אתם בטח מכירים את התופעה: כלפי חוץ אנחנו משוויצים בשניצלים שלנו, שעוברים במשפחה כבר דורות ואין להם מתחרים ("תשאלו את כל החברים של הבן שלי!"), אבל חרש חרש אנחנו מחפשים כל הזמן דרכים לשדרג אותם, כי עם כל הכבוד לדורות הקודמים – כמה אפשר לדהור על אותו מתכון.
מכיוון שגם אנחנו חלק מהתופעה, ומחפשים כל הזמן איפה אפשר לתת לשניצלים שלנו את הטוויסט הזה, שיהפוך אותם למעולים באמת – נועצנו עם צוות הבשלנים הבלתי נלאה של תפוז, וביקשנו שיחלקו איתנו את תובנותיהם. ויש כאלה, אוהו כמה שיש. זה מתחיל בטיפים כלליים, כמו לחזור על שלבי הבלילה ופירורי הלחם פעמיים לפני הטיגון, מה שמבטיח ציפוי עבה, פריך ומכובד, או בכלל להחליף את הבלילה והפירורים בטמפורה (ביצים, קמח, בירה, מלח ופלפל), וממשיך בשלל עצות שנוגעות לקוצו של פירור. קבלו אותן.
יש חיים לפני הביצה
רובנו רגילים לחשוב שהכנה של שניצל מתחילה בבלילה של ביצה ותבלינים, אבל זה ממש לא חייב להיות כך. בין חזה העוף לביצה המקושקשת יכול להסתתר לו מטמון של טעמים. חרדל, למשל, משדרג את השניצל ללא הכר – והכוונה לחרדל הכי פשוט שיש, של תלמה, שדווקא הוא עושה את העבודה יותר טוב מכל דיז'ון מתוחכם. הצעה שקיבלנו ותפסה אותנו לא מוכנים היא לא להסתפק בחרדל, ולהצמיד אליו פרוסות דקיקות של בצל. גיוון נוסף: עלים של בזיליקום טרי.
עוד עובדה שחשוב שתדעו על שניצלים היא שלדפוק אותם זה כבר ממש פאסה. פורום הבשלנים שלנו חזר וקרא לזה "התעללות", וטען שוב ושוב ששניצל טוב לא צריך להיות שניצל מוכה. רוצים אותו דק? פרסו אותו בעזרת סכין. אבל למה בעצם להעדיף שניצל אנורקטי על פני אחד בשרני ועסיסי? חומר למחשבה.
הבלילה: הרבה טעמים, השריה ארוכה
מאבקת מרק ועד חומץ – הבשלנים שדיברנו איתם נוהגים להעשיר את בלילת הביצה של השניצל שלהם באמת בכל טוב הארץ. רבים מהם גם חזרו והדגישו שככל שתיתנו לחזה העוף יותר זמן עם הבלילה שלו, כך הוא יהיה טעים ועסיסי יותר. זה אמנם אומר שהשניצל יתעכב באיזה שעה-שעתיים (או אפילו ביום שלם) – אבל זה שווה. הנה כמה הצעות נבחרות:
* הצנועה: ביצה, מלח, פלפל שחור ואבקת מרק עוף
* הילדותית: ביצה וקטשופ
* העשירה: ביצה, שום כתוש, רוטב סויה, רוטב צ'ילי מתוק, מעט חרדל, פלפל שחור גרוס, פפריקה, כמון, טיפה מלח וכורכום
המתקתקה: ביצה, 3 שיני שום כתושות, כפית טחינה גולמית, כפית סילאן, מלח ,פלפל שחור, 2 כפות שמן קנולה
* השומית: ביצה, שן שום כתושה (בעונת השום הטרי גם כפית של ממרח עלי שום), מלח ופלפל שחור גרוס
* העדינה: 2 ביצים, 2 כפות מים, כפית חרדל, קמצוץ גרידת לימון, מלח ופלפל
* המהפכנית: במקום ביצה - מכינים בלילה של כוס קמח, שתי כוסות מים ותבלינים (אבקת מרק, חוואייג' למרק או מה שבא). טובלים את החזה בבלילה, אחר כך בפירורי הלחם - ולמחבת. מובטח ציפוי פריך ועבה במיוחד.
* הדיאטטית: אם רוצים לאפות את השניצל, ושעדיין יישאר עסיסי – משרים אותם קודם בתערובת של רוויון, מלח, פלפל שחור ומעט צ'ילי גרוס. אחרי כמה שעות טובלים בפירורי לחם או פנקו – ואופים 20 דקות ב-200 מעלות (10 דקות לכל צד).
הפירורים: מפלאפל ועד קוסקוס
האלמנט המרכזי השני בהצלחת השניצל הוא כמובן פירורי הלחם. כאן נתקלנו בהצעות מוכרות ו"שפויות" יותר, כמו להשתמש רק בפירורי לחם ביתיים או בפנקו (פירורי לחם יפניים), אבל גם בכמה ממשפחת הביסלי הכתוש:
* אבקת פלאפל: נולד בטעות, התגלה כהברקה. במקום פירורי לחם משתמשים באבקה להכנה מהירה של פלאפל.
* במקום פירורי לחם, פתיתי תפוחי אדמה – אפשר למצוא בכל סופר.
* קורנפלקס (הכי רגיל, כן? לא שוגי תות-בננה): מעניק פריכות יתרה לשניצל. אפשר להסתפק בפירורים שבתחתית חבילת הקורנפלקס, אלה שגם ככה אף אחד לא מסכים לאכול.
* פתיתי קוסקוס דק (לא מבושל) ופירורי לחם רגילים, ביחס של 1:1 (אפשר להוסיף גם שומשום).
* פירורי לחם משודרגים עם אבקת שום, פטרוזיליה מיובשת יבשה, שומשום וקצח.
ולסיום, לביבות השניצל של סבתא לובה (מתכון של בפלה שוקולדה)
המצרכים:
חזה עוף
2 כפות מיונז
מעט חרדל
מלח
פלפל
1-2 ביצים
1-2 כפות קמח
אופן ההכנה:
1. חותכים את חזה העוף לריבועים קטנים.
2. מכניסים את הקוביות לקערה עם המיונז, החרדל, המלח, הפלפל והביצה ומכניסים למקרר לחצי שעה לספיגת טעמים.
3. מחממים שמן במחבת כבדה ומוסיפים לתערובת השניצלים 1-2 כפות קמח (מאוד תלוי בכמות שמכינים, בעיקרון צריך שהקמח ימצק מעט את התערובת).
4. יוצקים לביבות מהתערובת עם כף לתוך השמן החם (הכי טעים כשזה לביבות קטנות), הופכים ומוציאים לנייר סופג.
• כל העצות באדיבות פורום המתכונים של תפוז (3אדריאן היחיד, ori130, השמנמונת1, קרן קיימת, linar1, limorisbake, ninga 3, pirge, פנינה ט, א מ א ק ו נ ץ , טרמפיסט, koki המקורית, 4HE)