השבוע, כשגנרל חורף הגיע והתבצרתי בביתי הקט, תקף אותי חשק להכין מרק סמיך ומנחם, אבל לא מהסוג הרגיל. הפעם התחשק לי משהו חדש, מעניין ולא שגרתי. למרות שלל ספרי הבישול החדשים שקיבלתי ליום ההולדת האחרון רצתי כמו תמיד לכרטסת למיטיבי הלסת של אמא, ושם מצאתי מתכון למרק שום.
את המנה הזו אכלו הורי לפני הרבה שנים במסעדה איטלקית באילת, שאליה הגיעו אחרי תחקיר מעמיק ושלל המלצות. המרק היה כל כך מופלא בעיניהם, שאמי העזה לבקש מהשף את המתכון – אלא שהוא, למרבה פליאתה, סירב לחשוף אותו. אמא שלי, שוותרנות לא הייתה מתכונותיה הבולטות, הבטיחה לאותו שף שלא רק שתשיג מתכון למרק שום, אלא תכין מרק שיהיה אפילו טוב משלו.
כשחזרו הביתה היא הסתערה על ספרי הבישול והמתכונים, רפרפה במחברות, התייעצה עם חברות, ערכה ניסויים ולבסוף רקחה מרק שום מופלא במיוחד. את המתכון המדויק היא שלחה לאותו שף, וימים אחדים אחר כך קיבלה בדואר לא רק את המתכון הסודי, אלא גם הודאה מפורשת שהמרק שלה אכן טעים יותר.
עד היום אין לי מושג אם המתכון שבכרטסת הוא המתכון של המסעדה או המתכון של אמא, אבל הוא יצא כל כך מופלא ומיוחד, שזה בכלל לא משנה.
מרק שום
המרכיבים:
100 גרם חמאה
250 גרם שום קצוץ
150 גרם קמח רגיל
2 ליטר חלב
6 חלמונים
מלח
פלפל
50 גרם פרמזן מגוררת
כלים:
סיר גדול וכבד
קרש חיתוך
סכין חיתוך
מסננת
קערה חסינת חום
כף עץ
קערות חסינות אש
אופן ההכנה:
1. מחממים סיר על אש בינונית וממיסים בו את החמאה. מוסיפים את השום ומטגנים אותו כמה דקות, עד שהוא מתרכך, אך לא משנה את צבעו (אחרת הוא הופך מריר). מוסיפים בבת אחת את הקמח וטורפים היטב.
2. מוסיפים חלב לתערובת תוך כדי בחישה, ומביאים לרתיחה. מתבלים במלח ופלפל.
3. מעבירים את התערובת דרך מסננת לקערה, ומוסיפים את החלמונים אחד אחד תוך כדי בחישה עד שהם נעלמים.
4. לפני ההגשה מחלקים את המרק לקערות, מפזרים פרמזן ומכניסים לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות לכמה דקות, עד שהגבינה נמסה.