בתור אחת שאוהבת אוכל וטוענת שהיא אוכלת הכל, אני מגלה מדי פעם עוד ועוד דברים שהחך שלי לא באמת מחבב. החל בחלבה מתוקה עד בחילה, דרך בקלאווה דביקה, עבור בירקות שעושים לי פריחה וכלה במצות שגורמות לי להרגיש כאילו אני אוכלת נסורת. מכאן אולי אפשר להבין, שמאכלי חג הפסח לא בדיוק חביבים עלי. כל עניין הביצה הקשה במי מלח, צלחת פסח עם הכרפס (מה זה בכלל?), העוף המכובס ועוגת מצות עם מלא מרגרינה הופכים את סדר הפסח לערב חג שהייתי שמחה לוותר עליו ברמה הקולינרית.
ונכון שכ-ו-ל-ם תמיד מתנפלים על החרוסת? גם אצלנו העדר המשפחתי חובב את המתוק מתוק הזה ועט כמוצא שלל רב ברגע שמאשרים לו לקחת מנה מספקת למריחה נדיבה על מצה. הדוד שלי שחי בקנדה אפילו מגדיל לעשת ומדי שנה מבקש שנשלח לו חרוסת בפקס. ורק אני מסתכלת בפליאה ותמהון: איך הם אוכלים את העיסה המתוקה להחריד הזו?
רק סייג אחד לפני שאחטוף נזיפות משפחתיות: אמא שלי תמיד מצאה את הדרך להכין אוכל מופלא במיוחד וכשר לפסח. חבל שבדרך עברנו את שלל המאכלים המסורתיים שאי אפשר לעבור את ההגדה בלעדיהם. גם הדודה שלי, שירשה את התפקיד של אמי בהתקנת ארוחות חג, מצטיינת בבישול אוכל ערב לחיך וטעים גם בחג.
אז נכון שאני לא אוהבת חרוסת, ונכון שמדבור בעיסה שלא מצטיינת באסתטיקה, אבל כשיש דרישה אני לא יכולה שלא לספק אותה, אז הנה היא באה, החרוסת של אמא מיקי:
המרכיבים:
3 תפוחי עץ מסוג גרנד מגוררים גס
10 תמרים מסוג מג'הול קצוצים דק
2 שזיפים טריים קצוצים או חמישה מיובשים
חצי כפית אבקת סוכר
מעט קינמון
כוס גדולה עם: אגוזי מלך טחונים, שקדים טחונים, אגוזי פקאן טחונים, בוטנים טחונים
חצי כוס יין אדום מתוק
אופן ההכנה:
1. מערבבים את מרכיבי החרוסת, למעט היין ומערבלים במיקסר. למי שאוהב מחית חלקה יותר, טוחנים בבלנדר או במעבד מזון.
2. מוסיפים בהדרגה את היין האדום עד שהוא נספג בתערובת. טועמים ואם החרוסת יבשה מדי מוסיפים עוד יין אדום.
הכנתם? ספרו לנו איך יצא!