההערכות הן שהם צפויים לאכול כ-8,300 סינבונים בשעה ולדחוס במהירות אל הפה שלהם את 880 הקלוריות של המאפה הזה בדרך אל הטיסה. בכל הנוגע לסינבון (ומיליון ואחד נושאים אחרים), לואי סי קיי אמר את זה יותר טוב ממני.
כן, כן, אלף פעמים כן – אוגר קטנטן אוכל ארוחת חג הודיה קטנטנה.
אוקיי, אני רוצה פיצה.
השנה היא 2014 ויש לראשונה בבית הלבן שף קינוחים שהיא אישה. נו, עדיף מאוחר על מיזוגן.
איזה חג מתקרב בקרוב, חנוכה? במקום דמי חנוכה אני רוצה נעלי בייקון וביצה. תודה.
ולסיום, כנראה שזה בית עוגיות הג'ינג'ר הכי יוקרתי שאי פעם תראו (78 אלף דולר של ג'ינג'ר אורגני, קינמון מציילון, פנינים ואבני אודם). אפשר להוסיף אותו לרשימת המתנות לחג של גווינית' מלמעלה.
