כשאלון וניסן אמרו לי שהם באים בסוף השבוע האחרון שמחתי נורא. לא רק על חברתם הנעימה ולא מפני שחשבתי שיעשו פה במתת ביאנלה מפוארת כמו זו שהם תכננו בבת ים, אלא דווקא מהסיבה הפשוטה שהבוסתן שלי מתפוצץ מעגבניות, ושום דבר שאני עושה לא מצליח להוריד את מפלסן בקערות.
אלון צמחוני על גבול הטבעוני, ולכן חשבתי שבסוף השבוע הזה אחסל כמויות גדולות מהן בלי בעיה. מובן ששכחתי לארגן חומרי גלם אחרים, ובבית היה רק ריח של עגבניות עוד מיום חמישי שבו הכנתי פסטה אדומה, ומיום שישי שבו בישלנו מטבוחה חריפה אש ופאפה אל פומדורו טוסקני אחד (שזה מרק עגבניות בלחם בשמן זית משובח). מיקי דווקא שאל אותי אם התארגנתי על קניות ועניתי לו ב"אל תדאג, יש ים של עגבניות". וככה נכנסנו מיום שישי אחר הצהריים עד יום שבת לאורגיה מטורללת של עגבניות.
העגבניות קראו לנו כמו סירנות, "בואו חסלו אותנו באבחת סכין אחת", ומיד נכנסנו לפעולה. אני תפעלתי את אלון שעבד בעיר הגדולה כטבח ויודע את העבודה על בוריה. ביקשתי ממנו לחתוך הר של עגבניות לקוביות קטנות כדי שנוכל להכין רוטב אדום ומתקתק. האמת היא כשמכינים רוטב עגבניות לא צריך לחתוך את העגבניות לקוביות קטנטנות. אבל מכיוון שלא היו חומרי גלם אחרים היה צריך להפגין איזושהי פעילות קולינרית ליושבי הבית כדי להוכיח להם שאנחנו משקיעים השקעה יתרה בארוחת השבת ושאנחנו לא מזלזלים חס וחלילה.
בשלב הזה, אגב, פרקי הידיים שלי כאבו באופן מעורר חשד - האקו-נטוריסט שלי אמר לי אין-ספור פעמים שאסור לי לאכול שום ירק ממשפחת הסולניים; לא עגבנייה ולא חציל, כמובן, משום שהם עושים רע למפרקים ומעודדים את דלקת המפרקים הגריאטרית שתפסה אותי לפני עשור כמעט. אז לי הייתה כל הלגיטימציה להעביד את אלון ולתת לו לחתוך באופן מופתי הר של עגבניות מסוגים שונים, ובהם גם "לב השור" המופלא שאין לי מושג למה לא מגדלים אותו בארץ באופן מסחרי, למרות העובדה הפשוטה שזו העגבנייה הכי טובה שיש ושמעטות מגיעות לרמתן.
תוך כדי שאלון טורח על החיתוך התמסרתי לי לערבוב הפולנטה ובחשתי בריכוז גבוה במיוחד. כל-כך התרכזתי במטרפה שחוללה בסיר, עד שכמעט הופנטתי ונהייתי זומבי ממש. בשלב מסוים הפולנטה נבחשה עד תום, העגבניות בעבעו בשמחה במחבת, ואנחנו פתחנו לנו בקבוק יין אחד, מה שלא מנע מאיתנו מהר מאוד לעבור לבקבוק הבא. וככה הכנו לנו ארוחה צמחונית מפוארת עם פולנטה ברוטב עגבניות סמיך שתובל בעלי ציטרה, סוג של טימין שגדל אצלי בבוסתן.
הס מלהזכיר כאן את האנטרקוט מהעגל המסורס שהוגש גם הוא לשולחן, מדמם עד בלי די, בשביל האורחים שלא היו צמחונים. יחסי הכוחות בין הצמחונים לקרניבורים היו חמישה אוכלי כול מול שני צמחונים. ובאמת שלא צריך להזכיר את האנטרקוט, כי מיקי עשה לי את המוות על חוסר ההתחשבות בצמחונים, דבר שעמדתי בו בגבורה יחסית בזכות הפולנטה, שהייתה נהדרת. דחפתי לתוכה כמה קלחי תירס שגדלו בערוגה והוסיפו לה מתיקות רצינית ומרקם פצצה.
