אופניים בלי גלגל, שולחן בלי רגל, שירותים בלי נייר טואלט: כך הרגשתי כשהגעתי לסדנת הפרלינים של Roy chocolate וגיליתי שמלבדי, כל הנוכחים מזווגים באושר. זוגות זוגות הם ישבו שם, ההיי טקיסט וחברתו, עורכת הדין ובן זוגה, האדריכל ומעצבת הפנים שלו. כולם נינוחים בכיסאותיהם, מחזיקים ידיים ומחייכים בסכריניות שהייתה גורמת אפילו לחוליו איגלסיאס לצאת החוצה להקיא.
רק אחרי כמה דקות של בהייה נבוכה בחלל שמתי לב למוטיב החוזר של האירוע: לבבות. דביקים ואדמדמים הם הציצו אליי מכל עבר. על הקירות, במארזי המתנה, בזיגוגי הסוכר שעל ציפויי העוגיות. ואז ירד לי האסימון - יום האהבה הלועזי מתקרב. כן כן, הוולנטיינז בפתח וסוחרי הקיטש במתח.
ומי שעד עכשיו חשב שמספיקה ממולדה בטעם תות וכרטיס ברכה מ"הפנינג" בשביל לחלות את פניה של אהובתו, מוזמן להתעורר. הדרישות עלו והן כוללות ימי ספא, שבילי נרות בדרך למקלחת וסדנה זוגית להכנת פרלינים, רצוי בצורת לב.
בוא אליי פרלין קטן
בדיוק כשהתאוששתי מהלם הבדידות הגיח רואי גרשון, האיש מאחורי Roy chocolate, אל שדה הראייה שלנו וניגש ישר לעניין: הכנת הפרלינים. לצורך ההדגמה הונחו לפניו שני שולחנות ופלטת שיש שעליהם תבניות קשיחות וכלים נוספים. לצידם ניצבו צלחות ובהן ארבעה סוגי שוקולד גולמי.
לאחר שהסביר לנו כיצד מבצעים את הליך הטמפרור (במיקרוגל! לא עוד בן מארי!), החל לזמן מתנדבים מן הקהל, שנראו מבועתים מן האפשרות שטיפה מן החום מתוק הזה תזלוג על בגדיהם. בעוד הקורבן התורן עמל על מילוי התבניות בעיסת השוקולד, יצאו אלינו מן המטבח דוגמיות קטנות ומופלאות פרי מוחו של רואי: קוביית שוקולד חלב ממולא בקרם חלב ופסיפלורה בציפוי קליפת תפוז, פרלין ליקר ופירות יער - אתם קולטים את התמונה. בדוגמית העשירית נשברתי (טוב, היא הייתה עשויה משוקולד לבן, שלדעתי אינו ראוי להיכנס בשערי היכל הקקאו), וגיוונתי במשהו שונה לגמרי - ליקר שוקולד.
בזמן שהשתכרתי מ-15 אחוזי האלכוהול שהכיל הליקר, שותפיי לסדנה עמלו במרץ על מילוי התבנית המשוקלדת בגנאשים ממינים שונים - אמרטו, נוגט ומריר. כנראה שדוגמית נוספת של ליקר עשתה את שלה כי מצאתי את עצמי עומדת מול הקהל הקטן והמאוהב (לא בי, בעצמו) ומנסה בכל כוחי להזליף סגירת שוקולד מעל תבנית הפרלינים. התוצאה - הרבה מאוד שוקולד, בעיקר עליי.
קירוב לבבות שוקולד
האווירה, שהייתה מעט קפואה בהתחלה, התחממה ככל שעוד ועוד דוגמיות מתוקות עשו את דרכן מהמטבח אלינו. זוג צעירים תל אביבי החל להריץ צחוקים עם זוג דתי ומבוגר מרחובות, בעוד שתי נשים שעד אותו רגע היו זרות זו לזו החלו מחליפות מתכונים בשורה האחורית. בזמן שהמתנו לפרלינים מעשה ידינו שיגיחו מן המקרר, התכבדנו בעוד ועוד מתוקים בעוד רואי מספר לנו על עולם ההיי טק שנטש מאחוריו, על סוגי פולי הקקאו בעולם ותהליך ההכנה של השוקולד.
הקהל, מצידו, נהנה, צחק במקומות הנכונים ושאל שאלות. כמה מהתשובות הכו בהלם את השואלים, כמו למשל ההוא שכמעט נחנק לשמוע ש"מקס ברנר" לא מייצרים יותר שוקולד בעבודת יד, אלא במפעלי שטראוס-עלית. כן, חברים, מדובר בשוקולד פרה עם עטיפה יקרה. מסתבר שמותג השוקולד היחיד שמייצר לעצמו את השוקולד, החל מתהליך רכישת פולי הקקאו ועד המוצר המוגמר, הוא "ורד הגליל". בתקווה שהאינפורמציה הזו תעזור לכם לטשטש את העובדה שהוא ממש גרוע.
השוקולד של Roy chocolate אמנם לא מיוצר בארץ, אולם הוא משתמש בחומרי גלם מצוינים והופך אותם ליצירות מופת בזעיר אנפין. כל פרלין וכל אגוז מצופה הוכנו בעבודת יד, והתוצאה יפהפייה ובעיקר טעימה שאפשר למות. הפרלינים שהוכנו במהלך הסדנה שבו מהקירור, וכולנו הופתענו לראות כמה יפים הם. מסתבר שכל אחד יכול להכין פרלינים לוולנטיינז. טוב, במיוחד אם יש לידו שוקולטייר מוסמך.
ומי שקיבל חשק לפרלינים תוצרת בית, מוזמן ליהנות מהסדנה המצולמת.