פעם היה להם קל יותר. הם היו מקבלים פעם בשנה צו מילואים ובורחים לאוהל של החבר'ה, ולאוהל כידוע חוקים משלו; מקום של גברים, שחוקי הפוליטיקלי קורקט לא חלים עליו, מקום מוגן שבו אפשר להשוות גדלים. מאז השתלטו חוקי הפי.סי על המרחב הציבורי, וצמצמו להם אותו בערך לפעם בארבע שנים, לסלון המונדיאל, שהוא חדר הבנים האולטימטיבי, והזדמנות מצוינת להגיד לנו, הנשים: "החוצה, עכשיו תורנו!".
חיבור לגבריות האבודה
"בינינו, המונדיאל הוא רק תירוץ", אומר העיתונאי הטסטוסטרוני ניר קיפניס. "זה לא שיש שם כדורגל כזה טוב (המשחקים ברמה נמוכה יחסית), אבל זאת הזדמנות עבורנו, הגברים, להדליק שוב את המדורה - הפלזמה הכי גדולה שיש - להביא את החברים ולהתנהג כמו בהמות. כמו באוהל במילואים, עם השיחות על הזיונים ועל הפקידה הכוסית, בלי המחויבות לכללי הפוליטיקלי קורקט. וכשאתה עושה מה שבא לך, ויכול לשחק אותה גבר-גבר, אתה גם אוכל מה שבא לך".
ומה בא לך לאכול?
"את כל הדברים שבשלב מסוים בחייך נאלצת לוותר עליהם בגלל הילדים, בגלל האישה, בגלל הגיל, בגלל הכרס. זה לא ערב שגרתי בבית, שבו הילדים חוזרים מהחוגים ואחר כך יושבים עם כל המשפחה מול הטלוויזיה, וצריך לאכול אוכל בריא כדי לתת דוגמה. זה גם לא ערב רומנטי עם האישה בבית, שבו אתה מזמין סושי - כי סושי, בחדר הבנים, זה כמו להתאפר. זאת הזדמנות לשבור שגרה ולאכול אוכל גברי שהולך טוב עם בירות: המבורגר עסיסי, או פיצוחים.
"במונדיאל יש משהו שמחבר אותך לחוויה גברית שכמעט עברה מן העולם. האוכל חייב להשתלב עם הקטע הבהמי הזה, ההארד קור הגברי. נשים לא מפצחות גרעינים; זה לא נשי, וגם נורא משמין ומלכלך, ונופלות קליפות. כל הדברים האלה עבורנו הם שחרור".
העניין הזה, של "אותו מקרר וגישה כל-כך שונה" היה שם, מתברר, כבר מקדמת דנא. ההיסטוריה (ובמידה רבה גם מה שקורה בימינו בכל מנגל מצוי) מוכיחה שמאז ומתמיד הרגלי האכילה של גברים ונשים היו שונים: מזון מן החי לעומת מזון מן הצומח, בישול בזבזני לעומת בישול חסכני, דאווין מול מעשיות.
המנגל הפרהיסטורי
"המאכל הגברי האולטימטיבי הוא בשר, ואילו נשים אוכלות יותר מוצרים מן הצומח", אומר אנתרופולוג האוכל ד"ר ניר אביאלי מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. "למה זה ככה? זאת שאלה מורכבת. אנתרופולוגים וסוציולוגים עדיין מחפשים תשובות, אבל בהיסטוריה של האנושות הגברים צדו והנשים, בגלל ההיריון והטיפול בילדים, היו צריכות להישאר בסביבת המחנה ולכן ליקטו. גברים אכלו בשר (שזה חיות וחיוניות), ונשים - ירקות, קטניות ומאכלים בהירים. לפי התפיסה שאומרת שאתה מה שאתה אוכל, ואישה אוכלת צמחים, אז גם היא סוג של צמח: חלש ושותק. המעניין הוא שתמיד חשבו שמקור הקלוריות העיקרי בארוחה הוא הבשר, כי הגברים ידעו לעשות רוח, אבל האמת היא שהתרומה המרכזית לתזונת המשפחה באה דווקא מהליקוט הנשי, כי לא פעם הציד לא הצליח, והם חזרו בידיים ריקות".
