כשאנחנו עומדים מול מדפי החטיפים העמוסים בסופר, כוחות רבים פועלים עלינו במטרה שנכניס דווקא מותג כזה או אחר לעגלה שלנו ונתקדם לעמדת התשלום. המיקום של המוצר בסופר מותאם לגובהו של הקונה הפוטנציאלי (חטיפים וממתקים ממוקמים בגובהם של ילדים, לדוגמא); הפרסומות של המוצרים מהדהדות לנו בראש והסיסמאות המודפסות על גבי האריזות מסנוורות לנו את העיניים. הערך התזונתי של המוצר, לעומת זאת, כלל לא מהווה שיקול בבחירה שלנו.
ניקח לדוגמא את ההשוואה המתבקשת בין שני מותגי צ'יפס ידועים: תפוצ'יפס של עלית ופרינגלס, המיוצר על ידי חברת פרוקטר אנד גמבל. "תפוח אדמה בשקית", האומנם?
כמות הקלוריות זהה, אבל זה לא אומר כלום
אין ספק: צ'יפס אפוי מתפוחי אדמה שנכין בבית יהיה טעים יותר, בריא יותר וזול יותר - אבל תקציב הפרסום של מועצת הירקות והפירות הוא דל בהרבה משל החברות המסחריות, ולכן אנחנו מתפתים שוב ושוב וקונים חטיף ארוז במקום להכין לבד צ'יפס ביתי איכותי.
בהשוואה ראשונית בין פרינגלס (טעם טבעי) לבין תפוצ'יפס סטיקס (טעם טבעי) עולה שכמות הקלוריות בין השניים כמעט זהה: כ-550 קלוריות ל-100 גרם. גם הערכים התזונתיים הנוספים נראים זהים, פרט לכמות חלבון גבוהה יותר וכמות שומן רווי נמוכה יותר בתפוצ'יפס. שני המוצרים עתירי נתרן ומכילים כ-550 מ"ג נתרן ל-100 גרם. ההשוואה הראשונית הזו לא מספקת; בחינת רשימת הרכיבים על שני המוצרים היא שהכריעה באופן מוחלט את ההמלצה שלי מי משני המותגים כדאי יותר למאכל.
כאשר מדובר במוצר מעובד, רשימה קצרה יותר היא הרמז הראשון למוצר מועדף. אם המתכון לצ'יפס ביתי איכותי כולל תפוחי אדמה, שמן זית ומלח, הרי שרשימת רכיבים שתדמה יותר לדבר האמיתי תהיה טובה יותר. רשימת רכיבי התפוצ'יפס סטיקס הטבעי כוללת תפוחי אדמה, שמן חמניות ומלח. בבית הייתי משתמשת בשמן קנולה ובאפייה על פני טיגון, אבל באופן יחסי נראה שהסלוגן "תפוח אדמה בשקית" לא רחוק במקרה הזה מהמציאות. בפרינגלס, לעומת זאת, תוכלו למצוא 43% תפוחי אדמה מיובשים, שמן צמחי (אחד או יותר מהבאים: שמן תירס, שמן כותנה, שמן סויה ו/או שמן חמניות), קמח תירס, עמילן חיטה, מלטודקסטרין, מלח, קמח אורז ודקסטרוז. לפי אורך הרשימה בטח כבר הבנתם איזה משני המוצרים אני מעדיפה. מוזר, אני לא זוכרת מתי הכנסתי לצ'יפס בפעם האחרונה קמח תירס (ייתכן שמהונדס גנטית) ודקסטרוז (סוכר).
זה לא "צ'יפס בשמן זית", זה "צ'יפס בחומרים משמרים"
ומה לגבי צ'יפסים בטעמים? אפשר היום למצוא צ'יפס בכל טעם אפשרי כמעט: שמנת ובצל, צ'ילי מתוק, קטשופ, שמן זית ועוד ועוד. תיארתי לעצמי שאמצא הפתעות לא רצויות בטעמי הצ'ילי ודומיו, אבל הופתעתי דווקא מתפוצ'יפס בשמן זית מסדרת השף. משהו בסיסמא הזו שידר לי בריאות, אבל מסתבר שדווקא התפוצ'יפס בטעם הטבעי עדיף על זה המתיימר להיות בריא בשמן הזית.
בכל הצ'יפסים בטעמים, כולל התפוצ'יפס בשמן הזית, יש חומרים כמו מונו-סודיום גלוטמט ומשפרי טעם נוספים שמטרתם לחזק את טעם המוצר ולגרום לנו לרצות עוד ועוד ממנו. מצאתי בהם תוספת סוכרים (סוכרוז, דקסטרוז, פרוקטוז... just name it!) ולעיתים גם חומרי טעם וריח, כך שסביר שטעם הצ'ילי מגיע ממעט מאוד צ'ילי - והרבה יותר מחומרי טעם מעובדים. גם בסדרת הטעמים, מכיל חטיף הפרינגלס רשימת חומרים מעובדים ארוכה בהרבה משל התפוצ'יפס.
ולכן, בין תפוצ'יפס לבין פרינגלס אני ממליצה לכם ללכת על תפוצ'יפס. עשו לעצמכם ולבריאותכם טובה, ובחרו תמיד את הטעמים הטבעיים בעלי רשימות הרכיבים הקצרות יותר. בנוסף, למדנו כאן היום לא ליפול כל כך מהר בסיסמאות כמו "עשוי בשמן זית", שמהתלות בנו ומוכרות לנו רק לכאורה מוצר "בריא".
שימו לב גם לגודל האריזה: בפחית פרינגלס גדולה יש כ-182 גרם. האם הייתם פותחים בזו אחר זו שלוש שקיות תפוצ'יפס בנות 65 גרם כל אחת? כנראה שלא. אבל הייתם יכולים לנשנש בהיסח הדעת פחית פרינגלס שלמה, נכון?.. תחשבו על זה.
הכותבת היא דיאטנית קלינית ברשת הולמס פלייס
>> בשבוע שעבר בדקנו מה יותר משמין, סופגנייה או לביבות?
>> כל המתכונים לסופגניות
>> כל המתכונים ללביבות