אחד הדברים שאני זוכרת מהחיים בניו יורק זה הגודל. הבניינים, החנויות, הפארקים, האריזות, האנשים, המנות במסעדות והחיוך – הכל גדול. סופר סייז מי. היום, במחשבה לאחור, אני מבינה שמדובר בקפיטליזם מוחלט, בשלטון הכסף והתאווה ובנהנתנות לא כל כך מבוקרת. אז זה הדהים אותי, אחר כך עוד נזכרתי בערגה – היום אני לא מבינה איך אפשר לחיות כל כך בגדול.
כוס הקפה שלי בבוקר הייתה בגודל של מימייה צבאית והעוגה שהצטרפה אליה הספיקה לי לחצי יום. אני נזכרת ברגעים האלה כשאני מגישה לזוגי שיחיה עוגה שהכנתי, או צלחת של עוגיות שיצאו מהתנור. "עוד", הוא אומר עוד לפני שנכנסה לו עוגייה לפה, מרמז שאת הטעם הזה הוא רוצה לחוות שוב ושוב. בשבוע שעבר החלטתי להפתיע אותו, והכנתי עוגיות שוקולד צ'יפס פריכות שגדלות באפייה, אבל לרוחב. כאלה שנראות גדולות מדי על הצלחת, שמצריכות עשרה ביסים כדי להיגמר.
כשהגשתי לגרגרן עוגייה, העיניים שלו נפערו וחיוך של שמחה עלה לו על הפנים. "עוד", הוא אמר, וחיבק אותי חיבוק חזק.
עוגיות שוקולד צ'יפס
המרכיבים:
180 גרם חמאה
3/4 כוס סוכר חום
3/4 כוס סוכר לבן
קורט מלח
2 ביצים קטנות
כוס וחצי קמח, מעורבב עם כפית סודה לשתייה
4 כפות קמח (בנפרד)
כפית תמצית וניל
רבע כוס אגוזי מלך טחונים
3/4 כוס שוקולד צ'יפס (לא נמס באפייה), או כוס שוקולד מריר 50% חתוך גס (נמס באפייה)
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. מערבלים במיקסר את החמאה, שני סוגי הסוכר, המלח והביצים עד לתערובת חלקה.
3. מוסיפים למיקסר כוס וחצי קמח וסודה לשתייה, ומערבלים שוב.
4. מוסיפים עוד 4 כפות קמח, תמצית וניל, אגוזי מלך ושוקולד ומערבלים עד לקבלת תערובת אחידה.
5. מרפדים תבנית גדולה ושטוחה בניר אפייה, ובעזרת שתי כפות משטחים כדורים בינוניים במרווחים גדולים (העוגיות גדלות לרוחב באפייה, לא לגובה).
6. מכניסים לתנור ל-12 עד 14 דקות.