אכילת בשר, ואקט הציד בפרט, אומר אביאלי, "הם הביטוי האולטימטיבי של הפגנת כוח: אתה בא, הורג את בעל החיים ואוכל אותו. הקשר גברים-כוח-אלימות ברור כאן. כשאנחנו חושבים על בישול ועל אכילה, רואים שרוב המאכלים שנשים מכינות הם תבשילים, אבל צליית בשר היא עניין של גברים. ויש בזה היגיון: אש זה משהו שמדליקים בחוץ, אקט פומבי וציבורי, אתה יכול להפגין כוח. כולם רואים אותך. הראוותנות הזאת באה על חשבון החסכנות. קילוגרם בשר על האש הופך לחצי קילוגרם בשר לאכילה. נשים ייקחו קילוגרם בשר, יוסיפו עשרה ליטרים מים ויצאו 11 ליטרים מרק".
גברים בחברת גברים אוכלים אחרת מאשר בחברת נשים?
"זה קשור לשאלה חברתית גדולה יותר: האם גברים מתנהגים אחרת כשהם עם גברים ועם נשים? התשובה היא כן. כשהם בחברת גברים הם מפסיקים את ההצגה שיש להם מוח ומתחילים עם הגרפסים ועם הנודים - שניהם, אגב, קשורים לאכילה. גברים בחברת גברים אוכלים אכילה גסה יותר, ממד הטריפה חזק יותר".
ומה תאכל מול 22 הגברים שירוצו לך על המסך?
"פגשתי חברים הבוקר; שאלתי אותם מה הם מתכוונים לאכול מול המונדיאל. על האש, הם אמרו מיד. כדורגל זה לא כמו כדורסל, שבו כל הזמן יש סלים וצריך להיות מרוכז. כדורגל זה משחק איטי, אין הרבה גולים, אתה בהחלט יכול לעשות על האש, וכשאתה שומע צעקות אתה רץ פנימה".
השף ערן זינו, מביסטרו 99 בתל אביב, לא מסכים עם הבחירה הזאת. "לאף אחד אין כוח לאוכל מסובך, שיש בו יותר ממרכיב אחד ושצריך להסתכל בצלחת כדי לאכול אותו", הוא אומר. "אכילת בשר היא אכילה עם מחויבות, ואחרי הכול - לא באת לארוחת ערב, באת למשחק כדורגל". ולכן, אוכל המונדיאל האולטימטיבי בעיניו הוא נשנושים מלוחים: פיצוחים או פרינגלס. "זה אוכל שאתה לוקח ביד אחת, עם הבירה ביד השנייה, ואתה לא צריך להוריד את הראש מהמסך כשאתה אוכל אותו".
מתכון של השף יניב גור-אריה, סטוקו, במחווה לנבחרת ספרד
חומרים:
1 קילוגרם מיקס של אגוזים וגרעינים לפי הטעם (בוטנים, שקדים, אגוזים, לוז, פיסטוקים, גרעיני דלעת וחמנייה, קשיו וכו' - הכול הולך, וכמה שיותר סוגים יותר טוב)
1 כוס סוכר חום כהה
1 כף צ'ילי גרוס
3 כפות פפריקה מרוקאית (פפריקה חריפה בשמן)
חצי כוס מים
הכנה:
מחממים מים, סוכר חום, צ'ילי ופפריקה עד לרתיחה עדינה. מסירים מהלהבה, מוסיפים פיצוחים ומערבבים. משטחים על תבנית עם נייר אפייה וקולים ב-170 מעלות כ-10 דקות, עד שהפיצוחים שחומים ומקורמלים. כל 3 דקות מוציאים את התבנית מהתנור ומערבבים בעדינות. מצננים היטב; אם הפיצוחים נדבקו מעט מפרידים ביניהם בעדינות.
>> לגרסת ההדפסה של המתכון: מיקס פיצוחים בקרמל פיקנטי
שקדים בנוסח ספרדי
מתכון של השף חנן פנחס, Porter&Sons
חומרים:
200 גרם שקדים מושרים במים פושרים לחצי שעה
1 כף סוכר
חצי כפית מלח
חצי כפית פפריקה חריפה מעושנת
חצי כפית קינמון טחון
רבע כפית כמון
1 כף שמן זית
הכנה:
קולפים את השקדים ומניחים בצד לייבוש. מערבבים את כל התבלינים יחד, את השקדים מעבירים לקערה ומערבבים יחד עם כף השמן כך שיצופו היטב. מערבבים פנימה את התבלינים. משטחים את השקדים על נייר אפייה בתבנית אפייה. אופים רבע שעה ב-160 מעלות. מצננים את השקדים ומגישים. אפשר לשמור בצנצנת יומיים, או לחלופין להקפיא ולהפשיר בטמפרטורת החדר.