אבל שלא תחשבו שבזאת תמה סאגת העגבניות. על הבוקר אלון חתך עוד ערימת עגבניות רצינית בשביל השקשוקה, ואחר כך עוד אחת עבור הסלט. אני העמדתי בצק פיצה לארוחת צהריים, שהתעכבה עד שהואלתי בטובי לקום מהשלאף שטונדה המסורתית של יום שבת. כשקמתי כבר היה מאוחר והייתי צריך לצאת לאירוע, ולכן נלחצתי כמו בתולה.
הראיתי לאלון איך פותחים את הבצק ומורחים אותו בכמות נדיבה של עגבניות לב השור מרוסקות בפומפייה, ואיך מפזרים גבינה שהוא וניסן מצאו ברגע האחרון בחורפיש אחרי שביקרו בשבע מכולות שונות בניסיון למצוא גבינה של ממש. בסוף הפיצה יצאה מצוין, כי הייתה עליה עגבנייה טובה. אחרי הגספצ'ו שהשארתי למיקי במקרר נסעתי לאירוע ובקושי החזקתי את ההגה, מפני שכפות הידיים שלי היו ב"ספיגת עגבנייה" חמורה ובקושי יכולתי להזיז אותן.
אלון וניסן ברחו גם הם אחרי הפיצה, מותשים מהעמידה ליד הטבון ומכמות הליקופן שנכנס להם לדם. הם טענו שיש הפגנה בתל אביב ושהם חייבם להגיע אליה. אבל האמת היא שאני די בטוח שהם ברחו כל עוד נפשם בם מהעגבניות שבבוסתן. ככה זה כששותלים חמישים שתילי עגבנייה בבת אחת.
מטבוחה עם זיתים
המרכיבים:
3 פלפלים אדומים חריפים במיוחד
2 קילוגרמים עגבניות בשלות רציניות
חצי עד שלושת רבעי כוס זיתי טאסוס מגולענים
שלושת רבעי כוס שמן זית סורי לא חריף מדי
6 שיני שום חצויות
מלח ים גס לפי הטעם
אופן ההכנה:
1. משרים את העגבניות במים רותחים במשך כדקה וקולפים. קוצצים לקוביות. מגרענים את הפלפלים החריפים וקוצצים דק.
2. מחממים מחבת רחבה וגדולה, ושופכים לתוכה את שמן הזית. מקפיצים את הפלפלים במשך כדקה כדי שחריפותם תיספג בשמן. מוסיפים את העגבניות ואת השום ומתבלים בעדינות במלח ים גס. אל תשכחו שיש במטבוחה הזאת גם זיתי טסוס שהם מלוחים דיים.
3. מבשלים תוך כדי ערבוב מדי פעם בכף עץ עד שהמטבוחה מסמיכה. מוסיפים את הזיתים בחמש הדקות האחרונות של הבישול. מגישים עם חלה חמה או על פסטה נקייה. חריף ונהדר.
סלט עגבניות ואפרסק לבן
המרכיבים:
5 אפרסקים לבנים לא בשלים
8-10 עגבנות לא בשלות מדי (קשות עדיין)
1.5 כוסות עלי כוסברה מופרדים
1 כוס עלי נענע מופרדים
4 שיני שום כתושות
מיץ משני לימונים בשלים ועסיסיים
2-1 פלפלים ירוקים חריפים מגורענים וקצוצים דק
מלח ים גס לפי הטעם
אופן ההכנה:
1. חותכים את העגבניות לקוביות קטנות כמו לסלט ערבי אסלי. קוצצים גם את האפרסקים לקוביות קטנות. מערבבים את האפרסקים ואת העגבניות ומתבלים במיץ הלימון, בשום הכתוש, בפלפל הירוק החריף ובמלח.
2. משהים למשך חמש דקות. מערבבים עם העלים הירוקים, טועמים ומוסיפים מעט מלח אם צריך. מגישים מיד.
* אם אתם לא אוהבים אפרסקים, אפשר להשתמש בפפאיה בוסר ירוקה או באננס קשה ולא מתוק יתר על המידה.
הכנתם? ספרו לנו איך יצא!