>> לגרסת ההדפסה של המתכון: שקדים בנוסח ספרדי
שקדים במלח ים וצ'ילי
מתכון של השף ערן זינו, ביסטרו 99
חומרים:
500 גרם שקדים שלמים לא קלופים (שקדים ללא קליפה שומרים על טעמם הטבעי בקלייה, וגם משלבים את יסוד הפיצוח שהוא ללא ספק חלק מחוויית הצפייה)
3 כפות מלח ים
1 צ'ילי אדום טרי חתוך גס
הכנה:
במעבד מזון טוחנים את הצ'ילי עם המלח (לא חובה, אפשר לקצוץ את הצ'ילי ולערבב היטב עם המלח). מוסיפים את השקדים ו-2 כפות מים, מערבבים היטב, מסדרים בתבנית אפייה בשכבה אחת, ואופים בתנור ב-140 מעלות במשך 40 דקות. מקפידים לערבב לפחות פעמיים במהלך האפייה.
>> לגרסת ההדפסה של המתכון: שקדים במלח ים וצ'ילי
קשיו בפפריקה מעושנת ולימון
מתכון של השף ערן זינו, ביסטרו 99
חומרים:
500 גרם קשיו לא קלוי
1 כף פפריקה מעושנת
2 כפות מיץ לימון
1 כף שטוחה מלח דק
1 כף סוכר
4 כפות מים
3 כפות שמן זית
רבע כפית פפריקה חריפה (אפשר לוותר אם לא רוצים חריף)
רבע כפית כמון טחון
רבע כפית כוסברה טחונה
הכנה:
מערבבים את כל המרכיבים בקערה עד שאגוזי הקשיו עטופים היטב בתבלינים, משטחים בתבנית אפייה (על נייר אפייה) ואופים ב-140 מעלות במשך שעה עד שעה ורבע. מקפידים לערבב כל 20 דקות כדי לקבל קלייה אחידה.
>> לגרסת ההדפסה של המתכון: קשיו בפפריקה מעושנת ולימון
אגוזים בצ'אטני משמשים-מנגו
מתכון של השף ערן זינו, ביסטרו 99
חומרים:
2 מנגו חתוכים לקוביות גדולות
חצי כוס משמשים מיובשים
1 בצל סגול קצוץ
חצי כוס סוכר
3 כפות חומץ בן-יין לבן
2 כפות ג'ינג'ר מסוכר
שן שום קצוצה היטב
רבע כפית צ'ילי
מלח לפי הטעם
לתערובת האגוזים:
500 גרם אגוזי מלך
1 כף שמן שומשום
1 כפית גרגירי כוסברה טחונים
רבע כוס מים
30 גרם חמאה
1 כף מלח דק
הכנה:
1. הצ'אטני - מטגנים את הבצל ואת הצ'ילי טיגון קל, מוסיפים את השום וממשיכים לטגן על להבה נמוכה לדקה נוספת. מוסיפים את שאר המרכיבים, ומבשלים על הלהבה הכי נמוכה למשך שעה עד שעה וחצי. מתבלים במלח ובפלפל ושומרים בצנצנת זכוכית אטומה.
2. התערובת - קוצצים את הצ'אטני היטב, מחממים את המחבת הכי גדולה בבית, כזאת שתכיל את האגוזים, מכניסים לתוכה את שמן השומשום, החמאה, המלח ואת אגוזי המלך ומטגנים קלות. מוסיפים את הצ'אטני הקצוץ, את המים ואת גרגירי הכוסברה, וממשיכים לבשל עד שהאגוזים עטופים וכל הנוזלים מצומצמים. מעבירים למגש לקירור. האגוזים נשמרים היטב במקפיא כחודש (יספיק עד משחקי הגמר).
>> לגרסת ההדפסה של המתכון: אגוזים בצ'אטני משמשים-מנגו
